ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

החירות לשבות

עובדים זכאים לשבות להגנה על זכויותיהם וקידום ענייניהם "הכלכליים והחברתיים".
חירות השביתה הינה זכות יחסית וביה"ד מגביל את זכות השביתה כאשר קיים אינטרס אחר המצדיק זאת.

שביתת עובדי משרד הפנים אוזנה על ידי הקמת ועדת חריגים, כיוון שמול הזכות לשבות קיימת הזכות לחופש התנועה.

שביתה מהי?

"שביתה היא פעולת לחץ מתואמת, הננקטת על ידי קבוצת עובדים במסגרת המאבק המקצועי של העובדים עם מעביד לשם השגת דרישות בקשר לתנאי עבודתם".

הגנות בעת שביתה

ס' 25 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי השתתפות בשביתה לא תחשב להפרת חובה אישית,  עובד לא נחשב למפר חוזה.

ס' 62 לפקודת הנזיקין - שביתה והשבתה לא נחשבים כהפרת חוזה העבודה.

שביתה כדין

חייבת למלא את התאים הבאים:

1. הוכרזה על ידי מי שהוסמך לכך - מעביד או ארגון עובדים.

2. שקט תעשייתי - בהתאם להסכם קיבוצי שקובע מתי ועל מה אפשר לשבות.

3. מסירת  הודעה - חובת הודעה מוקדמת 15 יום לפני תחילת השביתה.

כאשר מתקיימת שביתה שלא כדין - בה"ד מוסמך להוציא צו האוסר את השביתה.

שביתה לא מוגנת - שביתה "פראית"

1. כל שביתה בשירות הציבורי כשחל הסכם קיבוצי.

2. שביתה אשר לא קיבלה אישור מהמוסדות המוסמכים לכך.

3. כל שביתה שלא נמסרה הודעה לגביה 15 ימים מראש.

אמצעים בהם יכול מעביד לנקוט בעת שביתה

השבתה - השבתת מגן - פוטרת מעביד מחובת תשלום שכר לעובד (חובת הוכחה לקיום התנאים היא על המעביד):

1. קיים סכסוך עבודה כהגדרה בחוק.

2. ההשבתה במסגרת הסכסוך בתגובה למאבק  העובדים.

3. מטרתה לאזן הפרת איזון שנוצר עקב השביתה.

4. תום לב.

5. ההשבתה היא אמצעי אחרון.

עבודה חלקית אינה השבתה ולמעביד ישנן שתי אפשרויות:

1. סירוב לקבל חוזה חדש.

2. להסכים לקבל מהעובד שירות שונה מזה שהתחייב בחוזה.

שביתת האטה - שביתה חלקית, מעביד יכול לסרב לקבלה ולדרוש שביתה מלאה.

צו מניעה - בה"ד לעבודה, הסמכות לתת צו מניעה נגד שביתה שאינה כדין.

צו ריתוק - שר העבודה מוסמך להוציא תקנות שעת חרום ולקרוא לעובדים חיוניים להפעלת השירות הציבורי כאשר הדבר דרוש להגנת המדינה, ביטחון הציבור וקיום אספקת שירותים חיוניים.

מנגנונים ליישוב סכסוכים

סכסוך משפטי - לפי ביה"ד לעבודה, מימוש זכויות אשר הושגו בהסכם או מגיעות לעובדים על פי חוק.

סכסוך כלכלי - בביה"ד לבוררות - מנגנוני בוררות. פורץ בדרך כלל משבא לסיומו הסכם קיבוצי או כשמעביד מבקש לשנות תנאים שכבר הושגו במו"מ קיבוצי.

סכסוך אישי - ביה"ד לעבודה - סכסוך עובד יחיד עם מעבידו. יכול להיות שעובד ייוצג על ידי ארגון עובדים.

סכסוך קיבוצי - ביה"ד לעבודה מוסמך לדון בסכסוך קיבוצי משפטי. סכסוך בין קבוצת עובדים (ארגון עובדים) למעביד (או לארגון מעבידים).

יישוב סכסוכי עבודה - בחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז- 1957.

מטרת החוק - לספק כלים וליצור מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה בדרך של תיווך ובוררות. סכסוכים כלכליים וקיבוציים ≠ משפט אישי.

סכסוך עבודה קיבוצי בין מעביד לעובדיו (לארגון עובדים) יכול להיות בנושאים הבאים:

א.כריתתו, חידושו, שינוי או ביצועו של הסכם קיבוצי.

ב.תנאי עבודה.

ג.קבלה לעבודה או סיום עבודה.

ד.זכויות וחובות הנובעות מיחסי עבודה = יישוב סכסוך כלכלי – קביעת זכויות לעובד כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי.

תיווך

אפשרות להתערב בסכסוך עבודה לפי שמתחילים לפעול בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה.

ס' 6 - כאשר נמסרה הודעה על שביתה, מוסמך המתווך להודיע על כך לממונה הראשי על יחסי עבודה.

פרוצדורת התיווך

התיווך בא לסייע לצדדים להגיע להסכם. המתווך יחקור ויעזור לצדדים להגיע להסכמה.

בוררות

לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה.

ס' 37 - החוק קובע פרוצדורות למינוי בוררים על ידי הממונה הראשי ופרוצדורות ניהול הבוררות עצמה.

בוררות חובה - במגזר הציבורי כעבור 7 ימים מהשביתה.

פסק בוררות - כדין פסק דין.

מנגנונים פנימיים ליישוב סכסוכים

ועדה פריטטית - גוף המוקם ומורכב מנציגי סכסוך בעבודה.

המוסד לבוררות מוסכמת - גוף שהוקם על פי הסכם בין הממשלה (כמעבידה) להסתדרות (כארגון עובדים).

שביתה

שביתה היא צעד חד צדדי של הפסקת עבודה שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק. שביתות מאורגנות על ידי איגוד מקצועי או על ידי התארגנות עובדים אחרת. אף על פי ששביתות פוגעות בכלכלה בטווח הקצר וגוררות הפסדים כספיים, יש הרואים בהן אמצעי הכרחי, כלי שהדמוקרטיה מעניקה לעובדים כדי שלא יעמדו חסרי כל כנגד איומים מצד מעסיקים, כגון הפחתת שכר, פיטורים, הרעה בתנאי ההעסקה ויחס לא הוגן.

השביתה פוגעת לא רק במעסיק, אלא גם במשק ובלקוחות או במקבלי שירות הבאים במגע עם הגורם השובת. במקרים מסוימים עלול הנזק לגרום במהירות למשבר חמור, במיוחד בגופים או במגזרים שבהם תלויה פעילות רבה או קריטית, למשל בתי חולים, נמלים, רשת החשמל וכדומה.

במקרים מסוימים יכולה המדינה להוציא צו מניעה שמונע מהעובדים (או מחלקם) לשבות, ומחייב אותם להתייצב לעבודתם - בעיקר כאשר מדובר בעובדים חיוניים למשק.

מטרות השביתה

1. העלאת שכר או מניעת הפחתת שכר.

2. השגת תנאים סוציאליים.

3. מניעת פיטורים.

4. שיפור בתנאי העבודה או מניעת הרעה בתנאי העבודה.

5. שיפור בבטיחות.

סוגי השביתה

1. שביתה, בה מגיעים העובדים למקום עבודתם אולם מבצעים רק חלק מעבודתם.

2. חלק מהעובדים מגיעים לעבודה וחלקם לא. בארגוני עובדים בעלי סניפים רבים שביתה זו מכונה לעתים שביתה מקומית.

שביתת האטה (שביתה איטלקית) - שביתה שבה העובדים מגיעים למקום עבודתם אך עבודתם מאופיינת בהקפדה יתרה על נהלים ובירוקרטיה, כדי לגרום להאטה בעבודתם. העבודה "לפי הספר" ועודף הרשמיות גורמים לתפוקה נמוכה. כיוון שהעובדים מצייתים לכללים הרשמיים אין הצדקה לצעדים משמעתיים נגדם.

שביתה כללית - שביתה של מסה קריטית מתוך כוח העבודה בעיר, באזור או בתאגיד. לחלופין, כאשר איגוד עובדים גדול, כמו הסתדרות העובדים, מורה לכל חבריו לשבות, נהוג לכנות שביתה בזאת- שביתה "כללית".

שביתה אסורה או מותרת

בס' 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, מוגדרת שביתה בלתי מוגנה שהיא שביתה של עובדי השירות הציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי שבו הם מתחייבים שלא לשבות בתמורה לתנאים שהם מקבלים מהמעסיק. גם אם לא חל הסכם על העובדים, אך השביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסדות המוסמכים לכך או שלא נמסרה עליה הודעה מוקדמת של 15 יום, תיחשב לבלתי מוגנת. על השבתה כזו לא חלות ההגנות הניתנות לשביתה, והשביתה אסורה, כלומר:

• לא חלה הגנה בסעיף 19 לחוק הסכמיםקיבוציים, לפיה שביתה אינה מהווה הפרת של חוזה העבודה האישי בין העובדלמעביד. בהתאם לכך, שביתה בלתי מוגנת מהווה הפרת חוזה, והמעביד רשאי לתבועפיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
• לא חל החריג האמור בסעיף 62(ב) לפקודתהנזיקין, וצד שלישי רשאי לתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: [email protected]