155מה היא המעלה ירא חטא שמנה בו רבו, הן די שלא יהא בור כדאמר לעיל (משנה ה,), אין בור ירא חטא, כך ראיתי למי ששואל, ואם כך שאל היה לו לשאול בקודם לו, רבי יוסי הכהן שאמר רבו שחסיד הוא, אם כן מה היא זו המעלה די שלא יהא עם הארץ, כדאמר ולא עם הארץ חסיד. ואיני יודע על מה ארץ רעשה, כי בשניהם יש לומר, רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא מרבים, וכן רבי יוסי הכהן מופלג בחסידות מבני דורו, ומה שאמר אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד, ר״ל אף אם מי ראה בעמי ארצות מנהגי יראת חטא או חסידות, והוא מדרש פליאה, עליו לדעת שעינו הטעתו, ואפילו נראה נוהג מנהגי חסידות בידוע שרשע הוא (מדרש שכל טוב בראשית פרק כד׳ סוף הפרק).
כאן נקרא על 13 עיקרים של התורה
מאזנים, ואליעזר בן הךקנ1ס בכף עניה,מכריע את כלם.אבא שאול אומר מעמו, אם ?היו כל חכמי ?שראל בכף מאזנ?ם ורבי אליעזר בן הרקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערף בכף עניה, מכריע את כלם:
5 15 "J J V T • I" ״ I V T T J V :״V " " * T• J I" 5 I T .••־י
(ט) 164 אמר להם, 165 צאו וךאו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. רבי אליעץר אומר, עץ טובה. רבי ןהושע אומר, אבל חבריו שהיו לומדים מתוך הדחק בכו והתפללו עליו עד שהחזירו לו תלמודו (ילקוט שמעוני קהלת רמז׳ תתקעג׳), ואמר רבי יהודה בריה דרבי חייא, כל ת״ח העוסק בתורה מתוך הדחק תפלתו נשמעת, והם שלמדו מתוך הדחק תפלתם נשמעה (סוטה דף מט׳ עמוד א׳), הנה כדאמרנו לעיל דלכל זה בעי מאזניים, כי מראה עיניים ישקר.
רבן יוחנן בן זכאי.
מה הוא הלשון שאמר להם צאו וראו, ולא שאל בפשטות איזוהי דרך וכר, בלי תיבות צאו וראו.
ונלענ״ד ר״ל להם כיון דהוא דבר שאינו מבורר דיו בדברי ראשונים, יש להם לצאת מכול אשר למדו עד כה ולהעלות סברא שלהם, וכן תראה ששאלו צא וראה מי קרוי חתן (נדרים דף לב׳ עמוד א׳), דאפשר יותר דהוא משה, וכן בכמה מקומות בירושלמי נקט לשון צא וראה, ובמשמע דהוי לשון דבעי ברור, ועיתים ממש רוצה לומר כפשוטו צא וראה, כגון הא דאמרו כל הלכה שהיא רופפת בבית דין, ואין את יודע מה טיבה צא וראה מה הציבור נוהג ונהוג (ירושלמי פאה פרק ז׳ הלכה ה׳).
ולזה הטעם אמר רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם, ולא פסק שכך הוא ולא אחרת, כי אינו מבורר ממש.
מידע שניתן לקרוא מורשת סינון אתרים
של עלי עין, כמו ומגבעות אשורנו עכ״ל, ובאבן עזרא צעדה כל אחת ואחת מהן על החומה, והטעם שגבהו מאוד על החומות הבצורות, ובחזקוני תראה כשעבר יוסף במצרים יצאו כל הנשים לראותו מחמת יופיו.
ולמבין הכל אחד הוא, שעל מנת לראותו בטוב היה עליהן, על הבנות לעלות על החומות, שהוא המקום הנכון לצופה, ולכן החומה נקראת שור, שממנה הכל צופים למרחוק.
ולזה הטעם ׳עלי עין׳ שלא ישלוט בו עין הרע, ובזה ברך יעקב את מנשה ואפרים זרעו של יוסף ויךגו לרב בקרב הארץ (בראשית פרק מח׳ פסוק טז׳), ואמרו בזה (ברכות דף כ׳ עמוד א׳), מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם וכר, עכ״ל.
וכן אמרו (תענית דף ח׳ עמוד ב׳), ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר יצו ידוה אתף את הברכה באסמיף (דברים
< I V T - T T : - V I : • T : - : 1 I I
פרק כח׳ פסוק ח׳), וכהנה רבים מי ימנה בכתובים ובש״ס.
ובכל אלה למדת שאין עין הרע בא בכוונת המתבונן, שהבנות צעדו עלי שור לראות יופיו של יוסף, וכן בנכנס למוד את גורנו (תענית שם) וכי רוצה הוא להזיק את שלו, אלא בכל אלה העניינים מראה העין מעורר קטרוג כביכול כלפי מעלה, ובאים חשבון אם מצד הדין ראוי הוא לטוב המושפע לו, וזה כידוע ליודעי ח״ן כיון שהעין היא מצד מידת הדין (שער מאמרי רז״ל ד״ה ומעתה נבאר), ולטעם זה אין עין הרע שולטת בזרעא דיוסף, מידה כנגד מידה, כמו שאמרו (ברכות דף כ׳ עמוד א׳), עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו, אין עין הרע שולטת בו עכ״ל, שאין המקטרג יכול להעלות טענת קטרוג שבאה מכח הראיה במי שנזהר ממראה עיניו, לכן ׳עלי עין׳ שמעליו המצח, ששם מתגלים החסדים (שער מאמרי רשב״י ד״ה מרוב אונים), והוא הרצון העליון שמשבית אויב ומתנקם, הוא מקטרג עין הרע, ומה שתראה בשער רוח הקודש שמתגלים שם הדינים, אם תדקדק תראה שלא הדינים עצמם אלא העדר החסדים, שהן האותיות המאירות במצח, ואם חסרות מהן הוא בסיבת הדינים.
חבר טוב. רבי יוסי אומר, 168 שכן טוב. רבי שמעון אומר, 169 הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר, לב טוב.
T - V ־ • T T : V
הנה אחר הדברים האלה נראה טעמו של רבי אליעזר בן הורקנוס שרוצה להפך מידת הדין למידת הרחמים, וישיג זו המעלה בכך שלא יזון עיניו במה שלא שלו, ועל ידי כך גם ניצל מעוד רעות, וראש להן קנאה ותאווה תרי צנתרי דטומאה, המוציאין את האדם מן העולם.