דף הבית בית משפחה וזוגיות בית משפחה וזוגיות - אחר אורלי רובין / מצבי דחק במשפחה
אורלי רובין / מצבי דחק במשפחה
אורלי רובין 02/07/11 |  צפיות: 3399
אורלי רובין/ מצבי דחק במשפחה: 1. FARRINGTON (1986) מזהה 3 קבוצות תיאורטיות עיקריות של ההגדרות: 1. דחק כמונח של גירוי (stimulation): זהו מונח תיאורי של מצבים חדשים, אינטנסיביים, גורמי שינויים מהירים פתאומיים או בלתי צפויים, כמו גם חסך גרויי או גרוי יתר, עייפות ושעמום, כשלון או פחד מפני כשלון. זהו גרוי חיצוני או בלתי שגרתי המהווה איום והגורם לשינויים משמעותיים בהתנהגות הפרט. 2. דחק כמונח של תגובה (response): הגירוי לכשעצמו עשוי לגרום נזק, אך התוצאות האמיתיות של דחק נוצרות מתוך האופן שבו מגיב האורגניזם לסכנה הצפויה. 3. דחק כמונח של מצב (state): זהו מצב בתוך האורגניזם שבו מאפייני הפרט משמשים כמנגנונים מתווכים בין מאפייני הגירוי של הסביבה לבין התגובה שמאפיינים אלה מעוררים. לפי מודל הדחק הכללי של Farrington, המושג דחק מכיל את המרכיבים הבאים: א. גירוי או סדרה של גירויים . ב. דרישה אובייקטיבית שמציג הגירוי. ג. הדרישה הסובייקטיבית שמציג הגירוי (ההגדרה הסובייקטיבית של הגירוי). ד. יכולת התגובה של הפרט לגירוי. ה. התנהגויות ההתמודדות המעשיות של הפרט עם הגירוי. ו. רמת הדחק של הפרט כתוצאה מהדחק הנחווה. ז. התוצאות האפשריות של חוויית הדחק. 2. McGrath (1970), מזהה ארבעה מקורות אפשריים של גורמים או גירויים העשויים לקבל הגדרה כגורמי דחק: א. ברמה האישית: 1. גורם המהווה איום נתפס או אמיתי על השלמות הפיזית. 2. גורם המהווה איום נתפס או אמיתי על ה"אני" (self). ב. ברמה הבינאישית: 3. גורם המהווה איום נתפס או אמיתי על יחסים בינאישיים. ג. ברמה החברתית: 4. גורם המהווה איום נתפס או אמיתי על הסביבה. היות והפרט חי במערכות אקולוגיות שונות, המקיימות אינטראקציות ביניהן, הרי שמקור לדחק ברמה מסוימת עשוי להוות מקור לדחק ברמות אחרות. בספרות קיימת הסכמה, כי מחלה כרונית היא מצב דחק. מחלה כרונית כמצב דחק: מאין (1956) הגדיר מחלה כרונית ככוללת את 5 התכונות הבאות: 1. הפתולוגיה שלהן בד"כ בלתי הפיכה. 2. היא מותירה אחריה מוגבלות פיזית או נפשית ברמות שונות. 3. משך המחלה בד"כ ארוך 4. המחלה מחייבת התערבות של כח אדם רב-מקצועי, הדואג לטיפול בחולה. 