נשמה יהוד ית איפה את?
ה ' מחכה לך ורוצה אותך!!!
אסתר , אור ו''לכ סיוון תשע"ח
אין לי כל כך מה להוסיף ' ר. בנימין אמר כמעט הכל.
אבל אני רק אוסיף טיפה.
אני רוצה להוסיף רק שהנשמה היהודית זה הדבר
המתוק ביותר, זה הדבר הטוב ביותר, זה הדבר
האוהב ביותר ואהוב ביותר. הקב ה'' כל כך אוהב את
העם שלו. אם אנחנו מתגעגעים אליו הוא מתגעגע
אלינו. הוא רוצה כל כך שנהיה איתו לגמרי. הוא
רוצה שנהיה נאמנים לו. שנלחם נגד היצר הרע
ונרצה אותו בלבד. הוא לא יתן לנו לאהוב מישהו
אחר כי הוא הכל יכול והוא רוצה את העם שלו
והוא מקנא, הוא מקנא. כי הוא אוה ב אותנו. הוא
לא רוצה שנבחר חיים של שקר, כי חיים של שקר
מביאים רק למוות. מוות שנשאר מוות ולא יותר
מזה. הבן אדם נעלם לגמרי. אבל אנחנו היהודים
שהלכו ואמרו עם כל הלב, עם כל המהות '' נעשה
ונשמע''. אנחנו נגיע לנצח נצחים. אנחנו נהיה
המשרתים של הקב ה'' וזו תהיה ההנא ה הכי גדולה.
כנסו למידע כאן שמלה בחלום לפי הקבלה
נעבור הרבה סבל לפני זה, ובסוף זה יהיה טעם כל
כך טוב ונשכח מכל הלכלוך והתשוקות של העולם
הזה. נשכח שהיה פעם קשה. ונהיה אך ורק לגמרי
רוחניים.
אני כל כך מחכה לזה. כבר עברתי הרבה שלבים
בחיים שלי, התגלגלתי כמה פעמים בעולם הזה, ואני
בצורה שלי היום ילדה קטנה, שאחרת מילדות
אחרות. אני יודעת בטוח שעכשיו תהיה הגאולה
השלמה. זה בטוח.
ש: למה את בוכה? את אומרת כאלה דברים
מתוקים. אני רוצה לדעת.
ת: זה לא קשה לי לאמר - כי אני מתגעגעת לחזור,
לחזור לאיפה שהייתי. היה לי מקום מעולה בגן עדן,
אבל אמרו לי שאני צריכה ל חזור בשביל לעזור לעם
ישראל. וגם חוץ מזה אני בוכה כי אני יודעת כמה
סבל עומד להיות גם ליהודים הטובים עד שנגיע
לגאולה השלימה.
כנסו לקרוא על תפילה חזקה להחזרת אהבה
ש: מה אפשר לעשות כדי להקטין את הסבל של עם
ת: אין מה לעשות, רק להמשיך לנסות. לרצות ישראל?
למשוך אחדים לאידישקייט, או כאלה יהודים
מסורתיים וגם חרדים שיעלו, ושיראו יותר צנועים
וכו' וכו'. ולהמשיך, להמשיך את העבודה. ללמוד,
ללמוד, לשבת ללמוד. זה חשוב ביותר. כל יהודי
אמיתי צריך ללמוד להתפלל, ודאי להתפלל, להגיד
תהילים על עם ישראל, לבכות. לבקש מהקב ה'' שזה
יעבור בקלות בשביל כל הילדים שלנו, והנכדי ם
שלנו, וההורים שלנו, שכולם נצא מזה שלמים.
האם יש מה לעשות? יש בלי סוף מה לעשות.
יש בורא עולם ואין עוד מלבדו וזה הסוד
בנימין, ערב ח''ר תמוז תשע ח''
אנשים רוצים להמשיך את החיים כמו שהם. לא
רוצים להאמין למה שיהיה בעתיד הקרוב. לא רוצים
לצאת ממצרים, כי מצרים זה יותר נח. זה יותר
ואחיזת עיניים, כי יש הרבה בעיות במצרים של שקט. אין הפתעות. אין קשיים. אבל זה גם שקר
היום. אני לא מדבר על מצרים שבמפה. קוראים לזה
מצרים עם הפירמידות. אני מדבר על המושג של
האליל, עגל הזהב. יחד עם אנשים שמאמינים שהוא
ו''ח הכל יכול, ולא רוצים לעזוב אותו, כי חושבים
שיותר טוב איתו. שבכלל העולם הזה כמעט גן עדן
בהרבה מקרים. אבל כשנסתכל טוב על המצב, זה
אפילו לא קרוב למשהו שדומה לגן עדן. אפילו גן לא
טבע שאף פעם לא היו. לפחות לא בבת אחת ולא עדן שרשעים מדמיינים. כי בכל העולם יש אסונות
כל כך צפוף. רוב האנשים יכולים להבחין. אני לא
מדבר רק בארץ, אלא גם בחוץ לארץ. הכל השתנה,
העונות השתנו, העולם רועד מהתפוצצויות של הרי
געש ורעידות אדמה. קטנים וענקיים. אלפים כל
שבוע.