ולכן, ציבור שמתאסף בבית כנסת בשביל לקיים מניין בשבת לאחר כמה שבתות שלא קיימו מניין אינם מחויבים מעיקר הדין להשלים את הפרשיות שחסרו. אך אם רוב המתפללים יסכימו לכך טוב שישלימו לפחות את הפרשה האחרונה שחסרו. וניתן להשלים את הפרשה הזאת באחד משני אופנים: א. לקרוא את שלושת העליות הראשונות מהפרשה של השבת הקודמת, והעלייה הרביעית מחברת את שתי הפרשיות, ועוד שלושה עליות מהפרשה השנייה (שערי אפרים שער ז סעי׳ ט). ב. לקרוא את הפרשה הקודמת כולה בעליית הכהן יחד עם העלייה הראשונה בפרשה של השבת הזאת (כף החיים ס״ק ה).

כאן נקרא על כבוד הבעל לאשתו

קריאת התורה במניין מרפסות

שאלה:

כיצד מקיימים קריאת התורה במניין מרפסות שבגלל החובה לריחוק חברתי אין אפשרות להעלות עולים שיעמדו צמוד לספר התורה ?

תשובה:

ניתן לתת כמה עצות כיצד לקיים את קריאת התורה במניין מפרסות, ונמנה אותן

בסדר עדיפות יורד:

דרך אחת, להעלות שבעה קרואים מאותה משפחה שנמצאים במפרסת אחת, כאשר אחד מבני המשפחה הוא הבעל קורא.

דרך שנייה, להוציא שני ספרי תורה כאשר באחד מהם יקרא הבעל קורא ובשני יברך ויקרא העולה לתורה.

דרך שלישית, הבעל הקורא עצמו יעלה ויברך שבע פעמים, וכפי שפסק השו״ע (סי׳ קמג סעי׳ ה) במקרה הצורך.

דרך רביעית, היא להעלות לתורה אנשים העומדים על מרפסות אחרות. אך העצה הזאת מפוקפקת מכמה סיבות:

מידע שניתן לקרוא מזלות ביהדות

❖ ההלכה הזאת שנויה במחלוקת הפוסקים. השו״ע פוסק בכמה מקומות (סי׳ קלה סעי׳ ד, סי׳ קלט סעי׳ ג, סי׳ קמא סעי׳ ב), כשיטת רבים מהראשונים, שהעולה לתורה חייב לקרוא מתוך הכתב של ספר התורה. ולכן, עולה לתורה שאינו יכול לקרוא, כגון עם הארץ או סומא, ברכתו היא לבטלה. לעומת זאת, הרמ״א (בסי׳ קלט) פוסק כשיטת המהרי״ל (הל׳ קריאת התורה סעי׳ ג) שמותר להעלות לתורה סומא או עם הארץ אף שאינם יכולים לקראת מתוך הכתב משום ש׳שומע כעונה׳. ולכן, אין להקל בזה אלא לקהילות אשכנז.

הרמ״א בספרו ׳דרכי משה׳ (מובא בשער הציון סי׳ קלט אות ו) כותב שמעיקר הדין יש לפסוק כשיטת רוב הראשונים שמחמירים בזה, אלא שמהנהג הוא להקל. והביאור הלכה (סי׳ קמא ס״ק ב ד״ה לבטלה) מציע שהרמ״א רק היקל בזה בסומא או עם הארץ עכב חשש שזה יביא למצב מביש או למריבה, אך עולה שיכול לקרוא מתוך הכתב מחויב לעשות זאת. לפי זה, במקרה של מניין מרפסות שאין חשש לבושה או מריבה אין מקום להקל בזה, אף לשיטת הרמ״א.

יש שכתבו שמלבד בעיית קריאה מתוך הכתב, במנייני מרפסות מתעורר בעיה נוספת והיא שהעולה אינו עומד בצד ספר התורה בשעת העלייה. אך אחרים כתבו שהחובה לעמוד ליד הספר הוא רק משום כבוד התורה ואינו מעכב.

טלטול ספר תורה שאלה: האם מותר בימי הקורונה להוציא ספר תורה מבית כנסת בשביל לקיים מניין של קריאה בתורה לבית הכנסת?

תשובה:

בירושלמי במסכת יומא (פ״ז ה״א) כתוב שאין להוליך ספר תורה אצל בני אדם שרוצים להתפלל משום שיש בכך משום זלזול בספר תורה, אלא המתפללים צריכים לבוא אצל הספר תורה.