5. המחלה מחייבת פיקוח תמידי וטיפול המשך (מרגולץ, 1985). אם נבחן הגדרה זו של מחלה כרונית (המקובלת גם כיום) בהתייחס להגדרות ולמאפיינים של דחק כפי שמובאים בפרק הקודם נראה כי מחלה כרונית הינה מצב של דחק מתמשך בהיותה: גורם המהווה איום נתפס או אמיתי על השלמות הפיזית והנפשית, על יחסים בינאישיים ועל הסביבה (McGrath, 1970). היא מהווה חריגה ממצב של הומיאוסטזיס קיים ומצריכה הפעל מנגנונים להחזרת שיווי משקל היא מציגה דרישות אובייקטיביות וסובייקטיביות מהפרט וסביבתו חומרתה קשורה בפירוש הסובייקטיבי של האדם את הגירוי ואת המשאבים בסביבה וע"מ להתמודד עימה יש צורך בהסתגלות קבועה וממושכת. -Rahe & Homles (1967( מדרגים מחלה בסקלה שבנו לדרוג מצבי דחק במקום 6 מתוך 43 אירועי דחק פוטנציאליים שונים, דבר שמצביע על צורך בשינוי משמעותי בדפוסי החיים של הפרט ומשפחתו. מכיוון שמאמר זה מתמקד במשפחה, חשוב להבין כיצד האורגניזם המשפחתי מגיב למצבי הדחק ומתמודד עימם. מצבי דחק משפחתיים: פרק חשוב בתיאוריה ובמחקר על נושא הדחק עוסק בהתמודדותה של המשפחה עם נושא זה. המשפחה המהווה אוסף של פרטים החיים ביחידה אחת ומשותפת (מינושין, 1982), מתנסה באירועי חיים דוחקים ומגיבה אליהם תוך התמודדות על תהליכים כרוכבים ומגוונים. אחד הנושאים המעסיקים חוקרי משפחה הינן זיהוי המשתנים שדרכם ניתן יהיה להסביר את השוני המתגלה בין המשפחות בתגובתן לקשיים זהים או דומים. מודל ABCX: Hill (1949), (1958)היה בין החוקרים הראשונים אשר פיתח מודל של דחק במשפחה, בנסותו להבין מדוע משפחות אחדות סובלות ומתפרקות כאשר הן נתקלות באירועי חיים דוחקים, בשעה שמשפחות אחרות מסתגלות לאירועים דוחקים ואף מחפשות אתגר וחוויה באירועים אלה. על פי מודל ABCX שפיתח Hill הרי ש-A (גירוי דחק, האירוע), בבואו באינטראקציה עם B (הגדרתה ותפיסתה של המשפחה או האירוע)- יוצרים את ה X (המשבר). ובאופן סכמטי: מאורע (A) --< בשילוב עם המשאבים היימים לרשות המשפחה (B) ----> בשילוב עם הגדרת המשפחה את המאורע (C) = המשבר (X). כאשר: E. כולל: א. אינטגרציה והסתגלות משפחתית (גמישות). ב. מידת ההסכמה על מבנה התפקידים המשפחתיים , התאמת אמביציות אישיות למטרות המשפחה, קבלת מענה לצרכים פיזיים ואמוציונאליים של הכרט במשפחה. C כולל: א. ההגדרה אופרטיבית. ב. הגדרה תרבותית. ג. הגדרה סוביקטיבית של המשפחה. הגדרת המשפחה את המשבר משקפת מערכת ערכים, נסיונות קודמית להתמודד על המשבר, ואת המכניזמים בשימוש המשפחה להגדות מאורעות. (x) Hill הגדיר משבר כמצב בו הדפוסים הקיימים אינם מתאימים כדי להתמודד בחיים, בעקבות שינוי משמעותי שחל בפרט או במשפחה. "גודל המשבר" שחווה המערכת המשפחתית הוא תוצר של תהליך ה-ABC. מודל זה מתמקד במצב טרום משברי ומבדיל בין משפחות עם פגיעות נמוכה לעומת משפחות עם פגיעות גבוהה. המודל לא מסתפק באירוע עצמו, אלא רואה בפירוש שהמשפחה נותנת לו גורם מתווך בין האירוע לבין המצב המשברי. Hill מדגיש את מיקום ההגדרה הסובייקטיבית של המשפחה את המצב בקביעת מידת עמידות המשפחה במצבי דחק. אין מודל זה מתאר את המשפחה לאחר משבר, כמו גם אינו מתייחס לתופעת הדחק בכללותה, כי אם בוחן שלושה משתנים (אירוע, תגובה ואינטראקציה ביניהם) בנקודת זמן מסוימת , תוך התייחסות לטראומות הרגשיות, הפסיכולוגיות, הבינאישיות והתרבותיות שחווה המשפחה. 