אילת העתידית: דיסנילנד, מגרשי גולף ואולי אף קזינו
מאת אלונה קורן
(פורסם ב"מקור ראשון" בשנת 2005)
בתחילת השבוע פרסם משרד האוצר חוברת בשם
"שנתיים לתוכנית כלכלית", שכללה התייחסות לרפורמות שיוזם המשרד. מי שקרא את החוברת בעיון, שם לב למשפט שאומר: "באזור
אילת יוקם אתר תיירות בינלאומי המשלב בידור, מלונות והימורים".
כאשר יצאנו לבדוק את העניין הגענו ליזם בשם רן פקר, איש חיל
האוויר לשעבר. פקר, יחד עם שלושה אנשי עסקים אמריקניים, עומד להקים באילת פרויקט
גרנדיוזי המכונה "אקווריה", בהשקעה של 350 מיליון דולר.
אורלנדו בישראל
הפרויקט, שיוקם על שטח עצום של 876 דונם, מכונה ע"י פקר
"עיר בידור", או "מרכז סגנון חיים". הפרויקט יכלול פארק
אטרקציות בסגנון דיסנילנד, פארק מים, מגרש גולף הכולל 18 גומות, אצטדיון המכיל
6,000 מקומות, מרכז קונגרסים וכן מסעדות, חנויות ותיאטראות. פקר משווה את הפרויקט
לאטרקציות בינלאומיות בעולם. "אנחנו הולכים לשנות כאן את כל כללי המשחק, זהו
פרויקט ברמה הכי גבוהה שיש, בדומה ל'דיסניוורלד' שבאורלנדו, שם מזג האוויר דומה
לאילת", הוא אומר.
בתחילת חודש מארס 2005 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה את
תוכנית "אקווריה". בכך הושלמו כל האישורים הנדרשים לפרויקט. לדברי פקר, השלב
האחרון שנותר הוא חתימה על חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל. על פי התכנון, אבן
הפינה לפרויקט תונח בסוף 2005. בניית הפרויקט תימשך כשלוש שנים, כך שמועד ההשקה
המתוכנן הוא סוף שנת 2008. שר התיירות, אברהם הירשזון, אמר לפני כחודש כי פרויקט
"אקווריה" יקבל מענק מדינה בהיקף של כ-35 מיליון דולר.
לדברי פקר, פרויקט אקווריה יציל את התיירות בעיר אילת.
"התיירים הבאים לאילת אינם מסתפקים עוד בתיירות של 'בטן-גב' – אלא משוועים
לאטרקציות חדשות. הפרויקט זוכה לתמיכה נרחבת מצד המלונאים בעיר, הצמאים לתיירים
שיאכלסו את מלונותיהם. גם עיריית אילת תומכת נלהבת בפרויקט, מכיוון שההכנסות
ממיסים שאמורים להיכנס לעירייה כתוצאה מהפעלת הפרויקט - יעזרו למימון הגירעון
הגדול בתקציב.
"הפרויקט זוכה לתמיכה נלהבת גם מהממשל האמריקני, המשוכנע
שהפרויקט יתרום למדינת ישראל ולכלכלתה. תיירים מכל רחבי אירופה צמאים למוקד תיירות
מסוג זה, עם מזג אוויר נוח כמו זה הקיים באילת. הפרויקט יהפוך את אילת למוקד עלייה
לרגל, ואמור לספק 2,000 מקומות עבודה חדשים לתושבי העיר", אומר פקר. לדבריו,
הפרויקט יוקם על גבול ישראל-סעודיה-ירדן-מצרים, כך שהוא עולה בקנה אחד עם אסטרטגיית
השלום במזרח התיכון. "זהו פרויקט
מבורך לאילת, שעשוי להזרים דם חדש לורידי הכלכלה העירונית", הוא מדגיש.
על מטעי התמרים
האישור להקמת פרויקט "אקווריה" לא היה פשוט. הפרויקט יושב כאמור על שטח של 876 דונם, כאשר רק 220 דונם
מתוכו שייכים לעיריית אילת. עיקר השטח, כ-650 דונם, שייך לקיבוץ אילות ומשמש כיום
למטעי תמרים, חממות וירקות.
קיבוץ אילות הביע התנגדות נחרצת להקמת הפרויקט על
השטחים החקלאיים שבבעלותו. הקיבוץ ניסה למנוע את הקמת הפרויקט על שטחו והגיש עתירה
לבג"ץ נגד חברת אקווריה – אולם ללא הצלחה. לטענת הקיבוץ, נעשה כאן "מחטף
ברוטאלי, המנוגד לזכויות הקניין של הקיבוץ על קרקע חקלאית". בתגובה לטענות הקיבוץ טוען פקר כי מדובר באדמת מדינה, וכי
קיבוץ אילות יקבל מהמדינה קרקע חלופית כפיצוי על הקרקע שתילקח לטובת הפרויקט, וכן
פיצוי הולם עבור מטעי התמרים שבמקום.
למרות שבחוברת שהוציא האוצר נכתב מפורשות על הקמת
מרכז הימורים ומלונות, פקר מדגיש כי בשלב הנוכחי הפרויקט לא יכלול בתי מלון ולא
קזינו. "באילת יש כבר 16 אלף חדרי הארחה, והלוואי שנמלא את כולם. סוגיית
הקזינו תלויה כמובן באישור הממשלה והכנסת. אם וכאשר תאושר הקמת קזינו בישראל –
נשקול האם כדאי לנו להתמודד מול גופים אחרים, כמו מפעל הפיס ואיש העסקים
היהודי-אמריקני שלדון אדלסון (המעורב בהקמת מלונות קזינו בלאס ווגס ומקורב לנתניהו
– א.ק.).
"מבדיקות שערכנו עולה כי לפרויקט יש היתכנות
כלכלית גם ללא הקמת קזינו. במידה והנושא יאושר קיימות בפנינו 3 אפשרויות: האפשרות
הראשונה היא להקים בעצמנו את הקזינו בתוך מתחם "אקווריה", האפשרות
השנייה: לאפשר ליזמים אחרים להקים קזינו בתוך המתחם, והאפשרות השלישית: להקים את
הקזינו מחוץ למתחם, בין אם הוא יופעל על ידינו ובין אם על-ידי יזמים אחרים".
משקיעים אמריקניים
חברת אקווריה ישראל מנוהלת על ידי רן פקר ומשרדיה ממוקמים בהרצליה
פיתוח. אקווריה היא חברה בת של חברת "אנטרטיימנט סיטי" הרשומה במיאמי.
בעלי המניות בחברה האם הם ג'ו ברנשטיין וסטנלי סילברסטין (שני יהודים אמריקנים),
וכן משקיע אמריקני ממוצא אירי בשם אל דוואל. בנוסף לאחזקותיה באקווריה, מחזיקה
אנטרטיימנט סיטי בחברה אמריקנית בשם "אמפייר ריזורט", המקימה פרויקט
בידור בצפון מדינת ניו-יורק.
לדברי פקר, מדובר ביזמים רציניים ביותר. לא 'חאפרים':
"סילברסטין מחזיק ברשת חנויות בשם "צ'ילדן פליי". הרשת מחזיקה
בכ-1,500 חנויות ילדים בארה"ב וקנדה, לאחר שרכשה לאחרונה את רשת חנויות
דיסני. ברנשטיין עוסק בהקמת בניינים במנהטן, ניו יורק ואילו דוואל הקים פרויקטים
דומים לאקווריה בהוואי ובאריזונה. פקר יצר קשר עם המשקיעים בתקופת כהונתו כקונסול
הכללי של ישראל בלוס אנג'לס.
לאס וגאס באילת?
קזינו חוקי בישראל הוא עניין שנוי במחלוקת.
התומכים טוענים שהקזינו יחולל צמיחה תיירותית ועסקית וייצור מקומות עבודה רבים.
לדבריהם, תיירים רבים שמגיעים לאילת ממילא עוברים את הגבול כדי להמר בטאבה. לפיכך,
כדאי לספק להם אתרי הימורים חוקיים באילת, על מנת שאילת היא זו שתיהנה מהכנסות
הקזינו. המתנגדים לקזינו מודאגים מתופעת ההתמכרות להימורים - שבערי קזינו בעולם
הפכה לבעיה חברתית, וכן מהגעת גורמי פשיעה לעיר.
בשנתיים האחרונות מפמפם שר האוצר, בנימין נתניהו,
את נושא הקזינו כמעט בכל כנס בו הוא נואם. השבוע, כאמור, יש לראשונה התייחסות
רשמית של האוצר לנושא. בתגובה לפניית "מקור ראשון" נמסר ממשרד האוצר כי
"בכוונת המשרד להגיש הצעת חוק לאישורה של הממשלה והכנסת, שתאפשר הקמת קזינו
באילת. עם זאת, לוח הזמנים להגשת הצעת החוק עדיין לא נקבע".
בהרצאה שנשא נתניהו באוניברסיטה העברית לפני כחודשיים, הוא אמר
כי על מנת למנף את התיירות בדרום - יש להקים בתי קזינו באילת ובמצפה רמון. לדבריו,
בתי הקזינו ימשכו לאזור מקומות בילוי אחרים כמו מסעדות, תיאטראות ומרכזי קניות –
מה שייצר מקומות עבודה חדשים באזור.
"אנו
מתכננים לשחזר את לאס וגאס באילת ולסלול מסילת רכבת שתחבר את אילת לאזור המרכז.
מזג האוויר באילת נוח ודומה לזה שבלאס וגס. באילת יש חופי ים יפים, מה שאין בלאס
וגאס. המילה 'קזינו' נשמעת כמו עיר חטאים, אבל חשוב לציין שבלאס וגס 83% מההכנסות
מגיעות מ'תיירות משפחתית' ורק 17% מההכנסות מגיעות מהימורים. הקזינו שם מפוקח
על-ידי מערכת משפטית חזקה מאוד, ואת זה בכוונתנו ליישם גם בארץ".