חוק המרשם הפלילי מאפשר למספר גופים בעיקר נבחרי ציבור ועובדי מדינה בכירים במיוחד לעיין במרשם לפני ביצוע מינויים לתפקידים בתחומי אחריותם. בין גופים אלה נמנים הוועדה לבחירת שופטים, שר ומנכ"ל משרדו לצורך מינוי בסיווג "סודי ביותר", נציב שירות המדינה לגבי עובדי מדינה, מבקר המדינה לגבי עובדי משרדו ונציב שירותי בתי הסוהר לגבי סוהרים. עוד הותר העיון במקרים הכרוכים בבטחון המדינה, לשר הפנים לגבי הענקת אישורי כניסה ארצה, לבית המשפט במקרים ספציפיים ולגורמים נוספים.
בתקנות החדשות שפרסם שר המשפטים בחודש ספטמבר האחרון קיימת הרחבה ניכרת של הגופים הרשאים לעיין במרשם הפלילי.
- המוסד והממונה על הביטחון במערכת הביטחון.
- שרים, מנכ"לים ויועצים משפטיים של משרדיהם – לצורך מינויים במשרות אמון.
- היועץ המשפטי של רשות מקומית – לגבי מינויים בכירים באותה רשות.
- מנהל רשות החברות הממשלתיות – לבדיקת מינויים של פקידים בכירים בחברות אלו.
- ראש הממשלה ושר הביטחון לעניין סמכותם לאשר האזנות סתר.
- מפקחי עבודה לעניין המורשים להשתמש בחומרי נפץ.
- נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים ועובדים שהוסמכו על ידם לצורך מתן היתר לאחזקה בבנק.
- מנהל רשות המיסים ופקידי שומה לצורך חקירה של עבירות מס.
- חוקרי רשות ניירות ערך ורשות ההגבלים לצורך חקירות שבתחום אחריותם.
- הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, עובד המשרד שהוסמך לעסוק ברישוי וחברי הוועדה למתן רשיון מבטח – למידע על בעלים ומנהלים בקופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה.
- הממונה על ההתמחות בלשכת עורכי הדין לבדיקת המבקשים להתמחות במקצוע זה.
- יו"ר רשות ני"ע, עובד הרשות שהוסמך לכך וחברי הרשות – לעניין רישוי יועץ השקעות ומנהל השקעות, ולעניין בעלי שליטה, מנהלים ונאמנים בקרן נאמנות.
מהו הרציונל שמאוחורי הרחבת הגורמים המורשים לעיין ברישום הפלילי?
מההיתר שניתן לגופים אלה עולים כמה רציונאלים אשר בגינם מתירים לגופים החדשים לנהל את המרשם הפלילי. הראשון שבהם עניינו ביטחון המדינה. לכן קיים היתר למוסד ולממונה על הביטחון במשרד הביטחון לעיין במרשם הפלילי ובעבר הפלילי של האזרחים.
הרציונל השני הינו במקום שבו מדובר במשרות אמון בגופים ציבוריים. לשם המחשה עת מדובר ביועץ משפטי של רשות שלטונית לגבי מינוי בכירים ברשות המקומית. לאחרונה עלו לכותרות אנשי רשות מקומית, אשר הסתבכו בחקירות פליליות והאשמות פליליות ומכאן שהמגמה היא לוודא שאנשים בעלי עבר נקי וללא רב מתמנים לתפקידים בכירים מתוך מגמה למנוע שחיתות שלטונית.
רציונאל זה מורחב בתקנות החדשות לבכירים בחברות ממשלתיות, וכן לגבי מינויים ומתן היתרים בגופים פרטיים, אשר להם חשיבות ציבורית רבה. בגלל מגמת ההפרטה במשק, קיימות מספר רב של משרות אמון רגישות בעלי חשיבות ציבורית, ומכאן הרציונאל העומד מאחורי מתן ההיתר או הרישוי לגורמים הממנים לעיין במרשם הפלילי.
