מדוע בכלל משה צריך לעשות נחש נחושת ולשים אותו על נס ויסתכלו בו ויתרפאו
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 14/11/20

מדוע בכלל משה צריך לעשות נחש נחושת ולשים אותו על נס ויסתכלו בו ויתרפאו, שתועיל תפילת משה ויתרפאו כולם וזהו? ”אלא ודאי זה יגיד כי בעל המשפט בחן שלא עשו תשובה המספקת להם, והגם שאמרו חטאנו כי דברנו בה׳ ובך העיקר חסר והוא העזיבה, ולא מצאנו שאמרו לא נשוב עוד לדבר הרע הזה, ולזה לא הוסר הנגע, לזה נתחכם הבורא ונתיעץ לתקנם על זה הדרך כי מי שתקן עצמו כראוי הנה הוא ניצול ולא ישכנו נחש, ומי שלא נתקן כמצטרך ישכנו נחש לעוררו בתשובה, וצוה עליו להביט אל נחש וגו׳ ובזה יתקן עצמו ושב ורפא לו".

הבטת ישראל אל נחש הנחושת תרמוז לשבעה דברים (ראה בפנים).

”כל השתנות טבעיות לא יתמיד” - הנס פועל לזמן קצוב ולא לזמן קבוע (בדר״כ, ודווקא

כאן נקרא על שרקן תמונות

כאן עשה נס קבוע ללמד את בנ״י מוסר ובטחון).

פס׳ יב - שני מסעות של נחל זרד ונחל ארנון נסעו בנ״י מעצמן ולא ע" העננים כמו בדר”כ, וע״י כך מוסברים דיקדוקים בפס׳ וכן מוכח מהפס’.

פס׳ יז - שירה זו (שירת הבאר ”עלי באר ענו לה”) על התורה אמרוה, וכיצד זה רמוז בכל הפס׳ בשירה, ועוד שע״י הסבר זה "לא נקרא תגר על הדור ההוא למה לא שוררו שירה חדשה כשנתנה להם תורה מורשה אשר לה נאוה תהלה".

”באמצעות עסק התורה מתקנים מקור עליון שנקרא באר, והתיקון הוא כפי בחינת מעלת העוסקים בתורה".

פס׳ יח - "כל דקדוק ודקדוק שידקדק בתורה צריך לפרשו על פי דבריהם, וכל דבר שלא יהיה מיוסד על פי דברי הקדמונים אין לסמוך עליו”.

”התורה אינה נקנית אלא באמצעות הענוה והשפלות”.

פס׳ כ - המיתה היא הכרחית לאדם שהרי "עיקר תכלית שכר האדם במצותיו ואושריו אינם אלא בעולם העליון אבל בעולם הזה אינו מקום השגת אושר הרוחני" לכן ישנה חובה למות ולהסתלק מזה העולם אל העולם העליון, ואם תקשה והרי המיתה נקנסה משום חטאו של אדם הראשון ולולא חטאו הרי שהיה האדם חי לעולם "לזה אמרו בעלי הסוד כי זולת החטא היה האדם עולה לרקיע ודר בעליה ובחצר".



פרשת בלק

ביקוד:


פרק כב פס׳ ב.

פס׳ יב.

פס׳ ד.

פס׳ כ.

פס׳ ה.

פס׳ כב.

פס׳ ו.

פס׳ כג.

פס׳ יא.

פס׳ לה.

פס׳ מא.

פס, ג

פרק כג פס׳ ה.

פס׳ ו.

פס׳ ח.

פס׳ ז.

פס׳ י.

פס׳ ט.

פס׳ יא.

פס׳ יז.

פס׳ יב.

פס׳ יח.

פס׳ כב.

פס׳ כא.

פס׳ כז.

פס׳ כג.

פרק כד פס׳ א.

פרק כה פס׳ א.

פס׳ ב.

פס׳ ח.

מיקוד מורחב:


פרק כב פס׳ ב - ”יש ראיה שהיא שמיעה כגון וכל העם רואים את הקולות” שהכוונה

ששמעו את הקולות, וה״ה כאן שכתוב

"וירא בלק" הכוונה שהוא שמע. [ראה במאורי


החיים שהביאו מהרד״ק שכתב "כי חוש הראות נשאל לשאר חושים לפי שהוא החזק שבכולם"].

מידע שניתן לקרוא משל עם מוסר השכל

 

יש מחז״ל שפירשו את הפס׳ ”וכל העם רואים את הקולות” הכוונה רואים ממש. [וראה במאורי החיים שהביאו מקורות לכך והוספות יפות]. וראה עוד בפרשת ואתחנן (ד, לו).



 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article58030.aspx