דף הבית רוחניות רפלקסולוגיה "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך"
"והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך"
Yafator 12/11/20 |  צפיות: 99

"והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך"

״רבי אומר: למה נאמר ז לפי שנאמר: ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך" איני יודע כיצד אוהבים את המקום ז תלמוד לומר« והיו הדברים האלה... על ״לבבך״ — תן הדברים האלה על לבך, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם (הקדוש ברוך הוא) ומדבק בדרכיו".

מחשבה ולימוד — מביאים לידי מעשה. ולא די בפעם אחת. והגית בם יומם ולילה. "אשר אנכי מצוך היום". כל יום ויום יראו בעיניך כאילו נצטוית עליהם היום. וכאילו שומע אתה אודותם היום. ומתוך כך אתה רץ לקיימם במרץ של רעננות והתחדשות מתמדת.

* . *

״ושעתם לבניך״ — אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים וכן אתה מוצא בחזקיהו מלך יהודה שלמד כל התורה כולה לישראל וקראם בנים".

* . ♦

״ודברת בם — עשם עקר ואל תעשם טפלה שלא יהא משאך ומתנך אלא בהם, שלא תערב בהם דברים אחרים".

קרא כאן פירוש חלומות נתנאל הכהן

ת ל ם ו ד ־ ת ו ר ה

מכיר אני חלמידי־חכמים ולמדנים שמשאם ומתנם הוא חמיו אך ורק בתורה ואין הס -מערבים בהם דברים אחרים" ותמה אני בהווכחי לדעת שמתמצאים הס בכל נושא מנושאי החיים כאילו עסקו בהם שנים רבות — מהו הסוד שבדבר ?

בפרק: הנצי״ב מוולח׳ין שבספרי "יחידי־סגולה" אני מביא תשובתו של הנצי״ב מוולח׳ין לשאלתך:

"פעם אחת, פגשו אחד מראשי המשכילים ושאלו: אינני יורד לעמקו של ענין. אנחנו קנינו לנו ידיעתנו בלשון ובדקדוק מתוך יגיעה רבה, כמו שכבוד תורתו יגע ועוסק בתורה. אבל כבוד תורתו שיגע ושקוע רק בעולמה של תורה׳ מנין לו ידיעת לשון וספרו השיב לו הנצי״ב: מעשה בסוחר קרתני, שבא לכרך לקנות סחורה. בשהותו בפונדק, נתועד עם סוחר גדול ובעל שם וראה איך שהלה עורך את רשימת הסחורות ומחיריהם. תמה הסוחר הקרתני: הסחורות הללו, המנויים ברשימתו של הסוחר הגדול, טעונות כריכה בבד וחבלים והללו גם עולים בדמים ולמה לא מנה הסוחר את אלו ברשימת הוצאותיו? אין זאת, אלא שבכרך בד וחבלים ניתנים בחינם. ואם כן, אכנס לבית מסחר סיטוני, אקח לי בד וחבל כרצוני ואעשה עמם סחורה בעיירתי. נכנם הסוחר הקרתני לבית המסחר ותבע בדים וחבלים. נתנו לו בתביעתו והגישו לפניו חשבון הוצאתו. תמה הסוחר הקרתני ושאל: הרי ברשימת הוצאותיו של סוחר פלוני, לא נמנו בדים וחבלים בכלל הוצאות ? השיבו לו: שוטה שכמותך! אותו סוחר קנה סחורה בדמים מרובים והסחורה טעונה אריזה בבדים וחבלים ואין הם נכללים בכלל חשבון ההוצאות. מה שאין כן אתה, שקנית רק בדים וחבלים — לא דין הוא שתשלם מחירם? ומן המשל לנמשל — סיים הנצ״ב — התורה היא תוכן חיינו. כל החכמות והמדעים לא נועדו אלא כדי לשרתה, כמו בד וחבלים השומרים על הסחורה. אם אדם עוסק בתורה ניתנים לו שאר החכמות כמתנת חינם, בלי עמל ותע. אבל אתם המשכילים, שהתורה רחוקה ממכם וכל עמלכם הוא בחכמות חיצוניות, הרי זה כאילו קניתם רק בדים וחבלים. ובעד כדים וחבלים יש צורך לשלם טבין ותקילין.״״ (עמ, 59)

אני למד, שכוחה של תורה כל־כך גדול שהאדם העוסק בה זוכה להיות כליל מדעים ומושלם בכל, אבל עדיי! השאלה בפי: למה ?

מידע על החלבן קבלת קהל

חמדה גנוזה זו שהיתה עם הקדוש ברוך הוא תשע מאות שבעים וארבע דורות לפני שברא את העולם, היא עצמה מקפת את כל החכמות והמדעים. אין דבר שלא יהא בו בתורה. התנא יוחנן p בג בג ביטא במשפט אחד את מה שבלב כולנו על התורה s .הפוך בה והפוך בה דכולא בה״, לאמור: הפוך בה בתורה — מראשה עד סופה והפוך בה — מסופה לראשה! הכל בה — הכל תמצא בדג אין דבר בחיים שלא נמצא לו מקום בתורה.

התורה מחולקת לתורה שבכתב! זו שניתנה לעם ישראל במעמד הר־ סיגי ולתורה שבעל־פה: זו שחכמי הדורות למן המעמד ההוא ועד לדורנו ומכאן עד סוף כל הדורות — יצרו ועתידים ליצור על בסים תורת־משה. החכמים שבכל דור ודור שוקלים את הבעיות המיוחדות של אותו דוד והכרעתם בכל מקרה ומקרה — מצטרפת לתורה שניתנה מסיני. ובזה כוחה של תורה שהיא שומרת על רציפות הדורות. באופן כזה אנו קשורים בקשר הדוק עם הדור שקיבל את התורה.

