אולם, הדעה הזאת אינה מוסכמת לחלוטין
נכתב על ידי: Yafator
תאריך: 14/11/20

אולם, הדעה הזאת אינה מוסכמת לחלוטין, וכמה אחרונים כתבו שיש חובת תשלומין בארבעת הפרשיות בשבת שלאחריה:

    החיד״א (בספר ׳לדוד אמת׳ סי׳ ט אות ה) כותב שיש להשלים את פרשת פרה בשבת שלאחריה, שבת פרשת החודש, משום שעיקר הזמן של פרשת פרה הוא בסמוך לחודש ניסן כהכנה לקראת הקרבת קרבן הפסח.

    המהר״ם שיק (שו״ת מהר״ם שיק או״ח סי׳ שלה) כותב שיש להשלים את פרשת שקלים בשבת שלאחריה, שבת פרשת זכור, מפני שגם באופן זה הקריאה מתקיימת בסמוך לחג הפורים ושייך בו הטעם של להקדים את שקלינו לשקליו של המן.

להלכה, הדעה הרווחת בקרב הפוסקים היא שלגבי פרשת פרה שחיובה מהתורה לכמה דעות יש להשתדל להשלים את קריאתה בשבת שלאחריה. בשבת הזאת יוציאו שלושה ספרי תורה, בראשון יקראו את פרשת השבוע, בשני פרשת פרה, ובשלישי פרשת החודש. פרשת שקלים ופרשת החודש שחיובם מדרבנן בלבד אין חובה להשלים את קריאתם בשבת אחרת. [ועי׳ בתשובה הבאה שבה נדון בפרשת זכור]

קרא כאן חלום על נחש בבית

    פרשת זכור

שאלה: כיצד אדם שנמצא בבידוד מקיים את מצוות קריאת פרשת זכור?

תשובה:

מצוות עשה מן התורה לזכור את מעשה עמלק. מדין תורה אין זמן קבוע למצווה זו ומצווה לקיימה בכל עת, אך חז״ל תיקנו לקרוא את פרשת זכור בשבת השנייה של חודש אדר בשביל להזכיר את מחיית עמלק בסמוך לחג הפורים. הראשונים נחלקו בהבנת אופי התקנה, וכפי שיתבאר בהמשך.

בגמ׳ במגילה יח. מבואר שבשונה ממצוות זכירה אחרות, מצוות זכירת מעשה עמלק מחייבת קריאה בפה ולא רק זכירה בלב, ושהקריאה הזאת צריכה להיות מתוך ספר תורה על מנת לקיים ׳זכרון בספר׳. הראשונים נחלקו האם חובת הקריאה ספר תורה היא מדאורייתא או מדרבנן.

הרמב״ם (ספר המצוות עשין קפט, הל׳ מלכים ה, ה) והרמב״ן (דברים כה, יז) סוברים שמצוות זכירת מעשה עמלק מן התורה מתקיימת בסיפור דברים באופן כללי, וכלשונו של הרמב״ן: "ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע", ואילו קריאת פרשת זכור מתוך ספר תורה היא תקנת חז״ל.

התום׳ (מגילה יז: ד״ה כל התורה) והרא״ש (ברכות פ״ז סי׳ כ) סוברים שהחובה לקרוא פרשת זכור מתוך ספר תורה מקורו מהתורה. כמו כן, התרומת הדשן (סי׳ קח) למד מדברי הרא״ש שחייבים לקיים את קריאת פרשת זכור בפני מניין של עשרה אנשים, ושהחיוב הזה מקורו מהתורה, וכך נפסק בשו״ע (סי׳ קמו סעי׳ ב וסי׳ תרפה סעי׳ ז).

מחלוקת זאת משליכה באופן ישיר על אופייה של תקנת חז״ל לקרוא פרשת זכור בשבת שלפני חג הפורים. לשיטת התוס׳ והרא״ש קריאת פרשת זכור היא תקנה ייחודית שמאפשרת את קיומה של מצוות זכירת מעשה עמלק בציבור פעם אחת בשנה. לעומת זאת, הרמב״ם והרמב״ן סוברים שקריאת פרשת זכור בציבור אינה תקנה ייחודית הקשורה למצוות הזכירה אלא חלק מתקנה כללית של קריאת ד׳ פרשיות בחודש אדר, שהיא קריאה מעניינו של היום.

אולם, חידושו של התרומת הדשן שמצוות הקריאה חייבת להתקיים בפני עשרה אנשים אינה מוזכרת בראשונים נוספים, ובדברי הרמב״ן מפורש שמצוות הזכירה מוטלת על היחיד ולא על הציבור. ואכן, יש אחרונים שטענו, בניגוד להבנת התרומת הדשן, שאף לדעת הרא״ש ניתן לקיים את מצוות הזכירה ביחיד. שיטה נוספת עולה במשנה ברורה (בשער הציון סי׳ תרפה סעי ה) ובמנחת חינוך (מצוה תרג) שכותבים שהחובה לקרוא בפני עשרה אנשים היא תקנה מדרבנן בלבד, אך מדאורייתא ניתן לקיים את מצוות הזכירה ביחיד.

בנוסף, האחרונים נחלקו האם יוצאים ידי מצוות הזכירה, לדעת הרא״ש, בקריאה מתוך חרמש. הפרי מגדים (משבצות זהב סי׳ קמג ס״ק א) נטה להחמיר בזה, שהקורא מתוך ספר תורה פסול או מתוך חומש לא יוצא ידי חובתו. לעומת זאת, הכף החיים (סי׳ תרפה ס״ק לה) והמשנה ברורה (ס״ק יד ויז) כותבים שאף שלכתחילה עדיף לקרוא מתוך ספר תורה כשר בקריאה מתוך חומש נדפס יוצאים ידי המצווה בדיעבד.

מידע על כלב מת בחלום

להלכה, השו״ע פוסק שמצוות זכירת עמלק מחייבת קריאה מתוך ספר תרדה ובפני עשרה אנשים. הרמ״א (סי׳ תרפה סעי׳ ז) מוסיף שאם אין אפשרות לקרוא בפני עשרה יש בכל זאת לקרוא את פרשת זכור ביחיד עם טעמים, וזאת כנראה משום שמקיימים בכך את מצוות הזכירה מדאורייתא. המשנה ברורה כותב שלכתחילה יש לקרוא מתוך ספר תורה, אך בדיעבד ניתן לקיים את מצוות הזכירה מתוך חומש נדפס.

ולכן, אדם שמבודד בתוך ביתו ואינו יכול להגיע לבית הכנסת בשביל קריאת פרשת זכור, אם ניתן לארגן מניין לקריאת פרשת זכור מחוץ לחדר שבו הוא שוהה בוודאי שזה עדיף1? אך אם אין אפשרות כזאת, על האדם לצאת ידי המצווה בקריאה ביחידות. ואם קיימת אפשרות להביא לו ספר תורה שהוא יקרא מתוכו מה טוב, אך אם אין אפשרות כזאת אז יקרא מתוך חומש נדפס.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article58081.aspx