פס׳ ל - כלב אמר אפילו לדברי המרגלים שדיברו רעה על הארץ עלה נעלה וירשנו אותה כי נוכל לנצח גם את החזקים ביותר כי ה׳ איתנו.
פס׳ לא - המרגלים השיבו לכלב שאפילו שיכולים הם לרשת אותה יותר טוב בכלל לא ללכת אליה כי היא מאוסה מצד שהיא ארץ אוכלת יושביה.
פרק יד פס׳ א - ”ותשא וגו׳ ויבכו העם. אומרו העם ולא הספיק במה שזכר הנושאים קולם, לומר כי לא כל העדה בכו בלילה ההוא אלא חלק מהם הגם שבכללות כלם נשאו קולם לדברי המרגלים אשר הפליאו להפחיד".
פס׳ ט - מדוע עשה ה׳ שכל חי יצטרך לאכילה ושתייה? האוה״ח מעצמו תירץ שהרבה מהמצוות תלויות במיני המאכל והמשתה, ”אבל חכמי האמת הוסיפו בזה טעם לשבח בדרך כלל, כי כל עיקרי הנבראים מעלין בקודש בסוד הבירורין של ניצוצי הקדושה, הן הנה המתבררים באמצעות המאכלים, ומעתה ניצוצי הקדושה יקראו לחם עם ה’".
[האוה״ח כותב ”והנה לפניך מין בריה ששואפת רוח והיה לה למזון” ובמאורי החיים הביאו מקור לכך ממדרש תלפיות על עוף מיוחד - מעניין לבדוק את זה מדעית לפי הידע בימינו].
קרא כאן חלום על נפטר שמדבר
"גם אמרו ז״ל כי כל נברא יש בו ניצוץ קדוש, ואפילו בנבראים בלתי טהורים, והאנשים הרשעים, וגם בס״מ הרשע, אין מהם שאין בו חלק החיוני שהוא בחינת הטוב שהוא דבר המעמיד שזולתו לא יתקיים כל דבר, ובהפרד ניצוץ החיוני ממקומו יתבטל ויאבד כל הבנין, גם אמרו כי בחינת הקדושה בטבעה להמשיך מינה כאבן השואבת ובזה תשכיל להבין מאמרם ז״ל שאמרו יהיב ביה עיניה ונעשה גל של עצמות והבן. ועל פי הדברים יכוין אומרו אל תיראו וגו׳ כי לחמנו הם וחזרו ופירשו מין הלחם שאנו אומרים הוא סר צלם מעליהם והוא ניצוץ המחיה אותם כבר הוסר מעליהם, ועוד והי אתנו שהוא בחינת כללות הקדושה ובזה נעשה כאבן השואבת לכל ניצוצין המחיים אותם ונאבדים כלם יחד, ומעתה אין מקום לירא מהם כאומרו אל תיראום”. [במאורי החיים הביאו שגם הריב״ש כתב יסוד זה בצוואתו שבכל דבר יש ניצוץ קדושה אפילו בדומם והוא מחייהו].
פס׳ י - מדוע לא רצו העדה לרגום בתחילה את כלב כשדיבר ורק כעת התעוררו לרצות לרוגמם באבנים? משום שכאשר דיבר כלב הרי שהוא היה יחיד ואין דבריו מתקיימים בפני רבים אך כאשר נצטרף אליו יהושע בדבריו הרי שהורעה עדות המרגלים שיש כאן עדות מול עדות.
פס׳ יא - כמו במעשה העגל ה׳ רומז למשה שהדבר תלוי בו שיתפלל על ישראל.
ה׳ סתר כל טענות משה בתפילתו על ישראל בעגל.
מידע על הסרת כתמים מבגדים צבעוניים
”ותמצא כי באמצעות נפש קדושה יסתייע עשות מעשה קודש וימאס עשות רע”.
פס׳ יז - טענת משה שעתה יהיה חילול ה׳ גדול באם ימית את בנ״י ולהפך אם כעת לאחר סיפור והפלגת המרגלים בכח יושבי הארץ יהיה קידוש ה׳ גדול בניצחון ה׳ וכניסת ישראל לארץ.
הסבר דברי חז״ל בברכות (לב.) שמשה טען כלפי ה׳ כסא של שלוש רגלים לא יכול לעמוד כ״ש של רגל אחת לא יוכל לעמוד - והרי משה הוא גם מצאצאי שלושת האבות.