ביטול או הרחבת מוסד הנוטריון
נכתב על ידי: אורי גנור
תאריך: 22/11/09

מוסד הנוטריון, במתכונתו הקיימת בישראל כבר עשרות שנים, יתכן ו"פשטה את הרגל". חוק הנוטריונים, חוקק בשנת 1976, ובמרוצת 33 השנים שחלפו מאז יצא לאור, כמעט ולא הוכנסו בו שינויים. ודאי לא שינויים מהותיים. עיקר הסמכויות היו ונשארו, אימות נוטריוני לחתימתו של אדם בפניו, ואישור נכונות תרגום.

כותב המאמר הוא נוטריון המתפרנס מעיסוקו כנוטריון, באופן בלבדי, כך שבודאי שלא ניתן "לחשוד" בו, כאשר הוא כותב על הצורך בביטול מוסד הנוטריון.

עו"ד ונוטריון יונה דה לוי, כתב בספרו ( "דיני הנוטריון ותולדותיהם" - מי יכול לכתוב ספר על נושא משעמם כזה? ) על הסמכויות השונות של הנוטריונים בארצות השונות. אביא מספרו.

בצרפת למשל, הנוטריון עוסק ברישום העסקות במקרקעין, בעריכת צוואות, בקבלתן, ברישומן ובהפקדתן בארכיונו. יש לו סמכות להוצי צווים שיפוטיים בענייני ירושה ( כגון צווי ירושה וצווי אישור צוואה ) שאין לגביהם התנגדות.

בבלגיה הנוטריון עוסק אך ורק בעניינים נוטריוניים, בדומה לנוטריון הצרפתי. הוא מוסמך לפעול רק במחוז שהוא מכהן בו, ואין לו סמכות ארצית, כמו לנוטריון בישראל. ( לדעתי סמכויות הנוטריון הישראלי מעולם לא הוגבלו מבחינה טריטוריאלית לישראל בלבד. זו שאלה מעניינת, כי נתקלתי בכך. מה קורה למשל, כאשר אדם שוכב חולה ביפן, אין הוא מסוגל להגיע לישראל, האם רשאי נוטריון ישראלי להגיע אליו ולבצע את הפעולה הנוטריונית ביפן?  לדעתי, ודאי שכן ).

בארגנטינה, כל עסקות המקרקעין מבוצעות בידי נוטריון.

בארה"ב לעומת זאת, תפקיד הנוטריון זניח.

נשאלת השאלה, האם הגיע הזמן, אחרי 33 שנות קיומו של המוסד הזה ( שהחליף את מוסד הנוטריון הציבורי שהיה לפניו- כלומר בעצם מדובר על מוסד ותיק כשנות קיומה של מדינת ישראל ) לערוך שינויים מרחיקים לכת, לאמור, או להעניק למוסד הזה תוכן אמיתי ומלא, או לחילופין לבטל אותו.

כותב המאמר סבור שהשארת הסמכויות הדלות, האנמיות של הנוטריון כפי שהם, מרוקנות את מעמד ומוסד הנוטריון מתוכן אמיתי, והופכות אותו למיותרות.

את הסמכויות של הנוטריון כפי שהן כיום, יכולים לבצע עורכי דין רגילים או אנשים שבכלל אינם עורכי דין. למשל, את כל הקשור בתרגום, יכולים לבצע מתרגמים, המומחים באמת בשפות התרגום שלהם, בעלי השכלה בשפות ובתרגום, ולאו דווקא במשפטים. אנשים אלו יגישו בקשות מתאימות לקבלת תעודת מתרגם, ומי שיימצא כשיר לכך, יעבור בהצלחה בחינות שעיקרן בדיקת המיומנות שלו בשפות התרגום יקבל רישיון להנפיק אישורי נכונות תרגום, כפי שעושים הנוטריונים היום. כלומר, לגבי אישור נכונות תרגום- בשביל זה, שזה עיקר הנפח של הפעילות הנוטריונית, בשביל זה אין צורך בנוטריונים. יתירה מכך, עירוב נוטריונים בנושאי תרגום, שזה איננו תחום לימודיהם, מעורר גיחוך. וכי מה לנוטריון, שיודע קצת הונגרית כי שמע הונגרית בבית הוריו כשהיה ילד, מה לזה ולתרגום מקצועי בעירוב השפה ההונגרית?

בשביל אימות חתימה- את זה ודאי יכולים לעשות עורכי דין שאינם נוטריונים. בסך הכל הם צריכים לבדוק תעודת זהות של הניצב בפניו ולזהותו, ביג דיל?

מאידך, אם רוצים להקטין את הסרבול הציבורי והממסדי, לצמצם בכוח אדם של העובדים בשירות הציבורי, ואף לייעל אותו- עדיף להעביר עוד סמכויות לנוטריונים, כמו בדוגמאות שצוינו לעיל, ולאפשר להם את אותו מעמד שיש כיום לרשמים של בתי המשפט השונים. מעמדם יהיה כשל שופטים, לעניין אותן סמכויות שינתנו להם. הם יחליפו את עובדי לשכת המקרקעין, רשמי ההוצאה לפועל, כל העובדים הקשורים בהוצאת צווי ירושה או קיום צוואה, הם יוכלו לשבת בדין במקום שופטי תעבורה, לתת את כל הצווים השיפוטיים שכל רשם ושופט מוסמך לתת אותם במעמד צד אחד.

ברור שיכולות להישמע טענות רבות נגד, שבתמצית עניינן בפיצול סמכויות, היעדר שליטה ובקרה, פגיעה בתחושת הצדק של הציבור במובן הזה שלמעשה נוטריון, בעל שיקול שאפשר ויהיה כלכלי ומסחרי, הוא ולא שופט יחרוץ את דינו של פלוני. ואולם לא זאת הכוונה.

לדעתי צריך לפעול באחת משתי האופציות המוצעות במאמר אך השארת המצב כפי שהוא ( ובמאמר הובאו רק חלק קטן מהחולשות והעליבות של מוסד הנוטריון כיום ) פוגע בכל העוסק בתחום ומונע מהציבור קבלת שירות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית


 
אודות המחבר

עו"ד אורי גנור
 [email protected]

תל אביב:
טל: 03-5298985
נייד: 054-4307050
פקס: 03-5222552
רחוב וורמיזה 4 תל אביב  62642
ימים א'-ד' שעות 9:00 - 17:00

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article6850.aspx