להלכה, השולחן ערוך (סי׳ תפז סעי׳ ד) פוסק שקריאת הלל בליל ראשון של פסח בבית הכנסת היא חובה גמורה ולכן קוראים אותה עם ברכה, כשיטת חכמי ספרד, וכן הוא מנהג המקובלים. לעומת זאת, הרמ״א (שם) כותב שעל פי מנהג אשכנז אין קוראים את ההלל בבית הכנסת.

למעשה, המשנה ברורה (ס״ק טז) כותב שהדבר תלוי במנהג המקום. כיום, מנהג הקהילות בחוץ לארץ חלוק, בקהילות הספרדים והחסידים קוראים את ההלל, ואילו ברוב קהילות אשכנז אין נוהגים לקרוא את ההלל. אולם, בארץ ישראל המנהג הרווח אצל כל הקהילות הוא לקרוא את ההלל בבתי הכנסת.

מאמר בנושא תפילת תודה לקדוש ברוך הוא

ויש לדון האם קריאת ההלל בתוך התפילה בליל יום טוב ראשון של פסח נוהג באדם שמתפלל ביחידות, והדבר לכאורה תלוי בטעמים השונים שעלו למנהג זה:

לפי הביאור של המאירי שההלל הוא זכר להלל שנאמר בבית המקדש על קרבן הפסח, מסתבר שהוא נאמר דווקא בציבור ולא ביחיד.

לפי הביאור של הגר״א שהלל זה הוא לפרסום הנס בציבור, קוראים את ההלל בציבור ולא ביחיד.

❖ לפי הביאור של הגר״ח מבריסק שזהו מדין ההלל של יום טוב, מסתבר שהוא נאמר אף ביחיד.

להלכה, נחלקו בכך האחרונים. הברכי יוסף (סי׳ תפז אות ח) כותב בשם הרמ״ע מפאנו שבליל ראשון של פסח קוראים את ההלל בברכה אף בתפילת היחיד: "מי שהוא בבית הכנסת שהם נוהגים שלא לומר הלל בערבית ליל פסח, יכול לומר ההלל ולברך עליו בינו לבין עצמו. מהר״ר ישראל שלמה לינגו בכ״י".

מידע שיש על משפטים מחזקים באמונה

לעומת זאת, הגרי״ד סולובייצ׳יק והגרי״ש אלישיב סברו שאין שום עניין באמירת ההלל ביחידות ואף ללא ברכה, משום שהיא חובת הציבור ולא חובת היחיד. וכן מדויק מלשון השולחן ערוך שכתב: "בליל ראשון של פסח גומרין ההלל בצבור".

למעשה, נראה שהדבר תלוי בנוסח התפילה. המתפלל בנוסח אשכנז לא יברך על הלל בתפילת היחיד. המתפללים בנוסח עדות המזרח או בנוסח ספרד קוראים את ההלל בברכה אף בתפילת היחיד.

ה. קריאת שיר השירים בחג הפסח

שאלה:

המתפלל ביחיד בשבת חול המועד פסח האם הוא מחויב בקריאת שיר השירים ?

תשובה:

המנהג לקרוא את המגילות במועדים מובא בברייתא במסכת סופרים (פי״ד הל׳ הל׳ טז), ולאחר מכן היא מוזכרת ברבים מספרי ראשוני אשכנז. אך מנהג זה אינו מוזכר בתלמוד הבבלי, והוא גם לא הוזכר ברי״ף ברמב״ם ובהרבה מספרי הראשונים.

האבודרהם (תפילות פסח) מסביר באריכות את הקשר שבין שלושת מגילות לבין כל אחד מהחגים: "נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שהוא מדבר מגאולת מצרים שהיא תחלת שעבודן של ישראל וגאולתן ראשונה שנאמר לסוסתי ברכבי פרעה. וגם בחג השבועות נהגו לקרות רות מפני שכתוב בו (רות א, כב) בתחלת קציר שעורים והוא זמן הקציר. ועוד טעם אחר לפי שאבותינו לא קבלו את התורה ולא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים...ורות גם היא נתגיירה שנאמר (רות א, טז) כי אל אשר תלכי אלך וגו׳...וגם בשמיני חג עצרת נהגו לקרות קהלת מפני שכתוב בו (יא, ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה אלו שבעת ימי החג ושמיני חג עצרת (ערובין מ, ב). ר״ל לפי שהוא חג האסיף להזהיר על תרומות ומעשרות ונדרים שלא לעבור עליהם בבל תאחר בשלש רגלים..."

הפוסקים נחלקו האם יש לברך על מנהג קריאת המגילות. במסכת סופרים כתוב שיש לברך על קריאת המגילות: "ברות, ובשיר השירים, בקהלת, באיכה, ובמגילת אסתר, צריך לברך, ולומר על מקרא מגילה", וכן מבואר בדבריהם של כמה מראשוני אשכנז. אך הלקט יושר (ח״א עמ׳ קנח ענין ב) כתב שהמנהג הוא שלא לברך על קריאת המגילות משום שמנהג זה לא הוזכר בתלמוד הבבלי.