לכל דור בעיות מיוחדות. דורנו במיוחד מתלבט בבעיות שונות שלא ידענום עד עכשיו, כי לא היתה לנו במשך אלפיים שנה עצמאות מדינית וכמו־כן גם ההתפתחות הענקית בשדה המדע הטכני מעמידה אותנו בפני בעיות שלא שערנום, ואולם ישנן הקבלות והשוואות והסמכות נתונה לחכמי הדור — להכריע ודעתם היא דעת־תורה, מגרונם מדברת השכינה ודעתם — הלכה פסוקה וקובעת.

עם ישראל אבד את מולדתו ויצא בגולה, בית המקדש — המקום שהיה לב האומה — נהרס עד היסוד׳ ארץ ישראל חרבה ושממה מאין יושב, האם חשבת, איפא, מה היתה אותה תרופת־פלא שקיימה את העם היהודי במשך אלפי שנות גלות והחזירה אותו עתה, אחרי שסאת חיסורים נתמלאה בכליוגן של ששת מליונים מאחינו, לארץ מכורתו: ישראל ? התשובה אחת ויחידה« התורה. קול יעקב שנשמע בכל עת מבתי מדרשות והמצוות הכתובות בתורה שהעם שקד על קיומן.

הנוגשים הרשעים רצו בכל כוחם לעקור גם זאת מידי העם כל האמצעים היו כשרים לשם כך, ברם, הם נתקלו בחומה בצורה שכל כח לא יכול לה.

"כ י הם חיינו"

מבין אנוכי עתה מה גדול כוחה של תורה ואולם הייתי מבקש לדעת, איך קרה הפלא שכל מיני פורעניות, שניתכו על עמנו—במרוצת הדורות לא ביטלו את קול־התורה כפי שלמדתי בשיעורי ההיסטוריה בבית־הספר ?

כי בני־אדם חינכו את בניהם לתורה מרגע שעמדו על דעתם. כשידעו להגות אותיות כבר שיננו להם פסוקים מן התורה. עולמם הילדותי של בגי ישראל היה עטוף אגדות נפלאות שהתלמוד מלא בהם ואלה הגבירו בלב הילד את האהבה לתורה ואת ההכרה כי כדאי להימנות על העם שמקיים את התורה. כשהגיעו לבגרות מילאו כריסם בש״ם ופוסקים וחישלו את אמונתם בבורא הה אשר גיבש ועיצב את אישיותם ונתן כח לעמוד בפני כל פורענות. האדם היהודי אינו מנתק עצמו מתלמוד תורה אף פעם בחיים.

אמור גא, העמדת על התופעה המופלאה הזו? אומות רבות בתבל׳ ולכל אומה — תרבות משלה וספרי תרבות משלה. אף אומה אחת לא יכלה להטיל על בניה את החובה המתמדת להגות בספרי התרבות שלה. העם היהודי הוא היחידי באומות שקיבל עליו כחובה בלתי־פוסקת לא רק את קיום הכתוב בתורה, כי אם גם את תלמוד־התורה. בתקופת השלטון הרומאי נתכנסו גדולי התנאים בראשותו של רבי עקיבא בעלית בית נתזה בלוד ושם נדונה השאלה מה עדיף: תלמוד או מעשה ?

והם באו לכלל מסקנה: ,תלמוד גדול שמביא לידי מעשה׳ (מגילה כ״ו) וכאשר האדם בא לפגי בית־דין של מעלה לתת דין־וחשבת על מעשים שעשה בחייו, השאלה הראשונה המוצגת לפניו: "קבעת עתים לתורהז" ולמה י — תשובה לכך מצויה בדברי חז״ל אלה:

"משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו (כתוצאה מן המכה נתהווה פצע והאב הניח לו תחבושת על הפצע) ואמר לו: בני! כל זמן שהרטיה זו על מכתך, אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחץ בין בחמין ובין בצונן ואין אתה מתיירא (כל זמן שהתחבושת חובשת את הפצע הרשות בידך לאכול ולשתות כפי רצונך והנאתך ורשות בידך לרחוץ בין במים חמים ובין במים צוננים ואין לך—לחוש ולפחד) ואם אתה מעבירה היא מעלה נומי (מוגלה)". כך הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל: בני! בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר: הלא אם תיטיב שאת ואם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרים בידו שנאמר לפתח חטאת רובץ" (קידושין ל׳ ע״ב).

אכן, מלהיב את הדמיון — ומהי המסקנה ?


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 Yafator


 


מאמרים נוספים מאת Yafator
 
ענין י״א - בין קדושת שבת לקדושת יו״ט הבדלת נט
16/11/20 | פנג שווי
דברי הראב״ן בפסחים שמפרש החילוק בין קודש שקידש הקב״ה לקודש שקידשו ישראל

תוכן מורחב ומפורט
ענין א׳ - זכר למעשה בראשית א

מלוה מלכה
סעודת מוצ״ש להמשיך ברכה לכל השבוע

מחד בשביך לשבתיך
מצות זכירת יום השבת בכל יום

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

השבת והתשובה
16/11/20 | תראפיה
בכמה מקומות מצאנו שייכות וקשר בין השבת לתשובה, ויובא בזה כמה מקורות בענין זה

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

בקו׳ הראשונים למה בחול לא סגי באות דמילה
16/11/20 | פנג שווי
ובעיקר קושית הרוקח שהקשה מ״ט בחול צריך להניח תפילין והא איכא אות מילה אשכחן בראשונים עוד בזה
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI