שיעור ריקוד – קומדיה מרגשת ומרטיטה על מפגש בין רקדנית לבין תלמיד לוקה באספרגר – תיאטרון בית ליסין

מאת חיים נוי

שיעור ריקוד העולה בתיאטרון בית ליסין הוא מפגש מרטיט ומרגש השזור דיאלוגים שנונים ומצחיקים עד כאב, בין רקדנית פצועה המלמדת שיעור ריקוד את השכן שלה, בחור הלוקה בתסמונת אספרגר.

המחזה נכתב לפני כארבע שנים בידי המחזאי האמריקני מארק סנט ג'רמן ועולה לראשונה בישראל.

העלילה עוסקת ברקדנית מקצועית שנפגעת בתאונה ורתוקה לסד על רגלה שנאותה ללמד שיעור ריקוד את אחד משכניה, צעיר מומחה לגנטיקה, הלוקה בתסמונת אספרגר ויש לו רתיעה מנשים וממגע. הרקדנית מצליחה לאחות בין שני העולמות והמפגש הזה הוא טעון ועמוס רגשות והתנסויות קשות והתוצאה היא חוויה תיאטרלית מרגשת, נוקבת שראוי להרעיף עליה מחיאות כפיים חמות.

סנגא קיבלה את שמה בשל טעות באיות של דודתה לין הלוקה בדיסלקטיות. היא כתבה את השם המקורי אגנס בהיפוך אותיות במסמכי בית היולדות. אימה של סנגא מתה בלידתה ולין טיפלה בה. הדודה לין ממציאה לילדה אבא, איש משטרה שנהרג במהלך מבצע בעוד שלמעשה איש לא ידע מי היה אביה.

פציעתה של הרקדנית עלולה לקפד את מטה לחמה כיון שהיא אלרגית ויכולה למות מסמי ההרדמה ולכן, לא תוכל לעבור ניתוח.

בשלב זה מגיע השכן, בחור מוזר וישר דרך, הלוקה באספרגר ואינו מסוגל להבין את נפתולי החיים וגם נמנע ממגע עם נשים. הוא מבקש שעור ריקוד לרגל קבלת פרס המוענק לו באירוע חגיגי שבו עליו לשאת ברכה וגם להשתתף בריקודים.

תחילה ממאנת סנגא ללמד את הבחור, אבר שמו, אך לאט לאט מופשרת האווירה והיא מוצאת שלפניה בחור נאה שניתן לשלבו במסלול רגיל ואפילו ללמדו ריקוד וגם את עובדות החיים.

תום חגי ומירב שירום מגישים מפגן קומי ודרמטי מעולה. הדיאלוגים השנונים הופכים למחזה נוקב ומרטיט מאוד ולא פעם נצפית לחלוחית בעיני הצופים.

תום חגי מגלם את השכן בצורה מעולה ומשחקו כובש ומרגש ביותר. מירב שירום מגלמת את הרקדנית במשחק משובח מאוד המרתק את הצופים לאורך המחזה עד לסיומו הנפלא.

על הבימוי, התנועה והעריכה המוזיקלית הופקדה מירי לזר והיא הצליחה ללהטט עם כל היוצרים והשחקנים והתוצאה היא מחזה ייחודי שאין ספק שהוא מהווה פנינה תיאטרלית.

יש לציין גם את שלוש הרקדניות, נעה אברהם, נעמה גלבוע,טל נאור, המגישות אתנחתאות קלות של ריקודי בלט השזורים לאורך ההצגה והן מקצועיות ומוצלחות מאוד.

אלי ביז'אווי תרגם את המחזה לשפה קולחת ועכשווית.

שני טור עיצבה תפאורה יפה. שירה וייז עיצבה את התלבושות הנאות. זיו וולושין עצב תאורה טובה. עמית בן שושן ואמיר טל עצבו את הוידיאו ארט.

אין ספק כי ההפקה העולה בבית ליסין היא קסומה בשל המשחק המשובח והכוריאוגרפיה המופלאה והעדינה, הבימוי המדויק והיכולת להפוך את ההצגה הסולידית הזו להצגה מרגשת וענוגה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- רדי רובינשטיין