זה הזמן לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה:

יש מקרים שלא מטפלים בבתי הדין הרבניים:

זוגות שמחליטים לחיות יחד בישראל ללא נישואין, ידועים בציבור, שרוצים להיפרד או זוגות מעורבים של דתות שונות שלכל אחד מהם יש בית דין אחר שמהווה סמכות שפיטה או זוגות שנשאו בנישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל יצטרכו בעת הפרידה לעבור התרת נישואין. התרת נישואין הוא הליך שונה מגירושים מבחינת מעמד בני הזוג וזכויות סוציאליות.בדיוני התרת נישואין לא דנים בכלל במשמורות על ילדים או עניינים פיננסיים. ובגלל שבני הזוג לא נשאו כדת משה וישראל בתי הדין הרבניים אינם סמכות לשפוט. בני הדת המוסלמית נשפטים בפני בית הדין השרעי. התרת נישואין היא תהליך רשמי לצורך רישום במשרד הפנים ולא תהליך דתי כמו נישואין וגירושין.

בני הזוג יכולים להגיע לאיבה גדולה:

חטיפת ילדים קורית באחוזים גבוהים יותר ממה שנדמה. אמנם לא על כל מקרה מדווח בעיתונים אבל הסיפורים נוראיים עבור הילדים שחווים זאת. חטיפת ילדים נחשבת כל פעולה של הרחקת הילדים בכפייה (ולא באלימות בהכרח) ממקום הטבעי להם וממקום המגורים שנקבע להם על פי חוזה הגירושין. חטיפת ילדים יכולה להסתבך במקרה בו להורה יש אזרחות חוץ וקל לו יותר להתנייד ממדינה למדינה. וכאן חשובה מאוד מהו היעד אליו נסע ההורה עם הילדים. ישנן מדינות החתומות עם ישראל על אמנת האג ובהם יהיה קל לקבל שיתוף פעולה להשבת ילדים לביתם. ישנם מקרים בהם הילד החליט במפתיע להישאר אצל ההורה ולא לשוב לביתו ובמקרה כזה יצטרך בית הדין לשקול מהי טובתו של הילד. בישראל יש חוקים ברורים לגבי חטיפת ילדים והדרכים החוקיות להשיבם למקום גידולם.

יש מתאם בין התרת נישואין למקרי חטיפת ילדים:

בגלל שמקרי התרת נישואין באים כתוצאה מאיבה יוקדת וכל צד מחפש להזיק לצד השני אנשים משתמשים בילדים ככלי מיקוח. חטיפת ילדים היא פעולה כוחנית שמשדרת שליטה על בן הזוג לשעבר גם במחיר פגיעה בנפש הילד.חטיפת ילדים מותירה בהם צלקת נפשית קשה בדיוק כמו כשהוריהם מחליטים על התרת נישואין.