שהות הא בדליכא. ורבא גמגם עלי׳ (ומשני) דמאי קושיא [דילמא] הא דאורייתא הא דרבנן ועי״ש, א״כ א״ש ומיושב קושית המה״ב הנזכר לעיל דבריו דבברכות כ״ז ב׳ מבואר שרבא ס״ל תפילת ערבית רשות, א״כ שפיר פריך ממתני׳ אליבא דרבא לשיטתו דלא סבירא ליה לחלק בין איכא שהות לליכא א״כ שפיר הוצרך לתרץ שינויא אחריני, משא״ב הרמב״ם לשיטתו דאיהו לא סבירא ליה תירוצא דרבא הא דאורייתא הא דרבנן, דלדידיה גם תפלה דאורייתא שכן פסק בפ״א מתפלה [ה״א] [והכ״מ פ״ו מתפלה ה״י כתב דתפלה דרבנן במחכ״ת לא דק דהא אליבא דרבינו הוא דאורייתא] א״כ עכצ״ל כתירוצא דרב ספרא ולחלק בין איכא שהות לליכא, א״כ גם ממתני׳ לא קשיא מידי דנוכל ג״כ לחלק כנ״ל וכקו׳ מה״ב, וא״כ באמת לא סבירא ליה כתירוצא ז־גמ׳ דכולא ליליא אתי למפשע כר׳ ודוק, ועפ״ד א״ש ג״כ קו׳ הגאון ר״ע אייגר בתוספותיו בשבת פ״א אות [ח׳] שהקשה מאי פריך בשבת י״א א׳ נמפסקין לק״ש ואין מפסקין לתפילה] הא תני ליה רישא אם התחילו אין מפסיקין6, דדילמא אשמעינן דאף בתפילת ערבית דאיכא למיחש כיוון דכולא ליליא זמנה אתו למפשע אפ״ה אם התחיל אין מפסיק, נדעפ״ז] א״ש דמ״מ הקו׳ לדידן דלא סבירא ליה כתירוץ הגמ׳ לשם ודו״ק.

מאמר בנושא הרב לסרי טלפון

ואולי י״ל דמטעם זה גופא לא ס״ל להרמב״ם תירוצא ז־גמ׳ דכולא ליליא זמנה כר׳ ודו״ק, ובעיקר קושיית הגאון הנ״ל לא הבנתי דלכך הוצרך הגמ׳ לשנויי דאיירי בדברי תורה דל״ל דאשמעינן אפי׳ בתפילת ערבית ג״כ אין מפסיקין דזה נדע מדקתני מפסיקין לק״ש ותו לא, ומדקתני לק״ש מפסיקין א״כ איירי ע״כ בתפילת ערבית א׳׳כ נדע כבר דלתפלה אין מפסיקין ולמה תני אין מפסיקין לתפלה אלא ודאי סיפא

מידע שיש על חיים ולדר סיפורים להורדה

וגבי תפילה קיימינן ולמה ליה למיהדר למיתני ואין מפסקין לתפילה. רש״י.

אתאן לדברי תורה כתי׳ הגט/ אך אי קשיא לי הא קשיא לי לדברי תום׳ שבת ט,, ב,, ד״ה ואם, דאפילו התחילו באיסור אין מפסיקין, א״כ קשה מאי פריך הא תני ליה רישא דדילמא אשמעינן דאפילו התחילו באיסור אין מפסיקין וצ״ע כעת.