וזה רק קצת ממה שקורה בעולם חוץ מהמלחמה
עם הוירוסים והמחשבים שאנחנו לא שומעים, כי
היום בעלי אינטרסים שולטים גם על החדשות.
דמוקרטיה? זה היה הדגל של ארה"ב ואירופה
שכל הזמן נפנפו עם זה, וזה מת. עכשיו אין
דמוקרטיה כבר. זה לא מדהים? אמריקה עוד
מעט תהיה דיקטטורה, וגם כנראה אירופה. נו אז
מה עוד אתם רוצים.
בנימין הוא הצדיק שלנו.
הוא בא לעולם הזה
בהתנדבות נטו לעזור לאנשים,
הוא לא מדבר בכלל, הוא שקט,
אבל הוא ענק בנשמה
הוא נשמה בגוף של קדושה .
כאן נקרא על תפילה להצלחה בראיון עבודה
והמצב הכלכלי הולך ומחמיר, אולי נפילת
הכלכלה באירופה ובאמריקה תעיר אותנו, זה לא
משנה איך שהם מקפיצים את הבורסות, זה הכל
מלאכותי, זה רק כיסוי, והכסף עוד מעט לא יהיה
שווה כלום.
אני דואג לחוסר הצניעות שנכנס להרבה בתים
של נשמות יהודיות, אני דואג לליבה שנכנסה
להרבה מקומות בחינוך שלנו, אני מודאג שבנות
מבתי ספר שנחשבים לחרדים ביותר, הולכות
לקניונים ולפארקים, שכלם שם חילונים, עם
השפעות גרועות ביותר של חוסר קדושה
מהעולם הזה. אני מודאג מהגברים שסובלים
מחוסר צניעות גם במחשבה וגם במעשה. ואם
תבדקו כמה ששומרים כמו שצריך טהרת
המשפחה, אני חושש שיהיו לכם הפתעות גדולות
ומרות.
כל יהודי צריך לחזק את הביטחון שלו בקב"ה,
לא לפחד מכלום, לא מחוסר כסף לדירה לילדים,
לא לפחד מבעיות בריאותיות, בעזרת ה' זה יהיה
בסדר, צריכים רק לבטוח בה' ולהתכונן לסוף
של העולם הזה כמו שאנחנו מכירים אותו,
להכין את עצמנו לקבל את משיח צדקנו, לסוף
הגלות. בהחלט לא יהיה קל, אבל נראה ניסים
ונפלאות יותר מהמכות של מצרים.
זה יהיה כמו לצאת מבית הסוהר. בדיוק.
מידע שניתן לקרוא פתגמי חז ל
אלתר, כסלו, תשע"א 2010/11
גם אני מחכה מאד למשיח. ואתם אין לכם
בעיות? באמת הכל שטויות. בוכים פה יום ולילה
איפה משיח, איפה משיח. תנסו ח"ו פעם להיות
אוטיסט, ואז תדעו מה זה בעיות. כל השטויות
שלכם עם הבעלים עם האבות עם האמהות הכל
שטויות. גם עם המחותנים... הכל שטויות.
אני רק רוצה לומר לכם שאני למדתי מזמן,
שכל הקושי בחיים זה הסיבה שהגענו לעולם
הזה. וצריך לקבל את זה בשמחה ולהלחם עם
עצמנו ועם הסביבה, נגד היצה"ר.
ואנחנו עם זה גומרים את התיקון שלנו. אבל
עכשיו בעולם החשוך הזה עם כל השקר כל
הדברים הקשים, אני לפעמים כמוכם מאבד את
הסבלנות ולא יודע מה לעשות. אני כועס ומרגיש
כמו סכין בתוך הקישקעס. והכאב הזה הכי קשה
שיש בכלל, ואני יודע שכולכם מרגישים את הסכין
הזה לפעמים. וזה הרגשה גם של בדידות
נוראית. ואני יודע שזה דבר הקשה ביותר שיש
בעולם הזה. הרגשה של בדידות, הרגשה של
אבדון. הרגשה של ניתוק מהטוב. אבל צריכים
להלחם. גם אני נלחם. נלחם ונלחם ונלחם.
ויום אחד, הכל יעלם, כל הרע יעלם, וזה יהיה
כמו לצאת מבית הסוהר. בדיוק.