יצירתיות אינה מדע. היא לא מתייצבת כשקוראים לה, ודווקא כשזקוקים לה, היא נוטה להיעלם. בעזרת הטיפים הבאים, אולי תוכלו להשיג קצת יותר שליטה עליה.
אם יצא לך להביט לאורך זמן בדף הריק, או במסך הלבן, מבלי ששום רעיון מבריק יציף את מוחך, אתה ודאי מבין לעומק מהו לחץ היסטרי... בעיקר אם יש דד-ליין קרוב ולקוח לחוץ שמתקשר אחת לחמש דקות...
טיפ 1 - סביבה נקייה - ראש נקי הכן את עצמך לפעולה. היפטר מכל הדפים הישנים של הפרויקטים הקודמים, מכל פתקי התזכורת הצהובים התלויים על לוח השעם ועל מסך המחשב. נקה את המסך ואת המקלדת ומקם את עשרות הקבצים ששמרת על הדסקטופ במקום המתאים להם. צור סביבה נטולת מסיחים. השקעת חצי שעה בפינוי הסביבה תסייע גם בפינוי מקום בראש לחשיבה על הפרויקט החדש.
טיפ 2 - עניין של מקום למד לזהות באילו מקומות ובאילו תנאים אתה מקבל את הרעיונות הטובים ביותר. הגדל את פוטנציאל היצירתיות שלך באמצעות המצאות במקומות ובתנאים התורמים ביותר ליצירתיות שלך.
אם נעים לך לעבוד במוסיקה פול ווליום, אך אתה מצליח לחשוב בבהירות רק בשקט מוחלט, אז אל תדליק את המוסיקה עד שסיימת את התהליך המחשבתי.
אם הכי קל לך לחשוב כשאתה רגוע ומנותק מדאגות יומיומיות, בצע את התהליך המחשבתי במקום נייטרלי (בית קפה? גן ציבורי?), ואל תשכח לנתק את הטלפון, את תוכנת המיילים וכל דבר חיצוני שעלול להסיח את דעתך. זה עובד.
טיפ 3 - כוננות יצירה היה תמיד מוכן לפרץ יצירתיות. לעתים הרעיונות הטובים ביותר מגיעים דווקא בחלום הלילה, תוך כדי ישיבה עם חברים, בזמן הנסיעה או אף בשירותים... דאג להיות מצויד תמיד בפנקס ועט, ליתר ביטחון, כי קשה להבין את כתב היד שלך על הצד האחורי של מעטפה משומשת עמוסה ברישומים, אם היא הנייר הזמין היחיד שצץ באזור כשנולד הרעיון...
טיפ 4 - קשה בתכנון, קל בביצוע ככותבים, לפעמים אנחנו מעדיפים לפתוח מסמך וורד ולהתחיל לכתוב משהו, ולאחר מכן לערוך אותו לצרכינו.
כמעצבים, פעמים רבות נפתח את התוכנה הגרפית ונתחיל "לקשקש" ולשלוף דימויים מן התת-מודע ורק אז נבדוק אם זה באמת מתאים לפרויקט או שצריך להתחיל הכול מחדש.
כדי לחסוך זמן, ולנתב את המוח לכיוונים הרצויים לפני שלב הייאוש, כדאי לתכנן לפני שמתחילים לעבוד - לכתוב ראשי פרקים או לשרטט, ורק אז, לאחר שעלינו על הכיוון שנראה לנו טוב, להתחיל בביצוע.
טיפ 5 - הקדם תחקיר לפרויקט תחקיר מקדים לפרויקט חדש יכול להציע שפע קצוות חוט לרעיונות. ככל שיש לך יותר מידע על תחום העיסוק של הלקוח, כך גדולים הסיכויים שיעלו לך רעיונות חדשים. למידה היא המפתח לחשיבה. תקרא מה נכתב כבר על הנושא, תבדוק מה יצרו לפניך, ואולי משם תגיע ההשראה.
טיפ 6 - מה זה מזכיר לך? בין אם אתה כותב או מעצב, אסוציאציות מילוליות תמיד יכולות לעזור ברגעים שבהם הרעיונות אינם צצים. קח דף לבן, כתוב במרכזו את נושא הפרויקט, וכתוב כל דבר שהוא מזכיר לך, גם אם הוא נראה מוזר ולא קשור.
טיפ 7 - תיבת ההפתעות אל תסמוך על הספרייה הציבורית לצורך השראה יצירתית - צור לעצמך ספרייה אישית וחסוך יציאה מן הבית ועמידה בתורים. כל מה שהאזרח הממוצע מגדיר כזבל הוא מכרה זהב פוטנציאלי למעצב ולכותב. אסוף כל מה שנראה לך יפה ומעורר השראה - פרוספקטים, כרטיסים משומשים, מגזינים, בולים ישנים, ספרים מהמאה הקודמת ממכירות יד שנייה, וצור לעצמך ארכיון מסודר, באלבומים או בקופסה עם כרטיסיות אינדקס, כל מה שעובד עבורך.
טיפ 8 - קצת תרבות ישיבה ממושכת מול המסך הריק לאורך שעות/ימים/חודשים לא תועיל לתוצרים הקריאטיביים שלך. חשוב על המוח שלך כעל מנוע, שכדי לעבוד באופן חלק ויעיל, הוא דורש שימון ודלק. אז חלץ עצמותיך, קום מהכסא שמול המחשב וצא אל הרחוב. חפש ב"עכבר העיר" או באינטרנט מופע/סרט/תערוכה, גש לבקר בשוק הפשפשים או בחנות ספרי יד שנייה. כל פעילות תרבותית כזו צפויה לעזור לך לפתוח את הראש לכיוונים חדשים ולנקודות מבט לא שגרתיות.
טיפ 9 - נגד השעון בעולם הפרסום לא תמיד יש זמן לכל האסטרטגיות המשובחות הללו. לעתים צריך להגיש פרויקט למחר, והיצירתיות בכל זאת מבוששת להגיע. מה עושים במקרה כזה? ובכן, תמיד יש את גוגל. חשוב על אסוציאציות, והשתמש במילות המפתח שאתה מעלה (בעברית ובאנגלית) לצורך חיפוש במנוע התמונות והאתרים של גוגל. היעזר קצת בויקיפדיה ובמילון אינטרנטי כלשהו להעשרת הידע, התקשר לחבר נייטרלי עם ראש טוב ונסה עליו את הרעיונות שלך, אולי יצליח לפתח אותם מהמקום הרגוע והאובייקטיבי שלו, וקווה לטוב!
טיפ 10 - תישן על זה זה אולי הטיפ החשוב מכולם. לעתים אנו חושבים על רעיון שנראה לנו מופלא, וממהרים להציג אותו ללקוח, שפוסל אותו מכל וכל. אין מדכא מזה. לכן, כדאי לרשום את הרעיון, לנקות את הראש, לישון על זה, לחשוב שוב, להתייעץ, ורק אז לשתף את הלקוח.
בהצלחה (-:
מבוסס בחלקו על קטעים מתוךSecrets of Digital Illustration: a master class in commercial image-making by Lawrence Zeegen ( 2007)