"ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות גדולות בעולם, ויתאספו בני אדום עליהם, ויערכו עמהם מלחמה, אחת על הים, ואחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים, וימשלו אלו על אלו, וארץ הקדושה לא תמסר לבני אדום" (זוהר, וארא).
מילים אלו מתארות את התהליכים שיתרחשו לאחר שעם ישראל יחזור לארצו. ללא ספק, תהליכים לא פשוטים, שבימים אלה כבר לא נשמעים כנבואת זעם.
ולא מדובר "באירועי אחרית הימים", אלא בתהליך הגיוני ורציף בעל משמעות עמוקה, שנוגע דווקא לימינו.
כאשר נעשה שימוש בספר הזוהר במילים 'ישמעאל' ו'אדום', הכוונה היא לבני שתי הדתות הגדולות - האסלאם והנצרות. אם כך, על פי הזוהר, מרגע שיחזרו בני ישראל לארצם, עתידים בני שתי הדתות הגדולות בעולם "לעורר עליהם צרות".
אבל בדברי הזוהר מסתתרת משמעות עמוקה יותר. כדי לעמוד עליה, עלינו להזכיר את אחד מעקרונות היסוד עליהם כותב מחברו, רבי שמעון בר יוחאי: "כל העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם אינם רק בשביל האדם, כי לא נבראו אלא לצרכיו" (זוהר ויקרא, תזריע).
רבי שמעון מסביר, שכל המציאות נבראה רק עבורנו ויש לה מטרה אחת - להוביל אותנו למצבנו השלם והטוב. אז איך זה מתקשר לבני אדום ולבני ישמעאל?
"הצרות הללו מתעוררות על ישראל, וכל העמים ומלכיהם יתייעצו יחד עליהם ומעוררים כמה גזירות רעות, וכולם בעצה אחת באים עליהם, ותבאנה צרות על צרות, והאחרונה משכחת את הראשונה" (זוהר שמות).
הסיבה ללחצים השונים שאנו חווים כיום משני צדי המתרס - ממדינות ערב וממדינות מערב אירופה - נובעת מאותו עיקרון. המטרה של האירועים האלה היא לגרום לנו לא להסתפק בחיים גשמיים, ולדחוף אותנו להתעלות לרמה רוחנית חדשה של קיום. לאחר שנתעלה בעצמנו לרמת הרוחניות הזו, יהיה תפקידנו להעביר הלאה את השיטה להתעלוּת לעולם כולו, כדי שיגיע לטוב ולאושר. זהו גם מקור הציטוט המפורסם של חז"ל "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל" (מסכת יבמות).
דווקא על רקע התהליכים שאנו עוברים בשנים האחרונות, הופכים הדברים אקטואליים מתמיד.
חוסר הוודאות והשאלות המהותיות שמתעוררים בקרב רבים מאיתנו כיום, מאותתים לנו שהגיעה העת לעצור לרגע ולתהות מדוע זה קורה לנו? עד לאן נגיע? ומה יהיה הסוף? להרהר בכיוון אליו אנו מתקדמים, ולבדוק שוב את דרכינו. דבר אחד בטוח, המהלך בו נקטנו עד כה, אינו מוביל אותנו לפתרון הבעיה. להיפך, היא רק הולכת ומחריפה. אם ברצוננו לגרום לשינוי יסודי במצב בארץ, עלינו לשנות באופן מהותי את הגישה שלנו לבעיה.
"לא נוכל לפתור את הבעיות המהותיות של חיינו באותה צורת חשיבה בה היינו בשעה שיצרנו אותן", אמר פעם אלברט איינשטיין.
הבעיה היא שאנו מתקשים לקבל זאת ומתעקשים לחזור על אותן הטעויות בכל פעם, ולכן נוחלים כישלון.
על פי הקבלה, כל תופעה בעולם הגשמי, היא ענף של שורש רוחני הקיים בעולם העליון. כלומר, העולם בו אנו חיים הוא עולם של תוצאות, והסיבות לכול מצויות בדרגה עליונה יותר של הטבע. וכבר כתבו על כך המקובלים: "אין לך עשב ועשב מלמטה, שאין עליו מלאך [כוח] מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו גדל" (בראשית רבא י', ו').
הדרך היחידה לפתור את הבעיות הרציניות בפניהן אנו ניצבים כיום, היא להתעלות למדרגת הכוחות שמפעילים את המתרחש בעולמנו, ולפעול בה. כל עוד אנו מתמהמהים מלעשות זאת, המצב רק יחמיר. אבדן הדרך וחוסר הוודאות בקרב הציבור הישראלי כיום, אומרים המקובלים - מטרתם לגבש בתוכנו רצון וצורך להתעלות למדרגת התפתחות מתקדמת יותר. דברי הזוהר מצביעים על כך באופן ברור: לא די בכך שנחזור לארצנו במובן הגשמי בלבד. כל עוד לא נממש את ייעודנו, נמשיך להיות דחויים על ידי כל האומות, ונסבול מפילוג.
אז מה עושים? כיצד מתעלים למדרגה רוחנית ומשנים מתוכה את המציאות?
המקובלים מלמדים שכל האנושות היא מערכת אחת, שלמה והרמונית, ושהיצור היחיד שמפר בה את האיזון הוא האדם. חוסר איזון זה הוא שמוביל לכל הצרות והצער ברמה הכלל-עולמית. הדרך להשבת האיזון אל המערכת מחייבת שינוי במערכת היחסים בין בני האדם: מיחסים של ניצול הזולת ושימוש בו לצרכים האגואיסטיים - ליחסים של אהבה ושלמות. לישראל תפקיד מפתח בתהליך. עלינו להיות הראשונים שיתעלו מעל האגו ההולך וגדל, ולהתחבר באהבת הזולת. חכמת הקבלה תוביל אותנו לשם. כשנגיע לשלב הזה, יהיה עלינו להעביר אותה הלאה, לכל העמים - להיות "אור לגוים".
כעת קל להבין את תפקידם של ישמעאל ואדום בתהליך הזה: הם לוחצים עלינו משמאל ומימין כדי לזרז אותנו להתחיל במימוש ייעודנו. העיכוב שלנו בהתקדמות בתהליך מעכב גם אותם. אנחנו יוצרים "פקק" בנתיב שאמור להביא את השפע ואת האושר לעולם כולו.
כשנשכיל להתעלות מעל האגו יפסקו המלחמות והצרות, ונחווה ממד עליון יותר של קיום. נעפיל לעולם השורשים ונזכה לשלום ולשלווה.
RUTHY