אחד הקשיים המרכזיים העומדים בפני אדם המעוניין בהקמת עסק הוא הקושי בבניית מותג, תכנית אסטרטגיות ותכנית שיווק. הדבר הנכון בוודאי כאשר מדובר בשוק תחרותי שבו מותגים חזקים יותר ופחות נאבקים להרחבת נתח השוק שלהם. זוהי בדיוק הנקודה שבה זכיין הוא בעל יתרון על בעל עסק עצמאי: מודל הזכיינות מאפשר לבעל העסק להשתמש ביתרון התחרותי הקיים לרשת מובילה בעלת מותג חזק ומוניטין מוכר, ולפתוח חנות או בית עסק על פי נוסחה עסקית שהוכחה בהצלחה.
זכיין נהנה ממגוון יתרונות במסגרת הסכם הזכיינות עם הרשת. בשל המותג המוכר, חלק ניכר מעבודת השיווק הראשונית נעשתה עבור בעל העסק ללא כל מאמץ. הלוגו, הסימנים המסחריים והשפה השיווקית מוכרים ללקוחות ואת הצעדים הראשונים שלו בשוק יעשה זכיין בצורה נוחה וקלה ויותר. בנוסף ליתרון זה, זכיין לרוב נהנה מלימוד מקיף של שיטות עבודה, אימון מקצועי, ליווי עסקי ופיתוח מיומנויות בהתאם לדרישות הרשת.
מבחינת הרשת, שיטת הזכיינות היא שיטה שיש לצידה יתרונות רבים, והראשון שבהם הוא העלות הנמוכה הנדרשת להקמת הסניף החדש. באופן טבעי, זהו גם החיסרון הבולט מצדו של זכיין הבוחר להקים סניף תחת רשת מוכרת. ההון הנדרש להקמת הסניף, רכישת הציוד, גיוס כוח האדם והכשרתו וכיו"ב, הוא הון עצמי שנדרש מבעל העסק לגייס. כל זאת ועוד, אף על פי שבעל העסק מקים סניף תוך השקעה ניכרת של משאבים, הוא עדיין מוצא עצמו כפוף לדרישות הרשת ונאלץ לקבל את אישורה מראש לכל שינוי שברצונו להחיל.
זכיין הוא בעל יתרונות רבים, אך באופן טבעי – יש למהלך שכזה חסרונות. עם זאת, נראה שבשוק התחרותי שבו אנו פועלים, ישנה חשיבות רבה לשימוש במותג מוכר וחזק. זכיין צריך להמשיך להשקיע בקידום העסק ולממן את עלויות השיווק והפרסום, אך נקודת ההתחלה שלו גבוהה יותר מזו של אדם שמקים עסק מההתחלה ונדרש לבנות בעצמו את המותג. חברות רבות בישראל ובעולם חותמות על הסכמי זכיינות כחלק ממהלך מתוכנן של צמיחה.