אחת מההגנות הסוציאליות המשמעותיות ביותר במדינת ישראל היא פיצויי פיטורין. תשלום זה, המעוגן בחוק פיצויי פיטורין משנת 1963, מאפשרים לעובדים להתקיים בתקופה שלאחר פיטוריהם עד למציאת מקום הכנסה חלופי. ישנם שני סוגי עובדים אשר זכאים לתשלום פיצויי פיטורין: עובדים אשר פוטרו מעבדותם לאחר 11 חודשי עבודה או יותר, או עובדים אשר התפטרו עקב נסיבות מיוחדות מצב בריאותי, העתקת מקום מגורים, הרעת תנאים או מעבר לעבודות מסוימות, כפי שמצוין בחוק. גובה הפיצוי נקבע על פי עקרונות חישוב פיצויי פיטורין:

1. חישוב פיצויי פיטורין לעובד במשכורת חודשית קבועה

   על פי החוק, חישוב פיצויי פיטורין מתבצע על פי משכורתו האחרונה של העובד כפול שנות הוותק שלו. גובה השכר על פיו מתבצע החישוב נקבע אך ורק על פי הרכיבים הבאים: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר מחיה, תוספת משפחה ותוספת מחלקתית או מקצועית. כל תוספת אחרת אינה משפיעה לעניין חישוב פיצויי פיטורין, וביניהן: דמי הבראה, תשלום על שעות נוספות, תשלום בגין אחזקת רכב או טלפון סלולרי, בונוסים תקופתיים או מיוחדים, וכיו"ב. עם זאת, עמלות או בונוסים קבועים כן יחושבו לעניין פיצויי פיטורין כחלק מתגמול משתנה.

2. חישוב פיצויי פיטורין לעובד בתגמול עונתי או משתנה

   עובדים עונתיים או עובדים בתגמול שאינו משכורת חודשית קבועה, זכאים לתשלום פיצויי פיטורין על פי גובה השכר היחסי שלהם מתוך משכורת חודשית מלאה. כך לדוגמא עובד אשר הופחתה משכורתו או שעבר ממשרה מלאה לחלקית, יהיה זכאי לממוצע התשלום בכל אחת מצורות ההעסקה, עובד בשכר יומי או שעתי יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורין בגין ממוצע השכר לימים/שעות שעבד, עובד שזכה לתשלום עמלות יהיה זכאי לפיצוי בגובה העמלה הממוצעת, וכיו"ב. חישוב הממוצעים לצורך תשלום פיצויי פיטורין מתבצע על פי שניים עשר חודשי העבודה האחרונים.

3. סמכות לענייני חישוב פיצויי פיטורין

   בכל חוסר הסכמה על חישוב פיצויי פיטורין או על הזכאות לפיצויים, סמכות קבלת ההחלטות הינה בידי בית הדין לענייני עבודה, הכפופים למשרד העבודה והרווחה. במקרים מיוחדים עשוי להתערב גם שר העבודה, בהתייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת ושר האוצר.