1. מודל DOUBLE ABCX: בעקבות מחקרים על משברי משפחה בעיתות מלחמה וכן עקב הרצון להתגבר על חולשות המודל הראשוני, פותח המודל הכפול של דחק והסתגלות במשפחה (McOubbun & Patterson, 1983ׂׂ ) . מודל זה מתאר משתנים פוסט-משבריים במטרה לתאר את גירויי הדחק הנוספים והשינויים המקשים על המשפחה להסתגל, המשאבים הפסיכו סוציאליים שנדרשת המשפחה לגייס כמו גם את התהליכים המורכבים שהמשפחה נדרשת לערב על מנת להשיג פתרון מוצלח, וכן מתאר את תוצאת המאמצים האלה. המשתנים החשובים שמוסיף מודל זה על המשתנים שתוארו אצל Hill כמשתנים Pre-משבריים הם: א. aA: אלו הם ארועי חיים או שינוי חיים המוגדרים כגירוי והמשפיעים על יחידת המשפחה תוך יצירת שינוי המשפחתית. השינוי מתחולל בגבולות המערכת, במטרות, בדפוסי האינטראקציה , באיכות הקשרים, בתפקידים, ערכים, נורמות וכו'. כיום, מתמקדים המחקרים על אשכולות של אירועי דחק (pile-up) ועל שינוי חיים המוגדרים כדוחקים, המשפיעים על היחידה המשפחתית. באופן כללי ניתן לחלק את האירועים שחווה המשפחה לאירועים נורמטיביים השורים לשלבי החיים (Duvall, 1977) המאפיינים את רוב המשפחות . ארועים אלה צפויים מראש ומתייחסים לכל תקופת החיים של המשפחה, כמו המעבר להורות, הקן הריק וכו'. לעומתם, האירועים שאינם נורמטיביים הם פתאומיים ובלתי צפויים כמו אסונות טבע ומלחמה, אבטלה, מחלות כרוניות וכו'. ב. bB: אלה הם משאבים העומדים לרשות המשפחה ואשר מתורגמים ליכולת המשפחה למנוע אירוע של שינוי היוצר משבר או הרס המערכת או להקל על הקשיים הנובעים מהאירוע. המשאבים מורכבים מארבעה מקורות ברמות אקולוגיות שונות בהן חי הפרט. א. משאבים אישיים של הפרט: פסיכולוגיים , כלכליים, השכלה, בריאות ומשאבים אישיותיים כמו דימוי עצמי, שליטה וכו'. ב. משאבים משפחתיים: אינטגרציה ולכידות משפחתית , יציבות, ארגון דינמי ויכולת פתרון בעיות. ג. משאבים חברתיים: רשתות של תמיכה חברתית המשמשות מקור פוטנציאלי של הערכה, תמיכה, עזרה, ייעוץ והוקרה. ד. התנהגויות ודפוסי התמודדות האופיניים למשפחה. ג. cC: ההגדרה והתפיסה של האירוע הינן הגורמים החשובים ביותר במודל, מכיוון שאופן ההגדרה הסובייקטיבית מרמז על הקשיים הטמונים באירוע והדחק בו מתנסית המשפחה. זוהי בחירה אישית של הפרט והמשפחה כיצד להגדיר את המצב ואת השלכות האירוע, וכיצד להגיב. התפיסה משקפת את ערכי המשפחה וכן את נסיון העבר בהתמודדות