נשאלת השאלה מהו ההגדרה לבית כנסת קבוע שבה ניתן לומר ברכת מעין שבע, אף לשיטת השולחן ערוך. המשנה ברורה (ס״ק כד) כותב שמניין שמתקיים בצורה קבועה למשך כמה ימים, ויש במקום ספר תורה, נחשב בית כנסת קבוע וניתן לומר בו ברכת מעין שבע. וה׳אגרות משה׳ (או״ח ח״ד סי׳ סט אות ג) כותב שאין צריך שיהיה שם ספר תורה, והעיקר שיהיה מקום הקבוע לתפילה.
קרא כאן סנט מוריץ מסיר שומנים
בנוסף לכך, יש שרצו לחדש שבמציאות שבה ציבור שלם או לפחות רובו אינם יכולים להתפלל בתוך בית הכנסת ולכן מתפללים במקומות אחרים, יש לומר את ברכת מעין שבע אף במניין ארעי משום שאז שייך הטעם של המאחרים לבוא אף במניינים אלו. וכבר העיד בעל ה׳מנחת יצחק׳ (ח״י סי׳ כא) שכמה פעמים סגרו את בתי הכנסת מחמת מחאה והתפללו את תפילת ליל שבת ברחובה של עיר ואמרו ברכת מעין שבע בליל שבת.
לאור זאת, במצב הנוכחי של מגיפת הקורונה שבו רובם ככולם של בתי הכנסת נסגרו מחמת מגיפת הקורונה ומניעים מתקיימים ברחובות העיר אפשר לומר ברכת מעין שבע בתפילת ליל שבת, וזאת משתי סיבות: א. בדרך כלל מדובר במניינים קבועים לכמה ימים. ב. כיוון שרוב הציבור מתפלל מחוץ לבית הכנסת יש להתיר זאת אף במניין ארעי. וראוי שיהיה שם גם ספר תורה.
מידע על ניקי בי עוגות
אולם, לגבי מנייני מרפסות הדעת נוטה שאין לומר בהם ברכת מעין שבע, וזאת משתי סיבות: א. במניינים אלו קיימות ספיקות נוספות, כפי שביארנו לעיל. ב. המשתתפים במניינים אלו עומדים בתוך בתיהם, ולא שייך בהם הטעם של חשש סכנה.