מגיע גיל בחיים בו עלינו להחליט איזה סוג דיור מתאים לנו. גיל זה נקרא גיל הזהב. החלטה זו, על סוג המגורים בו נחייה בשלב זה, תהייה מושפעת מפרמטרים רבים כמו למשל: קרבה לילדים, המצב הבריאותי שלנו, האפשרויות הכלכליות ועוד. האופציות לדיור העומדות בפני אוכלוסיית גיל הזהב כוללות דיור מוגן, בית אבות רגיל ובית אבות סיעודי.

החלטה זו אינה פשוטה. גם הדיור המוגן וגם בית אבות כרוכים בחתימת חוזה, התחייבות והשקעה כספית ומצריכה מערך מחשבתי של יתרונות וחסרונות, ממש כפי שעשינו בעבר כאשר קנינו דירה. יש לבדוק את העלויות ולוודא כי אכן נוכל לעמוד בהן גם בשנים הבאות. יש לבדוק כי השירותים שמציע כל דיור מתאימים לצרכים שלנו, לוודא כי צוות המקום מקצועי ומיומן וכמובן שהאוכלוסייה שחיה במקום מתאימה לאופיינו ולסגנון החיים שלנו.

דיור מוגן מעניק מגורי קבע לאוכלוסייה מבוגרת שאין לה צורך בטיפול רפואי או סיעודי ומנהלת את חייה באופן עצמאי. כמו כן, הדיור המוגן מעניק לדייריו ארוחות צהריים, פעילויות פנאי שונות, שירותי תחזוקה לתיקונים קלים ואף שירותי ניקיון לחללים המשותפים. ישנם מרכזים שמכילים אפילו חדר כושר ובריכה, חנויות, מספרה ועוד.

דיור מוגן מעניק יחידת דיור לכל דייר. הדייר מחליט בעצמו על הריהוט והציוד שחשוב לו שיהיה בדירה. כמו כן, הוא קובע את סדר היום שלו, מתי הוא רוצה לאכול והיכן (בחדר האוכל או ביחידה הפרטית), לאיזה חוג או הרצאה הוא מעוניין ללכת וכדומה.

הדיור המוגן מתאים בעיקר לאוכלוסייה שמעוניינת להמשיך ולנהל את חייה באופן עצמאי, לפי רצונה החופשי. עם זאת, החופש הזה 'מתובל' במסגרת שמעניקה לכל דייר ודייר ביטחון ואופציות חברתיות רבות בכל רגע נתון.

בדרך כלל, דייר המחליט לעבור אל דיור מוגן צריך להפקיד סכום מסוים כדמי פיקדון, כאשר כל שנה יורד אחוז מסוים מהסכום הזה. המחיר משתנה ממקום למקום וכך גם אחוזי השחיקה שיורדים בכל חודש מהפיקדון הכולל.

כאשר הדייר מחליט לעזוב (בשל צורך במקום סיעודי, חוסר שביעות רצון או פטירה), מוחזרים דמי הפיקדון אל הדייר או אל יורשיו, בניכוי האחוזים שירדו מהפיקדון במהלך השנים בהם שהה במרכז דיור מוגן.

• דיור מוגן לפי פיקדון מלא – הדייר בעצם קונה את הדירה, מה שאומר שיש ברשותו נכס שיוכל למכור בעתיד. עם זאת, הוא צריך עדיין לשלם דמי אחזקה חודשיים, בהתאם למקום בו בחר לשהות
• תשלום על מגורים בדיור מוגן לפי פיקדון חלקי – הדייר לא משלם עבור יחידת הדיור אלא מפקיד רק חלק מהסכום. הדירה אינה שייכת לו ודמי האחזקה גבוהים יותר. עם זאת, פתרון זה אידיאלי למי שאין ברשותו סכום כסף המספיק לרכישת היחידה
• שהייה בדיור מוגן לפי דמי שכירות – הדייר פטור מתשלום כל פיקדון, מלא או חלקי. במקום זאת, עליו לשלם דמי שכירות חודשיים, שכוללים גם את שכירות יחידת הדיור וגם את דמי האחזקה החודשיים
• בטווח הארוך, התשלום עבור דיור מוגן על בסיס דמי שכירות החודשיים הוא הגבוה ביותר מבין שלוש האפשרויות. עם זאת, זהו בהחלט פיתרון מתאים עבור מי שאין ברשותו כסף נזיל ואינו יכול לעמוד בתשלומי הפיקדון הנדרשים.

בטווח הארוך, התשלום עבור דיור מוגן על בסיס דמי שכירות החודשיים הוא הגבוה ביותר מבין שלוש האפשרויות. עם זאת, זהו בהחלט פיתרון מתאים עבור מי שאין ברשותו כסף נזיל ואינו יכול לעמוד בתשלומי הפיקדון הנדרשים.