"עוד נראה לומר שנתכוון באומרו בקרבתם על זה הדרך בהיותם יותר קרובים לה׳ מכל
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 14/11/20

"עוד נראה לומר שנתכוון באומרו בקרבתם על זה הדרך בהיותם יותר קרובים לה׳ מכל, הא למדת שאין קרובים מהם, שאם היה משה קרוב מהם היה הדבר נעשה בו כמו שאמר לו ה׳ בקרובי אקדש”.

גם שה׳ רוצה שימות צדיק לסיבה שידועה לו יתברך, חייב שיהיה לאותו הצדיק חטא כל שהוא ולולא זה אין מידת הדין יכולה לשלוט בו.

באמת סיבת מיתתו של ר״ע היא משום שיהיו עשרת הרוגי מלכות למגן וצינה לדורות בני ישראל.

כנסו למידע כאן תפילה למכירת בית

"ובזה יתישב הכתוב על נכון, וידבר ה’, ומודיע הכתוב כי הדיבור הנאמר בענין בזאת יבא אהרן אל הקודש לא נכשר אהרן למעלה זו אלא אחרי מות שני בני אהרן ונמחה חטאו ודקדק לומר בני אהרן. כאן רומז כפרת עון אביהם שבזה הושלם להיות ראוי להאמור בענין כמו שפירשתי".

שלושה דברים גרמו מיתתם של בני אהרן - א. עון העגל, ב. הקרבתם אש זרה, ג. קידוש הבית [מורא מקדש].

מהיכן למדו חז״ל שנדב ואביהוא גדולים ממשה ואהרן? שמכיון שלא היה בהם שום חטא כלל רק בעוון חטא העגל של אביהם מתו מזה נלמד שהיו יותר גדולים.

הייתה הו״א לומר שלאחר מיתת בני אהרן נתכפר עוון העגל ואז יכול אהרן להיכנס בבגדי זהב לעבודה הפנימית ויתבטל דין אין קטיגור נעשה סניגור בבגדי הזהב, וקמ״ל הפס׳ שאין זה נכון וגם לאחר מות בני אהרן אסור להיכנס לעבודה הפנימית בבגדי זהב.

"בא להסיר חשש פגם מעל משה שהוא אמר ואתפלל גם בעד אהרן ויאמר האומר שלא הועילה תפילתו של משה, ומשה עצמו יחשוב מחשבות שלא הועילה תפילתו, לזה אמר בקרבתם לפני ה’ פירוש בהצטרפות סיבה זו מתו אבל זולת זה לא היו מתים כי הועילה תפלתו של משה על אהרן לבל ישמידו, וכפי זה אין אנו צריכין לומר שהועילה מחצה [כפי שמביא רש״י בשם חז״ל] ולדבריהם ז״ל שאמרו שהועילה מחצה, פירוש כיון דסוף סוף מתו לא יהיה תועלת מתפלתו של משה לאהרן אלא מחצה כי אינו חשוב תועלת אלא כפי תכלית".

הסבר במיתתן של בני אהרן שמסביר שזה לא היה חטא אלא מיתה של צדיקים וההבדל בין מיתתם למיתת נשיקה של צדיקים היא שבמיתת נשיקה ה׳ מתקרב לצדיקים ואילו כאן הם התקרבו לה’, ”ואומרו וימותו בתוספות וא״ו, רמז הכתוב הפלאת חיבת הצדיקים, שהגם שהיו מרגישים במיתתם לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות חשיקות מתיקות עד כלות נפשותם מהם והבן״. (מאורי אור - שבע בחינות כנגד שבע ספירות תחתונות חג״ת נהי״מ).

כשתתרבה ההארה בנפש האדם תגעל הנפש את הבשר והחומריות ותשוב אל יוצרה.

קטע מאוד מעניין וקשה ההבנה עם הרבה פעמים שורש ש.כ.ל. [וראה הסברים במאורי החיים].

כנסו לקרוא על מה מברכים על ספגטי

”ובכללי הגמרא אנו אומרים שלפעמים מזכיר בעל המאמר בתירוץ ולא בקושיא, אלא שהתנא מביא דבריו לתרץ גם מה שהוקשה לו מה נאמר לו בדיבור ראשון".

פס׳ ב - אמר את הציווי בלשון אמירה [ויאמר ה’] לומר שאע״פ שה’ אמר אמירה תקיפה שאם לא יעשה כדבר ה׳ ימות בכל זאת זאת אמירה לטובתו כדרך הרופא שאומר לחולה לזרזו שלא ימות.

פס׳ ז - "ולקח את שני השעירים וגו’. פרשה זו צריכה למודעי...ומה גם תגדל הקושיא לדבריהם ז”ל כי עזאזל היא בחינת צד הרע הנה כמעט ח”ו שירמה הדבר לעכו״ם, ומה גם שמצוה ה׳ להשוות שעיר של שם לשעיר זה של דבר אחר הדברים מבהילים”.

[ראה מאורי החיים שמביאים הרבה מקורות מהאוה״ח על תיסרך רעתך].

”שעל ידי המעשים נוצרים דברים הרעים המזיקים והמצעדים את האדם צוה ה’ המעדיף טובו עלינו ואמר כי כל שעושה דבר בלתי הגון בלא ידיעה מחטאות האדם יביא קרבן”.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article58005.aspx