עם מצבים דומים. (McCubbin&Patterson) (1983) משמשים במושג התמודדות כדי להגדיר את הגורם המגשר בין משאבים (bB) , תפיסה (cC) ותגובות התנהגותיות של המשפחה להצטברות הלחצים (aA). התמודדות הינה תהליך של אינטראקציה בין שלושת הגורמים הנ"ל, תהליך שמטרתו השגת איזון חדש בתפקוד המשפחה. הסתגלות המשפחתית – xX: הינה התוצאה של התהליך העובר על המשפחה בעקבות המשבר. בהגדרת ההסתגלות המשפחתית מתייחסים לשלושה מרכיבים: לבני המשפחה כפרטים, ליחידה המשפחתית ולקהילה המהווה את סביבתה החברתית של המשפחה. כל אחד מהמרכיבים הנ"ל מאופיין על ידי דרישות ונתינות יחודיות לו. הסתגלות משפחתית מושגת באמצעות יחסי גומלין בהם הדרישות של אחד המרכיבים מסופקות על ידי מרכיב אחר. McCubbin & Patterson מצביעים על שתי רמות של אינטראקציות בין שלושת המרכיבים: רמה אחת בין הפרט למשפחה ורמה שניה בין המשפחה לקהילה. המטרה של תהליך ההתמודדות הינה השגת איזון בעת ובעונה אחת בשתי הרמות: איזון בין הפרט לבין המערכת המשפחתית ואיזון בין היחידה המשפחתית לבין קהילתה החברתית. הסתגלות המשפחתית היא המושג המרכזי במודל Double ABCX והגדרתה כוללת רצף של אפשרויות המשקפות את מאמצי המשפחה להשגת רמה חדשה של איזון בתיפקודה, איזון שנפגע בעקבות המשבר. הקצה החיובי של הרצף הינו "הסתגלות טובה" – bonadaptation – המאופיינת על ידי איזון בשתי רמות האינטראקציה. איזון זה מחזק את האינטגרציה המשפחתית, תורם להתפתחות האינדיבידואלית של בני המשפחה ושל המערכת ומחזק את העצמאות של המשפחה ותחושת שליטתה בסביבה. "הסתגלות רעה" – maladaptation – היא הקצה השלילי של הרצף והיא מאופיינת על ידי חוסר איזון בשתי הרמות (פרט ומשפחה או משפחתית, עצירה בהתפתחות הפרט או המשפחה וירידה עד איבוד העצמאות והאוטונומיה של המשפחה. יש להדגיש שהסתגלות משפחתית היא מושג מורכב ודינמי המתאר את המשפחה בזמן נתון, לכן התנהגות מסויימת עשויה לסמל הסתגלות טובה בתנאים מסויימים אבל הסתגלות רעה בתנאים אחרים. לסיכום: Hill במודל ה-ABCX (1949,1958) פיתח נוסחה הכוללת מכלול משתנים שהאינטראקציה בניהם נותנת את האפקט היחודי של המשבר עבור משפחה בעקבות אירוע לוחץ. מכיוון שיש מצבים בהם הגורם הלוחץ הוא בעל השפעה לטווח ארוך, הרחיבו McCubbin & Patterson (1983) את המודל של Hill והוסיפו את מימד ההמשכיות וההסתגלות ע"מ להתאימו להבנת מאמצי המשפחה להתמודד עם משבר לאורך הזמן ולהסתגל לשינויים הבאים בעקבותיו עד להשגת רמה חדשה של ארגון או איזון במערכת המשפחתית המודל של McCubbin & Patterson (1983) הוא רחב ופתוח ומתייחס ברמה הכללית להתמודדות משפחות עם ארועי חיים דוחקים, שיכולים להיות מסוגים שונים.

