פרק א
(א) מעזה קבל תורה מפיני, דמי כולו (שולחן ערוך חושן משפט הלכות חובל בחבירו סימן תב׳ סעיף כה׳), כי אין גרוע מחסרון הקבלה וכדאמרנו.
הנה לכל זה אמרו חכמים משה קבל בדווקא, ולסיבה זו בשל ענוותנותו היתרה, וכעדות התורה והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני ׳ T T T T •• • T •" •• " • • •
קרא כאן הילינג יהודי הרב פנגר
• ■ • ■ ■ • ■ ■ ■ • • • האדמה (במדבר פרק יב׳ פסוק ג׳), הוא המקבל הראוי מכולם למסור התורה לעם בחירו, הנה דקדק התנא לומר מסיני, היינו אין קבלת התורה אלא בענווה, לאשר יודע כי תמיד בחסר יבוא.
וגם אבאר לך על פי הפסוק כי אבן מקיר תןעק וכפיס מעץ ןענ3ה (חבקוק פרק ב׳ פסוק יא׳), הנה ברור למשכיל שאין בבריאה כולה דבר בין בדומם או הצומח וגם החי בלתי מדבר שאינו עושה רצון קונו, מלבד המדבר שבחירי הוא, וכולם בעלי יעוד לחפץ בוראם, ויש עיתים שמידי יום מוגשם יעודם, ויש פעמים שנוצרו לשמש אחת ותו לאו.
וכדכתיב דךכי ציון אבלות מבלי באי מועד (איכה פרק א׳ פסוק ד׳), אבלות הן שכל מגמת יצירתם באי מועד, וכן תראה בהקדמת הרמב״ם למשנה, וז״ל ושמא יאמר אדם והלא אנו רואים אדם טפש וכסיל יש לו נחת בעולם ואינו יגע בו, ואחרים משרתים אותו ועושים מלאכתו, ופעמים שהעושה מלאכתו אדם מלומד, אין הדבר כמו שדמה במחשבתו, כי סבת נחת אותו הכסיל, מפני שגם הוא משרת לאדם שהוא מטרת הבורא, כי בעבור הנאתו ובעשרו או בשלטונו, יצוה לעבדיו לבנות ארמון ענקי, או לנטוע כרם גדול, כדרך שעושים המלכים והמתדמים להם, ויהיה אותו הארמון מוכן לחסיד שיבוא במשך הזמן באחד הימים לחסות בצל קיר מקירות אותו ארמון, ותהיה בכך הצלתו ממות, ושיוקח מאותו כרם כמות של יין באחד הימים, כדי לעשות צרי להציל אדם שלם שנשכו אפעה, כך היא הנהגת ה׳ יתעלה ויתרומם וחכמתו ששעבד בה את הטבע, עצות מרחוק אמונה אומן עכ״ל הזהב.
מידע על הרב רונן חזיזה הופעות
כך הוא סיני יצירתו בעבור נתינת התורה בו, לכן תראה מאמר רבי יהושע בן לוי (פרק ו׳ משנה ב׳) שבכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב, ומכרזת ואומרת, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה עכ״ל, אתה הראתה לדעת שאין ראוי לתבוע עלבונה של תורה יותר מסיני, כי כל ענין קבלת
ומסרה 4ליהושע, 5ויהושעלזקנים, התורה שיעסקו בה הבריות, וכל שעה שעוסקין בתורה יש המשך לקבלת התורה מסיני, ובזה כל יעודו של סיני מתגשם.
ויען מסכת זו ליסרנו באה, נראה כי היה ראוי יותר אומרה מסיני ולא ממי שנתנה לנו.
4ולטעם הנ״ל ויקרא משה להושע בן נון ןהוקזע (במדבר פרק יג׳ פסוק טז׳), הוסיף האות יוד לתחילת שמו, רמז לו כי הבורא יתברך נרמז באות הקטנה ביותר, ואף כי קטנה היא, ראשית היא ליצירת כל האותיות כולן, ואם תתבונן בכולן תראנה, וגם ביוד ברא עלמא דקשוט (בראשית רבה בראשית פרשה יב׳ ד״ה בהבראם).
ואמר רבי יוחנן כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא שם אתה מוצא ענותנותו (פסיקתא זוטרתא דברים פרשת עקב דף טו׳ עמוד א׳), ובזו היוד הקטנה הנוספת גם תהיה הצלתו מעצת מרגלים, ואל תדמה בנפשך כי אין לעניו גם תקיפות רבה לצורך קדושה.
5וקשה הן אמרו (עירובין דף נד׳ עמוד ב׳), כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה, נכנם אהרן ושנה לו משה פירקו, נסתלק אהרן וישב לשמאל משה, נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן וכד/ וביהושע לא אמרו שם ולא מידי.
ונראה לומר כל זמן שיהושע משמשו, אין יודעים שעתיד ה׳ לצוותו קח לף את ןהוקזע בן נון (במדבר פרק כז׳ פסוק יח׳), ויהושע יושב לצד משה בשעה שמוסר התורה לאהרון ומשמשו, נמצא שתורה נמסרה בראשונה גם ליהושע, וכשמלך מסרה לזקנים שבדורו, לזה הטעם אמרו כאן ומסרה ליהושע, כי כך מתברר למפרע.
וזקנים 7לנביאים, 8ונביאים מסרוהלאנשי
J״►״ *J״• * J״״ J T T J-:••
חגי זכריה ומלאכי אחרוני הנביאים.
עד כאן מסירה מכאן ואילך קבלה, ונלענ״ד כל זמן מסירה ראו הכל עין בעין כל דיבור בתורה שבע״ס, מכאן ואילך אף במקום שאין ממש מחלוקת, ראו עיקרי דברים אחרת, וכדאמר רבי יוחנן רואה אני את דברי אלעזר בן ערך