1. אמר רבי יצחק, קשה רמה למת כמחט בבשר החי (ברכות דף יח׳ עמוד ב׳), הנה לטעם שאזהרה על כאב ברורה יותר לרוב האדם, החל בה התנא

כל ענייני הריבוי בחומר, וסיים בעניין הגזל שרובם נכשלים בו כיון שאין שמים על לב, ועוד שענפיו מרובים, וכדאמר רב יהודה אמר רב, רוב בגזל (בבא בתרא דף קסה׳ עמוד א׳). כאן נקרא על תפילה לשלום בית לגבר

1. דקדק התנא לומר לשון מרבה נכסים, וכן בכל שאר דברי החומר, ולא אמר ריבוי נכסים מרבה דאגה, שריבוי לשון המורה כי מאליו הוא בא, ללא כל השתדלות, ומרבה ר״ל הוא הפועל לריבוי, ומהות הבטחון היא מנוחת נפש הבוטח, ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו (ספר חובות הלבבות שער ד׳ שער הביטחון פרק א׳), והבוטח בה׳ אינו מרבה, והריבוי ישיגנו.

ולטעם שהאדם היודע שריבוי הנכסים לא מכוחו וחוכמתו, ולא הוא המרבה אותם, לא ידאג לעולם, אלא דואג כל שמדמה בנפשו כי מכוחו ועוצם ידו השיג את החיל הרב הזה, וכן אמר החכם מכל אדם לא לחכמים לחם וגם לא אבנים עשר (קהלת פרק ט׳ פסוק יא׳).

אבל ברוחני יש לו לעשות בעצמו השתדלות אחר השתדלות ולהיות הוא המרבה, לכן אמר מרבה תורה, היינו בקום ועשה, וכדאמר רבי חנינא, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות דף לג׳ עמוד ב׳), ואין בור ירא חטא, לכן מרבה תורה.

136מךבה נשים, 137מך3ה כשפים. 138מך3ה שפחות, מך3ה זמה.מך3ה עבדים, מך3ה גזל.

בשנות בצורת (33א 3תרא דף ח׳ עמוד א׳), היינו ׳ו3שנת 3צורת לא ידאג,, כיון שבוטח הוא בה׳. מידע שניתן לקרוא תפילת ההורים על הילדים

1. מכשפה לא תחיה (שמות פרק כב׳ פסוק יז׳), אחד האיש ואחד האשה, אם כן למה נאמר מכשפה, מפני שהנשים מצויות בכשפים יותר מן האנשים (פסיקתא זוטרתא).

ובעי ביאור הן מצאנו אבות קדושים ולהם נשים לא אחת, ולא עלה כלל בדעת מאן דהוא שמרבי כשפים הם, לכן ביאורו כמו שאמרנו כי לשון מרבה היינו הוא המרבה, ולא שכך צריך היה, אלא למלא תאוותו בא, ולכן אינו מדקדק באשה ובבית אביה, ויען יש הרבה נשים, אפשר שחלקן כשפניות, וירבו בכשפים להיות הן הגבירות.

1. והכשפים מכחישין פמליא של מעלה (סנהדרין דף סז׳ עמוד ב,), לכן כל המרבה נשים כאילו דוחק רגלי שכינה מביתו.

2. כיון שהשפחות יחשבו לפחותות שבחשיבות, כי למלאכה אינה שווה לעבד, ואפשר לאדון להביא עליה עבדו על מנת שתלד, והוולדות שיולדת לאדון הם, הנה לכל אלה הטעמים גם בעיני עצמן יפחת ערכן, לכן מפקירות עצמן לביאה.
   

עב פרק ב׳ אבות אדרת שנער

140מו־בה תורה, מךבה חיים.מרבה ישיבה, מךבה חכמה.

ואם כך הוא, מה לי מעט עבדים מה לי רבים מהם, למה דווקא ריבוי העבדים ירבה גזל, ונראה דלכן מקומו אחר שאמר מרבה נכסים, כי ריבוי הנכסים יצריך ריבוי העבדים המתעסקים בהם, ואי אפשר לו לאדון לדעת איך יפעלו בהם העבדים, בכל אתר ואתר, וגם אולי יש לו חלק בגזל שעוצם עיניו מראות, ואומר לנפשו שלא הוא הגזלן.

1. ריבוי הבשר שמביא לריבוי הרמה מושג בחוש הוא לכל בר דעת, ואמרו התנא לעורר, כי כמוהו המרבה נכסים ירבה דאגה, ואי אפשר אחרת, וזה טבעו של ריבוי נכסים, ועיקרו היה לומר לנו כי כמו המובן לכל מאן דהו בענייני הגשמי, כך גם הוא ברוחני, שכל המרבה תורה מרבה חיים, וכן הוא בכל אשר אמר לנו בזה.

ואמר מרבה תורה מרבה חיים, וכוונתו למחזיק ברכי רבנן דשלהי, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי פרק ג׳ פסוק יח׳), וכן עניין קבלת התורה הוא בישיבה, כמו הוי מתאבק בעפר רגליהם, וכן אמרו זה רבי עקיבא שבקש ללמוד תורה הלך וישב לו על באר (אבות דרבי נתן פרק יב׳ ד״ה דבר אחר והוי מתאבק), והבאר משל הוא לישיבה, כי ממים שלה אנו חיין.

ונראה דהקדים התנא מחזיקי התורה ללומדיה יען סבירא ליה כמאן דאמר שמי גרם ליששכר להיות תלמיד חכם, זבולון הוא שגרם (בראשית רבה ויצא פרשה עב׳), ולכן גם הקדימו משה כשברכם, דכתיב ולןבולן אמר שמח ןבולן בצאתף ויששכר באהליף (דברים פרק לג׳ פסוק יח׳).

143מךבה עצה, מו־בה תבונה.מך3ה צדקה, מךבה שלום.

המלמדים תורה לרבים, ואחר הדברים האלה ראיתי שנכון המלצתי כי חכמים אמרו, אל תקרי למצאיהם אלא למוציאיהם בפה (עירובין דף נד׳ עמוד א׳), אף ששם לא מיירי במלמד לאחרים, מכל מקום פשוט הוא דיותר חיים הוא במוצאי פיו לרבים.