72אמור מעט ועשה הו־בה, והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:

שחושש אפילו לדעת יחיד, וצריך שיהא מבורר אצלו ללא ספק שגם לדעת היחיד אין לחשוש.

1. אפשר לומר בזה, לסיבת בואו של עניין מעוט האמירה וריבוי המעשה אחר שאמר עשה תורתך קבע, כי לאו דווקא אמר שמאי על מעשה ממש, הן תורתו קבע ואינו עובר חוצות על מנת המעשה.

ואפשר כך פירושו, עשה תורתך קבע כאשר יהיה בידך מעשה לעשותו, כלומר התורה היא קובעת המעשה, וכל מעשה שאתה עושה אורים ותומים לו התורה, וכן אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה (פרק א׳ משנה יד), ומוכרח שלימוד התורה יהא על מנת לעשות (ירושלמי ברכות פרק א׳ הלכה ב׳), וגם על כך קבלו התורה בהקדימם נעשה לנשמע (שבת דף פח׳ עמוד א׳).

כאן נקרא על עין שמאל קופצת מה זה אומר

ועניינם ממש אחד, ואמרו בספר כלבו (סימן סו׳ ד״ה לעולם יהא), וכאשר תקום מן הספר, תחפש במה שלמדת אם יש דבר תוכל לקיימו עכ״ל, היינו רק כשתקום מן הספר, ולא אמר לנו לקום מן הספר על מנת לעשות.

(טז) רבן גמליאל דדה או׳מר, עשה לף רב, ןהסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אמרות:

T TJ •• — : V : —

(יז) שמעון בנו אומר,

77כל ימי גדלתי בין החכמים, 78ולא מצאתי לגוף

I - • TT : J • T — I •• •: "T - T T

1. כיון שאביו נשיא נכנסים ויוצאים בביתו תלמידי חכמים, ואף שהיה קטן בכוונת מכוון עשה אביו גמליאל שיהא תמיד במקום כינוס תלמידי החכמים, וזה שדקדק לומר כל ימי, ולא עיתים כן ועיתים לא.

2. למה אמר לגוף, כי הנראה יותר דבעי למימר לפה, וידוע המעשה שהיה במלך פרס שנטה למות ונעשה כחוש ביותר, אמרו לו הרופאים אין לך תקנה עד שיביאו חלב לביאה, ותשקה אותה עד שתרפא, שלח אצל מלך שלמה בן דוד, ונטלו בידם ממון הרבה, מיד שלח שלמה וקרא לבניהו בן יהוידע, אמר לו כיצד נוכל למצוא חלב לביאה, אמר ליה בניהו תן לי עשרה עזים, הלך הוא ועבדי המלך לגוב אריות, והיתה שם לביאה מינקת גוריה, יום ראשון עמד לו מרחוק והשליך לה אחת ואכלה, יום שני נתקרב מעט והשליך אחרת, וכן בכל יום ויום, לסוף עשרה ימים נתקרב אצלה, עד שהיה משחק עמה, וממשמש בשדיה, ולקח מחלבה והלך לו לדרכו, ובאו אצל שלמה ופטרן לשלום, והלכו לדרכם, כשהיו בחצי הדרך ראה אותו רופא בחלומו והיו אבריו מהרסין זה עם זה, הרגלים אומרים אין בכל האיברים כמונו, שאם לא הלכנו לא היה הגוף יכול להביא מן החלב, ענו הידים ואמרו אין כמונו, שאם לא היינו ממשמשין לא היה יכול להביא מן החלב, העינים אמרו אנו למעלה מן הכל, שאם לא היינו מראים לו הדרך, לא היה נעשה כלום.

ענה הלב ואמר אני למעלה מכם, שאם לא נתתי העצה, לא הועלתם בדבר כלום, ענה הלשון ואמר אני טוב מכם, שאם לא הדיבור מה הייתם עושים, ענו כל האיברים והשיבו ללשון, איך לא יראת להדמות אלינו, ואתה יושב במקום חשך ואפלה, ואין בך עצם ככל האיברים, אמרה להם הלשון היום תאמרו שאני שולטת בכם.

מידע שניתן לקרוא הרבנית יעל איבגי

כשניעור האיש משנתו שמר החלום בלבו והלך לדרכו, נכנס אצל המלך, ואמר לו הא לך חלב כלבא שבקשנו בשבילך ותשתה, מיד קצף המלך עליו וצוה לתלותו, כשהלך להתלות התחילו כל האיברים רועדים, אמר להם הלשון הלא אמרתי לכם היום שאין בכם ממש, אם אני מציל אתכם

טוב אלא 79 שתיקה. ולא המדרש הוא העקר, אלא המעשה. וכל המרבה

TV : ״ It : - ״ : fr • T T ״ T V "״:״••• : T

דברים׳

תודו לי שאני שולט עליכם, אמרו לו הן, מיד אמר הלשון לתולים אותו השיבוני אל המלך, השיבוהו אל המלך, אמר לו למה צוית לתלותי, אמר ליה שהבאת לי חלב כלבתא, אמר לו ומה איכפת לך, ויהא לך רפואה, ועוד ללביא קורין כלבתא, לקח ממנה ושתה ונתרפא, ונמצא שהיה חלב לביאה, ופטרו אותו לשלום, אמרו לו כל האיברים, עכשיו אנו מודים לך שאת שולטת על כל האיברים, הדא הוא דכתיב מות וחיים ביד לשת

It-: •-:•••t 7

(משלי פרק יח׳ פסוק כא,), הנה הלשון שלטונה בגוף כולו, לזה הטעם אמר ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.