אינו כפשוטו שרצון אחרים יהא בטל, כי מוכרח שיהא האדם בחירי, אלא ר״ל שלא יעמוד רצון אחרים למכשול להתגשמות רצונו, כי אפילו האדון ברוך הוא אינו מבטל רצון הבריות.
114ואל תאמן בעצמך צבור (תענית דף יא׳ עמוד א'), אבל כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום, סוף מחריב את ביתו, ומאלמן את אשתו, ומייתם את גוזליו, ותלמודו משתכח ממנו, ומחלוקות רבות באות עליו, ודבריו אינם נשמעים ומחלל שם שמים ושם רבו ושם אביו, וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות (פסחים דף מט׳ עמוד א׳).
אפשר לבאר כך, דאין לאיש להאמין בעצמו שצדיק הוא ויכול להתפלל יחיד, ומתחבר להא דאמר אל תפרוש מן הצבור, שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים (ברכות דף ח׳ עמוד א׳), שכך דרכו של מלך שבשעה שנכנסין הרבים לפניו, אינו מדקדק עם כל אחד בפני עצמו, אלא מתרצה להם כציבור.
וגם כהא דאמרו, חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, כל זמן שהיה קיים היו יושבים לפניו, וכשנפטר הלכו להם ליבנה, והלך רבי אלעזר בן ערך אצל אשתו לדיומסי מקום שהמים יפים והנוה יפה, המתין להם כסבור שהם באים אצלו, לבסוף בקש ללכת אצלם ולא הניחתו אשתו, אמרה ליה מי צריך למי, אמר לה הם צריכין לי, אמרה ליה הפת והעכברים מי דרכן ללכת אצל מי, הוי אומר עכברים אצל הפת, שמע לה וישב עד ששכח תלמודו, אחר ימים באו אצלו ושאלו לו פת חטים ופת שעורים אי זו טובה בליפתן, ולא היה יודע מהו ליפתן, ויש אומרים קם לקרוא בתורה בפרשת החדש, ואמר החרש היה לבם, צווחו ליה כולי עלמא התחיל לבכות והם בוכים עד שהחזירו לו תלמודו (ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקעג׳).
כאן נקרא על האם מותר לאבל להתארח
וגם כדהוה מעשה ברבי מתיא בר חרש וכר, וכל ימיו עוסק בתורה, כרבי מאיר רבו, והיה זיו פניו מבהיק כזוהר השמש, ואמרו עליו שמימיו לא הסתכל באשת איש, ולא באשה אחרת, פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה, ועבר השטן וראהו ונתקנא בו, אמר אפשר צדיק בלא חטא בעולם, מיד עלה למרום, ועמד לפני הקדוש ברוך הוא, ואמר רבש״ע מתיא בן חרש מהו לפניך, אמר לו צדיק גמור, אמר תן לי רשות ואנסנו,
מידע שניתן לקרוא חלום על קקי
115עד יום מותך, נתן לו רשות, מיד הלך ומצאו יושב ועוסק בתורה, נדמה לו כאשה יפה שלא היה כיופיה מימות נעמה אחות תובל קין וכר, כיון שראה אותה הפך פניו לאחוריו, חזר השטן והלך כנגד פניו, החזיר פניו לצד אחר והשטן כנגד פניו, כיון שראה שמתהפכת לכל הצדדים, אמר בלבו מתיירא אני שמא ישלוט בי יצר הרע (ומשמע דאינו שולט עדיין), ומה עשה אותו צדיק, קרא לאחד מתלמידיו שהיה משמשו, ואמר לו בני לך והביא לי אש ומסמרים, כיון שהביאם הבעירם באש, ונעץ אותם בעיניו, וכיון שראה השטן כך, נבהל ונרתת והלך מעליו ועלה למרום, ואמר רבש״ע כך וכך היה המעשה, מיד קרא הקדוש ברוך הוא לרפאל שר של רפואות, ואמר לו לך ורפא עיני מתיא בן חרש, הלך רפאל המלאך ועמד בו, אמר רבי מתיא מי את, אמר לו אני רפאל המלאך שלוחו של הקדוש ברוך הוא ששלחני לרפאות את עיניך, השיבו איני רוצה מה שהיה היה, חזר רפאל לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לו, כך וכך אמר לי מתיא בן חרש, אמר לו הקדוש ברוך הוא, לך אמור לו מהיום ואילך אל תירא, אני ערב לך בדבר זה שלא ישלוט בך יצה״ר כל ימי חייך, כיון ששמע מפי המלאך קבל רפואתו ונתרפא (מדרש תנחומא פרשת חקת סימן א׳ בתוספות).