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 אורלי רובין

אורלי רובין

אתר הבית rubinorly.coi.co.il



 


מאמרים נוספים מאת אורלי רובין
 
אורלי רובין- כוחה ואיכותה של הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית
הבהלה חזרה אליו והגבירה את החרדה שלו, כי זה חזר אליו כאימה ללא שם.

כדברי ברמן פיק(1985) במאמרה working through in the counter-transference "הקשיים הרגשיים שהמטפל פוגש בתוך עצמו מקורם הם שניים: ממה שהושלך עלינו ומשלנו ואת זה צריך לזהות ועם זה צריך לעבוד"
קישור לאתר הבית:
http://rubinorly.coi.co.il/


אורלי רובין- כוחה ואיכותה של הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית
הפגישה הראשונה תואמה בשיחת טלפון קצרה וממוקדת מטרה- קביעת יום ושעה.
יום רביעי ,שמונה בבוקר, פגישה ראשונה אמורה להתחיל.
קישור לאתר הבית:http://rubinorly.coi.co.il/


אורלי רובין : גיל ההתבגרות – הישרדות או התפתחות?
03/12/11 | הורות
מתי זה קורה—
פעם, בשנות השישים, ואולי אפילו עד תחילת שנות העשרים.. חשבו שגיל ההתבגרות מתחיל אחרי בר מצווה ונמשך עד גיל 18, הנער מתגייס לצה"ל, זה אומר, בוגר.
היום , התקופה ארוכה יותר,מתחילה מוקדם יותר ונמשכת זמן ארוך יותר
ההתחלה- גיל 10
לב התקופה- 12-22
הסיום — עד גילאי 25 ואפילו יותר.

מה עובר על הילד בגיל ההתבגרות?


אורלי רובין / מצבי דחק במשפחה
המשפחה המהווה אוסף של פרטים החיים ביחידה אחת ומשותפת (מינושין, 1982), מתנסה באירועי חיים דוחקים ומגיבה אליהם תוך התמודדות על תהליכים כרוכבים ומגוונים.
אחד הנושאים המעסיקים חוקרי משפחה הינן זיהוי המשתנים שדרכם ניתן יהיה להסביר את השוני המתגלה בין המשפחות בתגובתן לקשיים זהים או דומים.
קישור לאתר הבית:http://rubinorly.coi.co.il/


אורלי רובין/ אמצע החיים -משבר או מעבר - מנקודת מבט מערכתית
הדרך המקובלת בספרות לתאר זוגות בתקופת אמצע החיים, היא תיאור התהליכים המיוחדים שהם עוברים, המטלות העיקריות שלהם והקשיים הצפויים כתוצאה מהשתלבות המשברים הנפרדים שעובר כל אחד מהם.
נשאלת השאלה מדוע זוגות רבים פונים לטיפול בשלב זה של נישואיהם?
קישור לאתר הבית:http://rubinorly.coi.co.il/


אורלי רובין / פגיעה בתפיסת הרצף
02/07/11 | הורות
אורלי רובין מתארת את החוויה של אנה, חוויה פרטית ובה בעת חוויה מייצגת.
עבורה הבית החדש, והאם האומנת בפרט, היא זו העומדת במבחנים קשים מנשוא.שבוע לאחר מכן ,אנה נכנסת לפגישה כשהיא נסערת ומספרת על מריבה קשה עם אחת המבוגרות המשמעותיות בחייה "אמרתי לה דברים קשים", היא אומרת, "אני שונאת אותה, מי צריך אותה בכלל"
קישור לאתר הבית:http://rubinorly.coi.co.il/


אורלי רובין / ספליט ורטיקלי וספליט אוריזנטלי כמנגנון התמודדות
02/07/11 | הורות
אורלי רובין מנהלת מרכז טיפולי מציעה במאמר הצצה לעולמם הפנימי של ילדים החיים מחוץ לבית: אצל רוב הילדים שהכרתי, אפשר היה לראות את מנגנון הפיצול האוריזנטלי בפעולה. את הפיצול בין אני ללא אני, אתם והם, טוב ורע, אהבה והכאבה, בין מודע ללא מודע.
קישור:http://rubinorly.coi.co.il/


אורלי רובין / צביון הזוגיות בגיל המעבר - מבט נשי ומבט גברי
בשלב אמצע החיים, זוגות עושים הערכה מחודשת של הנישואין . McCouloughמציינת שבשלב אמצע החיים מתעוררת תחושה של הזדמנות אחרונה ולפיכך עולה הצורך אצל בני הזוג לעשות בדיקה מחודשת ומו"מ מחודש על הנישואין. קישורים:http://rubinorly.coi.co.il/
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI