אל תאפשרו לאחרים למשוך אתכם לתוך הסערה שלהם. תהיו אלה שמושכים אותם לתוך השלווה שלכם.

''הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה" (ו, יב(  לקוצק הזדמן פעם חסיד מלובביץ. סח אתו בעל חידושי הרי"ם ושאל אותו על דרכי התנהגותו של האדמו"ר מחב"ד. סיפר לו הלה על קדושתו של האדמו"ר שלהם, ממש מלאך א-לקים,  שתורתו בוקעת שחקים.  אמר לו חידושי הרי"ם: הרבי שלכם אומר תורה העולה עד לרקיע, אך הרבי שלנו אומר תורה היורדת לחדרי בטן.

''התלמידים הם שמחזיקים את הכולל, לא הכולל מחזיק אותם" ) שמש ינון(

יש להשתחרר מהחיים שתכננתם לעצמכם כדי לקבל את החיים שמחכים לכם.

התפילה שנשאה פירות (בנתיבות המגיד)

בשנת תשמ"ה הגיעה שיחת טלפון אל הגאון רבי יצחק מאיר שור שליט"א מראשי ישיבת "תורה ודעת", בו מודיע לו יהודי על זוג חדש שבאו להתגורר סמוך לביתו. הם אינם שומרי תורה ומצוות אבל חביבים ונעימים מאד. ואם יזדמן לו, שיראה לקרב אותם.  מן השמיים הזדמן שבדיוק כשירד הרב שור אל הרכב שמסיעו לישיבה, ראה הוא לפניו אדם לא מוכר היוצא מרכבו. הרב נגש אליו, הושיט לו את ידו לשלום, ושאלו אם הוא שכן חדש,  משענה בחיוב ואף הזכיר את שמו, עשה עמו הכרות, והציע לו לבוא להתארח אצלו יחד עם רעייתו בליל שבת הקרוב.

היהודי התרגש מאד מן ההזמנה המפתיעה. והבטיח תשובה מיד לאחר שישוחח על כך עם רעייתו, ואכן, עוד באותו ערב נתנו בני הזוג את הסכמתם.  בסעודת השבת שררה אוירה מיוחדת. תחלה שמעו דברי תורה מהרב המארח. לאחר מכן החלו לשוחח בענייני יהדות. עם סיום הסעודה הודו רבות על התענוג שהיה לה , ומיד קבלו הזמנה לפעם נוספת. הם, כמובן, נענו לכך בחיוב. התגלה שהשכנים החדשים הם בעלי חפץ עז לשמוע עוד ועוד על היהדות. כשראה הרב עד כמה רציניים הם בחיפוש אחרי משמעות בחיים, הציע להם לחוות מספר ימים בישיבת "אור שמח" בעיר מאנסי. בני הזוג נסעו למאנסי, וכשחזרו הפכו לבני אדם שונים. הם קבלו החלטה, שמעתה ישמרו תורה ומצוות באורח מלא.

סמוך לראש השנה הודיע הבעל למעבידו שהוא עוזב את עבודתו, ומעתה הוא בן ישיבה בישיבת "אור שמח". השם הלועזי מרק שונה לשמו היהודי "משה דוד", וכל הדרכתם המשיכה להיות על פי הרב שור.  לקראת החגים הגיעו לביקור אצל הרב שור. שם סיפר אותו משה דוד לראש הישיבה שיש לו קרבת משפחה לאנשים חרדים מאד. הוא ידע זאת בילדותו, אלא שהוריו הבהירו לו כי אותם קרובים הם מטורפים. ולכן אין ענין לשמור עמם על קשר. עתה חושב הוא שהוריו הטעו אותו עם המידע הנ"ל, מתוך שחששו שתהיה להם השפעה עליו. אבל עתה מעוניין הוא מאד להכירם.

הוא החל לחקור ולדרוש, עד שגלה שאחד מהאדמו"רים השוכן בשכונת בורו פארק הוא, לכאורה, קרוב משפחתו. ועתה מבקש הוא שראש הישיבה יסדיר לו תור אצל אותו אדמו"ר. ראש הישיבה מהר לקבוע להם זמן לביקור אצל אותו אדמו"ר באחד מימי חול המועד סוכות. בני הזוג נסעו אל האדמו"ר מלאי חששות, האם ישתכנע הרבי שהם, אכן, קרובי משפחה? ואיך יקבלם? החששות נמוגו מידית. האדמו"ר והרבנית קבלום בסבר פנים מאירות. השיחה קלחה לה בנעימות. לא עברו רגעים רבים, והם הגיעו ללב המטרה, שהיא ברור הקשר המשפחתי. שאלות קצרות הבהירו, שאכן, הם קרובי משפחה.  שאל הרבי את ר' משה דוד: אמור נא לי, הייתה לך דודה בשם מרתה. התשובה הייתה חיובית. אם כך אמר האדמו"ר, נדמה לי שהייתי סנדק אצל בנה, השתומם משה דוד, אבל הרי לאותה מרתה אין בנים, רק שתי בנות. הרבי הופתע הוא זכר היטב שנסע לברונקס לשם סנדקאות. אז אם לא אצל אותה מרתה אצל מי זה היה?  כאן נכנסת הרבנית ומעירה, אמור לי משה דוד האם לא נולדת בברונקס? הוא מאשר שכן. אם כך הברית הייתה שלך. אני זוכרת זאת היטב.  כעת נזכר הרבי. אכן הייתה זו הברית שלך, ימים אחדים לפני הברית צלצל אלי אביך ובקשני להיות סנדק בברית. הקשר שלי איתו כבר נותק לחלוטין בעקבות ירידתו הרוחנית שהובילה לנישואיו עם אמך, שהייתה רחוקה מאד מיהדות. בחתונתו לא השתתף איש ממשפחתנו. וכשנולדת נסה ליצור את הקשר המזערי הזה.  חששתי מאד להגיע. היה לי ספק על המוהל. האם יודע הוא בכלל את מלאכתו? ואם הוא בכלל דתי? שנית היה כמעט ברור שהמאכלים שיוגשו בסעודה יהיו טרפה. גם הצניעות רחוקה למדי מכל בחינה שהיא, לא היה לי נוח להיות שם. אבל הרבנית הפצירה מאד. טענה חזקה הייתה בפיה. אל תיסע בשביל האבא,  עשה זאת בשביל התינוק שלא חטא. ובעת שאתה מחזיקו,  התפלל נא שיגדל כיהודי הגון וכשר. שמעתי לקולה ונסעתי לשם. וכשהיית בזרועותיי נשאתי תפילה מעמקי הלב. שתגדל להיות יהודי כשר וירא שמים.  מאז תהיתי לעצמי פעמים רבות האם קבל הבורא תפילתי.  והנה זוכה אני לראות כי התפילה שנשאה אז, פירותיה הגיעו עשרים ושמונה שנים מאוחר יותר...

http://h-y1.coi.co.il/