על הרשויות לבחון כל מקרה לגופו כדי לא לפגוע בשיקום הנאשמים
כמו כן, קיימים גופים בעלי סמכויות חקירה מיוחדות לתחומן הזהות במהותן לסמכויות החקירה של המשטרה, אשר מתירים להם לעיין במרשם הפלילי, כפי שלמשטרה סמכות לעשות כן. בין אלה ניתן למצוא את חוקרי הרשות לניירות ערך החוקרת עבירות פליליות בתחום ניירות הערך, וכן פקידי שומה של רשויות המס. לגופים אלה סמכויות חקירה זהות לסמכויות של המשטרה אולם חקירותיהם מתמקדות בתחומים שבאחריותם. לכן ההיגיון מאחורי ההרחבה במקרה זה הוא שאם למשטרה יש נגישות למרשם הפלילי, אין סיבה שלגוף אחר, בעל סמכויות זהות בתחומו, לא תהיה גישה למרשם הפלילי.
כמובן שלתקנות חדשות אלה פוטנציאל לפגוע בשיקומם של אלה אשר הורשעו בפלילים וסיכויי השתלבותם במרקם החברתי. לעיתים הרשעה בעבירה מסוימת כלל אינה רלוונטית לתפקיד אליו אותו מורשע מבקש להתמנות, ורק בגלל שקיימת באותו אדם התווית של מורשע בפלילים, יימנע ממנו אותו תפקיד. הרשויות כמובן חייבות לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים לפני מתן החלטה בדבר מינוי כזה או אחר, אולם אין כל דבר שיכול להבטיח כי כך ייעשה.
חשיבותו של תסקיר המבחן
יחד עם זאת בתקנות החדשות קיים פוטנציאל אשר עורך הדין הפלילי יכול לנצל לטובתו. במסגרת ההליך הפלילי קיימת אפשרות להימנע מהרשעתו של אדם שבית המשפט קבע כי הוא ביצע את העבירה. במסגרת הטיעון לעונש הסנגור מבקש להפנות את המורשע לשירות המבחן על מנת שייערך בעניינו תסקיר אשר יבחן את הפגיעה בסיכוי השיקום אשר קיימת בצדה של הרשעה בפלילים בעניינו של אותו נאשם.
במקרים רבים שירות המבחן אכן קובע שהרשעה תפגע בסיכויי השיקום של הנאשם, ולמרות ההמלצה להימנע מהרשעה בתי המשפט מרשיעים. הנימוק שניתן לכך הוא שהנאשם לא הראה את פוטנציאל הפגיעה התעסוקתית בו כתוצאה מאותה הרשעה בפלילים. נימוק זה הוא נפוץ במיוחד במקרים אשר שירות המבחן ממליץ להימנע מהרשעה. הימנעות מהרשעה משמעה כי לא נרשמת עבירה ברישום הפלילי של אותו נאשם. הליך זה מוכר בעגה המשפטית גם כהליך אי-הרשעה
לאור זאת, הגם שבתקנות החדשות קיים סיכון לפגיעה במי שכבר הורשע, הרי שהן מגדילות את הפוטנציאל של עורך הדין הפלילי להציג לבית המשפט את אפשרות הפגיעה בסיכויי השיקום של הנאשם על ידי הרשעתו בפלילים, וכך לשכנע את בית המשפט להימנע מהרשעה, למרות הקביעה שהנאשם ביצע את העבירה.
עו"ד לשימוע פלילי שרון נהרי - מהבולטים במשפט הפלילי בישראל.
משרד עו"ד לעבירות פלילים שרון נהרי הוקם בשנת 1998
ומאז עוסק שרון נהרי עורך דין פלילי בתל אביב - באישום פלילי, רישום פלילי, דיני הסגרה, הלבנת הון, עו"ד לחקירת משטרה, קובלנה פלילית ועוד...