השו״ע (סי׳ שא ס״ק לז) מביא דעה אחת שסוברת שמותר לצאת עם כפפות לרשות הרבים בשבת, ודעה נוספות שסוברת שאין להתיר זאת אלא בכפפות שקשורות או תפורות למלבושיו שאז אין לחשוש שיורידם ויטלטלם ברשות הרבים. השו״ע כותב שיש לחשוש לשיטה המחמירה ולא לצאת בכפפות שאינן קשורות למלבושיו, ואילו המשנה ברורה (ס״ק קמא) כותב שהמנהג הוא להקל בזה משום שאין לנו רשות הרבים גמורה, אך לבעל נפש ראוי להחמיר בזה.

האם החשש הזה שייך ביציאה עם מסכה וכפפות בתקופת מגיפה?

מאמר בנושא פירוש חלומות לפי הקבלה נתנאל הכהן

הגרש״ז אויערבך (שש״כ פי״ח הערה כח) כותב שהסיבה שהמשנה ברורה כותב שראוי להחמיר בלבישת כפפות ברשות הרבים בשבת הוא משום שהחשש שמא יסלקם ויטלטלם ברשות הרבים הוא חשש מצוי ביותר. אולם, לגבי לבישת מסכה וכפפות בתקופת מגיפה נראה שהחשש שיבוא להוריד אותם ברשות הרבים אינו מצוי ביותר, וזאת מכמה סיבות:

אדם שמוריד את המסכה או את הכפפות חושף את עצמו למחלה, ולא סביר שהוא יעשה זאת ברשות הרבים.

במדינות רבות לבישת מסכה מחויבת על פי חוק, ולכן לא יובואו להוריד את המסכה באמצע הרחוב מפני אימת החוק.

הרגל נפוץ אצל אנשים שעוטים מסכה הוא שכאשר הם זקוקים להוריד את המסכה ברשות הרבים (מפני החום או כדי לדבר וכו׳) הם אינם מורידים את המסכה לגמרי ומחזיקים אותה בידם, אלא הם מורידים אותה מתחת לפה ותולים אותו סביב הצוואר או ליד הסנטר, וכאמור לבישה כזאת נחשבת ׳דרך לבישה׳ שמותרת בשבת. מידע שיש על רב פקד ג'ורש

ניתן לצרף לכך שלבישת מסכה אינו מיועד רק להגן על הלובש עצמו אלא גם, ואולי בעיקר, כדי להגן על הסובבים אותו מפני חשש הידבקות, שכן המסכה חוסמת את רסיסי הרוק שיוצאים מהפה שהוא גורם משמעותי להידבקות במחלת הקורונה. ובאופן כללי החשש של נזק לרבים הוא גורם משמעותי בהלכות שבת שמועילה להתיר איסורי דרבנן.

ולכן, להלכה מותר ללבוש כפפות ומסכה ברשות הרבים בשבת ואין לחשוש שמא יבוא לטלטל אותם ברשות הרבים.