התקשורים של מאיר ישראל, תשרי תשע"ח
אין עוד מלבד ו (א)
אני יכול רק לומר לכם דבר אחד: אנחנו נכנסים
למנהרה עמוקה, שנראית ללא סוף, אבל בזמן-
אמת זה לא יקח כ"כ הרבה זמן.
הפחד הולך לתפוס את העולם ותהיה אלימות
מכל הכיוונים. מערכת השמש הזעירה הידועה
בשם 'ניבירו' – השביט, גם היא תופיע ותשנה
פיזית את העולם. כדורי- הגלובוס והמפות שהניחו
במוחותינו ובתפיסה שלנו כל מדינה במקומה –
הם כולם ישתנו. היכן שהיתה פעם אדמה יבשה
זה יכוסה במים עמוקים, וקרקעית הים תהפוך
לאדמה ללא מים, אבל ארץ ישראל תישאר כפי
שהיתה בלא שתיג ע בה כל האלימות שמסביב.
מאמר בנושא תודה לאבא
עם ישראל, בבקשה שובו אל השם. השאירו את
הבתים היפים שיש לכם בעולם-המערבי וחזרו
למקום שבו אתם שייכים, ארץ ישראל, שם החיים
הם אולי קצת קשים מבחינה גשמית, אבל תהיו
עשירים מאוד מבחינה רוחנית, אם וכאשר אתם
מחליטים לשים את האגו בצד ולקבל באופן
מוחלט, מתוך הענווה הגדולה ביותר, כי הקדוש
ברוך הוא – הוא הכל-יכול, ותאמרו עם כל הלב:
"אין עוד מלבדו".
ראש השנה הזה יהיה זמן, הזדמנות רשמית
-ולא רשמית להכיר מה אנחנו אמורים להיות, הזמן
לבחירת איזה צד אנחנו רוצים להיות בו, בצד של
הרוע או בצד של טוב. שני שלישים מהעולם
יושמדו. שליש אחד ייהרס לחלוטין, שליש אחר
ייפגע קשה מאוד, ושליש נוסף ברובו לא יפגע. וזה
יהיה האזור שבו נמצאת ארץ ישראל.
בעתיד ארץ ישראל לא תהיה עם הגבולות שיש
לה עכשיו. הגבולות יהיו כמו בימי שלמה
המלך [משפטים כ"ג ל"א: 'וְשַׁ תִּ י אֶ ת גְּבֻלְ ךָ מִ יַּם סוּף
וְעַ ד יָם פְּ לִ שְׁ תִּ ים וּמִ מִּ דְ בָּר עַ ד הַ נָּהָ ר...', ר' מלכים
א', ה' ד'] . אני מתחנן בפניכם, עם ישראל, הזמן
אוזל, ועוד לפני שאתה יודעים זאת – 'גוג ומגוג'
יהיה עלינו.
בקרוב, בקרוב מאוד (ב).
ערב יום כיפור כעת. כולנו מתרוצצים קונים
מבשלים את המאכלים האחרונים או את הדברים
האחרונים שאנחנו צריכים ליום כיפור. נדחקים
ונלחצים כדי להספיק את הרגע בו אנחנו כבר
צריכים להחליף נעליים ולהדליק נרות של
שבת/יום כיפור ולהתחיל את הצום ואת התפילות
שלנו שבהם אנחנו מתחננים לקב"ה לסלוח לנו על
כל העבירות שלנו.
מידע שיש על משפטים של הרב קוק על נתינה
אבל יום כיפור הזה הוא שונה מאוד מכל שאר
-ימי הכיפור, כי למרות שאנחנו לא באמת יודעים
את התאריך המדויק של הגאולה-השלימה, בכל
זאת אותם יהודים אמיתיים, עם נשמות יהודיות,
החלו להשתוקק בצורה מאוד חזקה עם כל ליבם
לקבל את פני משיח. הכמיהה לקץ הגלות הארוכה
והקשה ביותר, הופכת בלתי אפשרית לנשיאה
עבור כל אלו הנשמות היהודיות האמיתיות. זה
כאילו שאנחנו חיים אך ורק בשביל זה. כל דבר
במוחנו ובלבנו, ובתוכניותינו לעתיד מתרכז סביב
המילים המעטות האלה: "אם העולם הוא כרגיל
עדיין" או: "אם המשיח, חס ושלום, לא התגלה עד
אז". יכולים אנו לחשוב על תוכניותינו לעתיד אך
מתוך ידיעה תמידית כי המלחמות והאסונות
שעליהם דובר בנבואות עלולים להרוס את כל
התוכניות העתידיות שלנו.
הכמיהה לקץ הגלות של אנשים רבים כל כך, של
נשמות יהודיות כה רבות, היא כנראה הסימן
הגדול ביותר שאנחנו ב'מרחק של נשימה' מקבלת
פני המשיח.
בבקשה, עם ישראל, התפללו חזק בשבועות
הבאים, מעכשיו ועד אחרי שמחת תורה וגם אחר
כך. התחננו אל השם לשים סוף-סוף קץ לגלות
האיומה הזאת ולהביא אותנו שוב אל בית
המקדש, המקום שבו נוכל שוב להקריב קרבנות
ולהרגיש בעצמה רבה, בלי כל מחיצה – את
הקדוש ברוך הוא במלוא הדרו.