לאור זאת, יש לדון במכשירי חשמל שפועלים במעגל סגור שפועלים בצורה תמידית והמעורבות של האדם היא בשינוי רמת הזרם בלבד, ולא בהדלקת המכשיר ובכיבויו. האחרונים דנו בשאלה הזאת בקשר לשימוש ברם קול ובמיקרופון בשבשהדיבור בהם מגביר את עוצמת הזרם. הדיון בשאלה הזאת מתחלק על פי האיסורים השונים שהוזכרו לעיל:
כנסו למידע כאן הכשרת רשת תנור לפסח
❖ איסור ברנה: על פניו אין איסור של בונה בהגברת רמת הזרם החשמלי משום שאינו סוגר מעגל חשמלי ואינו ׳מחייה׳ כלי כבוי, וכן כתב כמה מהאחרונים32?
למעשה, יש אחרונים שחששו לאיסור גמור בהגברת זרם חשמל, אך טעם הדבר אינו ברור33? אך הדעה הרווחת היא שאין בהגברת זרם חשמלי איסור גמור, ואין לאסור זאת אלא משום ערבדין דחול34?
כנסו לקרוא על מעלת קריאת תהילים
מלאכת כותב
המעבר ליד המצלמה התרמית גורמת להופעת צורתו של האדם על גבי מסך המצלמה כאשר לידו מופיע מספר המייצג את טמפרטורת גופו. ויש לדון האם התוצאה הזאת אסורה משום מלאכת כותב, הן מצד הופעת המספרים, והן מצד הופעת צורת גופו, וזאת מצד האיסור ׳לרשום רשמים או לצייר צורות׳ שהיא תולדה של מלאכת כותב.
תחילת הדיון היא בשאלה האם כתב שמופיעה על גבי מסך של מחשב מוגדר ככתב לעניין איסור כותב בשבת. השאלה הזאת מתחלקת לשניים: א. האם הכתב מוגדר ככתב. ב. האם הכתב מוגדר ככתב המתקיים. תחילה נדון בהלכה של ׳כתב המתקיים׳.
הרמב״ם פוסק בהל׳ שבת (פט״ו הל׳ טו) שהחיוב במלאכת כותב הוא דווקא בכתב המתקיים על גבי דבר המתקיים, אך כתיבה בדבר שאינו מתקיים או על גבי דבר שאינו מתקיים אסורה מדרבנן בלבד.
נשאלת השאלה מה הדין בכתב שמצד עצמו הוא דבר המתקיים, אלא שהוא נמחק על ידי האדם או כל גורם חיצוני אחר. תשובה ברורה לכך עולה בהלכה הבאה ברמב״ם (הלכה טז׳) שפוסק שכתב שעל גבי בשר האדם נחשב כתב המתקיים למרות שהיא נמחקת לאחר זמן מחמת חמימות הבשר. מכאן שכתב שמתקיים מצד עצמו נחשב כתב המתקיים האסורה מהתורה, למרות שהוא נמחק לאחר זמן על ידי גורם חיצוני.
אולם, ה׳אגלי טל׳ (מלאכת כותב סי׳ נד אות יג) כותב שהדבר תלוי במחלוקת הפוסקים בשאלה האם מותר לפתוח ספר שעל חודי העמודים שלה כתובות אותיות. הרמ״א (שו״ת הרמ״א סי׳ קיט) סובר שהכתב שעל גבי חודי העמודים אינו דבר המתקיים, שכן האדם עתיד לפתחו ולסוגרו בכל שעה. לעומת זאת, הלבוש (או״ח סי׳ שמ סעי׳ ד) סובר שזה נחשב כתב המתקיים ולכן יש כאן חשש לחיוב חטאת.
לאור זאת, יש לדון האם כתב שעל גבי המחשב נחשב כתב המתקיים. מצד אחד, ניתן לטעון שבכתיבה במחשב קיים מצב דומה, של כתב המתקיים מצד עצמו שהאדם בוחר להעלימו בשעה שהוא כבר אינו זקוק לו. אך מצד שני, המצב במחשב הוא יותר קל משום שברוב המחשבים הכתב נעלם בעצמו באופן אוטומטי לאחר כמה דקות.
למעשה, האחרונים נחלקו לגבי פעולת ההקלדה על מחשב בשבת. הגרש״ז אויערבך סבר שהקלדה על מחשב אסורה מדרבן בלבד, וזאת משתי סיבות:
לעומת זאת, ה׳שבט הלוי׳ (שו״ת שבט הלוי ח״ו סי׳ לז) כתב שהקלדה במחשב אסורה מהתורה, ודחה את שני הטעמים להקל בזה:
כמו כן, האחרונים נחלקו האם פעולת צילום שגורמת להופעת צורות על גבי מסך אסורה מצד האיסור של רושם, שהיא תולדה של כותב. לשיטת הגרש״ז אויערבך ברור שמדובר באיסור דרבנן בלבד. לעומת זאת, הגרי״ש אלישיב סובר שיש כאן איסור מהתורה של רושם משום שהצורה מתקיימת, וזאת בדומה לשיטת ה׳שבט הלוי׳. ויש אחרונים שכתבו שאין כאן איסור רושם כלל, ודימו זאת לאדם שמתייצב מול המראה שאין איסור בכך שצורתו נראית במראה.
אולם, במחשב ששומרת את הנתונים על דיסק זיכרון המצב לכאורה חמור יותר, שהרי אז הכתב מתקיים לזמן רב ומוגדר ככתב המתקיים אף לשיטה המקילה. אך האחרונים כתבו שכתב שנשמר בתוך דיסק שאינו נראה לעין אינו מוגדר ככתיבה האסורה בשבת. אך מלבד החשש לאיסור כותב, הגרש״ז אויערבך הסתפק שמא עצם הפעולה של שמירת הנתונים בדיסק אסורה משום מלאכת בונה או מכה בפטיש, שכן דיסק ריק אין בו שום משמעות ועל ידי שמירת הנתונים ׳נבנה׳ הדיסק.
כל זה לגבי כתיבה או צילום שנעשה בידיים, אך מעבר ליד מצלמה שגורמת בצורה אגבית להופעת כתב וצורות על גבי מסך אין בו חשש לאיסור מהתורה של כותב או בונה לכל הדעות:
מלאכת מחשבת
ניתן לסכם שהמעבר ליד מצלמה תרמית כרוכה בשני איסורים עיקריים: א. האיסור להפעיל מכשיר חשמלי, שבנידון דידן היא רק בעיה של עובדין דחול. ב. האיסור של כותב מדרבנן מצד הופעת המספרים והצורות על גבי מסך המצלמה.