נספחים

נספח א - הסנגוריא במשנת האור החיים הקדוש

ספר בראשית

• האדמה - פרק א פס׳ יב - לא חטאה.

• חווה - פרק ג פס׳ ו - לימוד זכות על חטאה.

• אדם - פרק ג פס׳ יב - האדם היה אנוס ולא חטא כלל.

• נח - פרק ו פס׳ יג - הסבר מדוע נח לא התפלל על בני דורו.

• אנשי מגדל בבל - פרק יא פס׳ א - הם בכלל לא חטאו.

• מלך סדום - פרק יד פס׳ יח - מלך סדום השתדל שלא להכשיל את אברהם אפילו לא באיסור דרבנן.

• שרה - פרק יח פס׳ יג, טו - הסבר דברי שרה בצורה נאותה לצדקת זו.

• לבן - פרק כד פס׳ כט - רץ לטובת אחותו.

• רבקה - פרק כה פס׳ כ - בא הכתוב ללמד סנגוריא על רבקה שנדע שלא בסיבתה

לא נתקבלה תפילתה אלא מרשעת קרוביה.

• לאה - פרק ל פס׳ טז - ותצא לאה לשבחה של לאה ולא לגנותה.

• השבטים - פרק לז פס׳ כ - כיצד האחים הרגו את הנפש וכ״ש כשהוא אחיהם? האחים דנו בו דין עד זומם ולכן חישבנו הכל בצורה הכי טובה והכי נכונה [כמו שמסביר בפנים האוה״ח] שיעשה צדק גם בדיני אדם וגם בדיני שמים.

• יוסף - פרק מ פס׳ ח - לכאורה נראה דווקא גאוותו של יוסף מפס׳ זה בפשוטו של מקרא שהרי אני יודע את פתרון האלוקים, אלא האוה״ח מסביר שמכך דווקא ענוונותו של יוסף - יש הרבה פותרי חלומות לאלוקים ואני רק אחד מהם [וראה עוד בפרק מא פס׳ טז].
  

• פרק מא פס׳ מו - יוסף עובר בכל ארץ מצרים בכדי לדעת את שדותיה ולעשות הכנות לקראת מילוי תפקידו [ולא חלילה שהוא עושה סיבוב גאווה של תראו אני מלך וכדומה].

• ראובן - פרק מב פס’ לז - ראובן נזהר מלהוציא בפיו במפורש את שני בני תמית שהרי קללת חכם אפילו על תנאי היא באה.

• ער ואונן - פרק מו פס׳ יב - לימוד זכות על ער ואונן שחטאם היה בסיבת ישיבתם בארץ כנען שחברת הרשעים גרמה להם ללמוד ממעשיהם. מאמר בנושא מכתב געגועים לאמא שנפטרה

ספר שמות

• בני ישראל במצרים - פרק יב פס׳ ו - חלילה לומר על עמ״י שהיו עובדים ע״ז אלא מקצת מהם היו עושים כמנהג העובדי ע״ז בלי ידיעתם [וזה שלא כהבנה הפשוטה בדברי חז”ל הללו עובדי ע”ז והללו עובדי ע״ז].

• בני ישראל על ים סוף - פרק טו פס׳ כב - ויסע משה - נסיעה זו היתה ע״פ משה אך שאר הנסיעות היו ע״פ ה׳ [במאורי החיים הביאו מכילתא שאומרת על פס׳ זה "להודיע שבחן של ישראל שכיון שאמר להם משה קומו סעו לא אמרו היאך אנו יוצאין במדבר... אלא האמינו והלכו אחר משה"]. [וזה שלא כדברי חז״ל המובאים ברש״י שהסיען בעל כורחם כי הם חמדו בצע הכסף].

• בנ״י בתרומת המשכן - פרק לה פס׳ כ - עדת ישראל יצאה מלפני משה עוד לפני שהוא נתן להם רשות והרי זה שלא כדין אלא ”אפשר כי אהבת הדבר קלקלה השורה", או תירוץ נוסף שהם רצו להקדים את משה לפני שהוא יביא משלו. [וראה גם בפס׳ כא-כד].

ספר ויקרא

• פרק י פס׳ כ - תנאים בתורת כהנים שנחלקו מה היתה טעותו של משה, האוה״ח מסביר את דבריהם בצורת סנגוריא ובעין חיובית על משה.

• פרק יא פס׳ כד - סנגוריא על ראב״ע.

פרק כד פס׳ י - סנגוריא על שולמית בת דברי שעשתה מעשיה ללא כוונה

לפעולת הכיעור, שהרי היא לא ידעה שהמצרי הרשע התחלף עם בעלה.

מידע שיש על תפילה לזיווג הגון לגבר

ספר במדבר

• פרק יד פס’ א - ”ותשא וגו׳ ויבכו העם. אומרו העם ולא הספיק במה שזכר הנושאים קולם, לומר כי לא כל העדה בכו בלילה ההוא אלא חלק מהם הגם שבכללות כלם נשאו קולם לדברי המרגלים אשר הפליאו להפחיד".

• פרק טז פס׳ יט - "ויקהל עליהם וגוי. פירוש שלא נקהלו לרצונם אלא קרח הקהילם, וכפי זה יגיד הכתוב שבח העדה".

• פרק כ פס׳ ח - סנגוריא על חטאו של משה רבינו "וחל עלינו חובת גברא לתת טעם לאיש האלהים על ארבעת השגגות אשר אינו ראוי לאחת מהנה”.

• פרק כא פס׳ ה - סנגוריא על בנ״י שהתלוננו על המן.

• פרק כא פס׳ יז - סנגוריא על בנ״י שלא שרו על קבלת התורה, באמת הם שרו.

• פרק כה פס׳ יד - לימוד זכות על זימרי בן סלוא.

• פרק כו פס׳ ט - סנגוריא על קורח ועדתו.

• פרק כז פס׳ ב - סנגוריא על בנות צלופחד, פירוש מעניין ממש הפך דברי הזוהר לעיל שבנות צלופחד באו לשלול שיחשבו שהם חושדות במשה שיטה משפטן, והן באו לחזק את כבוד משה, ואמרו שאביהם מת אע״פ שהיה צדיק ולא היה לו שום חטא רק משום שדיבר במשה לכן ראו כמה זה חמור.