סימן קג

דולג בכתב יד ע״י רבינו המחבר

סימן קד

תפלת הערב אף ע״פ שאינה חובה המתפלל אותה זמנה מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד השחר ותפלת נעילה זמנה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה. [תפילה ג, ר].

הרמב״ם פ״ג מתפלה ה״ו פסק דתפלת ערבית כל הלילה ויש לתמוה כיון שפסק [שם ובפ״א ה״ו] דתפילת ערבית רשות א״כ ליכא למימר דמ״ש מתני׳ [כ״ו, א'] "אין לה קבע" פירושו כל הלילה כמוש״ש הגמרא [כ״ז, ב׳4]. ועי׳ בכסף משנה מה שהביא בשם הר׳ יונה וע״ש5. ולע״ד יראה ראיה לדעת הרמב״ם דבשבת דף (מ״ד)[י׳], א׳, אמר א״נ ערבית דזמנה כל הלילה כו׳ והתם איירי אליבא דמ״ד תפילת ערבית רשות יעו״ש דף ט׳, ב׳, א׳׳ו אף למ״ד רשות מ׳׳מ זמנה כל הלילה.

כאן נקרא על 48 דרכים לחכמה

סימן קה

היה עוסק באכילה או שהיה במרחץ או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות או שהיו עוסקין בדין גומר ואח׳׳כ קורא קריאת שמע ואם היה מתיירא שמא יעבור זמן קריאה ופסק וקרא הרי זה משובח. [קריאת שמע ב, ו].

הרמב״ם פ״(ד)[ב] מק״ש ה״(ה)[ו] פסק דגומר ואח״כ קורא. (והנלע״ד) והקשה הקרבן נתנאל בשבת פ׳׳א [סימן י״ח] אות [א׳] דהרי קאמר שם ני׳ א׳] כיון דכולא ליליא זמנה אתי למפשע וא׳׳כ אמאי גומר וע׳׳ע שלא תי׳ ע״ז כלום, ונלע״ד דבמהדורא בתרא [למהרש״א, ט׳ א׳] הקשה מאי פריך שם ולמ״ד חובה מטרחינן ליה ממתני׳ ה״ל לשנויי הא בדאיכא שהות הא בדליכא ועי״ש ונלע״ד דבסוכה ל׳׳ח א׳ מקשה הגמ׳ [על] המשנה דשם משבת ט׳ ב׳ דתנן ואם התחילו אין מפסיקין ומשני רב ספרא הא בדאיכא

מידע שניתן לקרוא פרק תהילים לבשורות טובות

במשנה כתוב "תפילת ערבית אין לה קבע", ובגמרא אמרו שאם הכוונה שזמנה כל הלילה, היה צריך לכתוב "תפילת הערב כל הלילה", אלא המשנה כדעת האומר שתפילת ערבית רשות. ואם כן קשה מדוע פסק הרמב״ם שני הפירושים.

רבנו יונה פירש שהכוונה בשאלת הגמרא היא שאם פירוש המשנה הוא רק שתפילת הערב כל הלילה, היה לכתוב אחרת, אלא הכוונה גם שזמנה כל הלילה וגם שהיא רשות.