בהתחבר לדברי רבי ישמעאל אמר רבי צדוק שלא יפסיד המלמד שכרו, שמצוי הוא למי שיש בידו שררה שיהא מתגדל בה, ועוד ששכרו רב ביותר, שנאמר ומצדיקי הרבים בכוכבים לעולם ועד (דניאל פרק יב׳ פסוק ג,), ומי הם מצדיקי הרבים, רבי שמעון אומר אילו החכמים, רבי נחמיה אומר אילו גבאי צדקה, רבי יהושע אומר אילו מלמדי תינוקות (שמחות דרבי חייה פרק ג׳ הלכה ח׳), לכן יש להזהירו שישמר ולא יפסיד שכרו.
352ולא קךדם לחפור בהם.וכך היה הלל אומר,
מאמר בנושא תהילים להצלחה בטסט
הנה אמרו השואל קרדום מחבירו, בקע בו קנאו (בבא מציעא דף צט עמוד א׳), ועוד קרדום מבקיע את העצים (תוספתא בבא מציעא פרק ב׳ הלכה כב׳), וגם הוא לשון המקרא, דכתיב ובקךדמות באו לה כהטבי עצים (ירמיהו פרק מו׳ פסוק כב׳), וגם בשולחן ערוך אמר קורדם לחתוך בו דבילה (אורח חיים הלכות שבת סימן שח׳ סעיף ג׳), הא למדת קרדום לבקע או לחתוך בא, לא לחפור, אם כן למה אמר כאן קרדום, בעי למימר מרא.
ואולי יש במינו גם שיש בו שני צדדים האחד מרא והשני קרדום, ויקרא בפי הבריות קרדום על עיקר שימושו מידי יום ביומו, ועוד אפשר לומר אין הכי נמי התורה עטרה היא לחכם, אבל כשם שאין הקרדום נכון הוא לחפור בו, אף שאפשר לעשות כך, כך התורה אין נכון שיבקש התלמיד חכם שתהא לו הנאה ממנה, אף שאפשר כך.
אבל לפי הנוסחא שהייתה לפני בעל המדרש שמואל, קרדום לחתוך, לא קשה מידי, ולפי הגירסא שלפנינו ואחר שביארנו הדברים, טעמא לשבח יש בה.
354רדאשתמש בתגא, חלף.הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה,נוטל : - t It t: * t ־ •••:•••••• • • :•• y t ••
חייו מן העולם:
(0 רבי יוסי אומר, כל המכבד את התורה,גופו מכבד על
358הבריות. רכל המחלל את התורה, גופו מחלל על הבריות:
מידע שיש על צמח נגד עין הרע
רבי ישמעאל בנו אומר, 359 החו&ך עצמו מן הדין, 358וגופו מכובד גם על ידי התורה עצמה, כדאמרו (ירושלמי קידושין פרק ד׳ הלכה יב׳) בנערותו מהו אומר וקרי יהוה יחליפו צח יעלו אבר כנדרים
• T : " V •• - • "J" T 8 •• I : V
ירוצו ולא ליגעו !־לכו ולא ?יעפו (ישעיהו פרק מ׳ פסוק לא׳), בזקנותו מה הוא אומר עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו (תהלים פרק צב׳ פסוק : t : I : •• • : - :—• • : ׳ I I
טו׳), ואין כל זה אפשר לשום בריה כך לכבד.
359 החושך מונע הוא, כמו חושך שבטו שונא בנו (משלי פרק יג׳ פסוק כד׳).
ואפשר דר״ל שהעולם נברא בדין, עד שראה בוראו דאי אפשר לו להתקיים בדין, ושיתף עמו מידת הרחמים (מדרש אגדה בראשית פרק א׳), ומי שראוי לדון, ויודע שראוי הוא, אבל מונע עצמו מלדון, נמנע מהיות שותף למעשה בראשית, ששיתף בו הבורא הדין והרחמים, ואם כן מידת אכזריות היא, וגם מורד בטובתו של מקום, שהיה לו להתבונן ברוב הטובה שנעשית עימו, ששיתף את מידת הרחמים, הנה טעם גדול דהחל התנא לומר פורק ממנו איבה, היינו שנמנע מרחמים, ואם לא עשה כן יקרא גם שוטה וגס רוח, כמו מי שאינו ראוי לדון ודן, כיון שליבו גס בהוראה.
ועוד אפשר דלא מיירי בדיין אלא בכל אדם שאינו חפץ בדין, אף אם הצדק עימו, וכל שכן דאינו ברור לו מי יצדק, וכך פורק איבת בעל דינו, ולא יקרא גזלן, ועולה על כולן שמנע שבועת שווא.
ומי שליבו גס בהוראה, היינו ליבו גס במורי ההוראה, ובכל עת לדין ודיין פניו, ומה שאמרו דמשבט דן קאתי, ובכל דבר משא ומתן שיש לו עם אדם, אומר תמיד דונו דיני ובא לדין, ואינו מתרצה אלא על פי דיין (רש״י מסכת פסחים דף ד׳ עמוד א׳), ודלאו דווקא משבט דן, אלא דהוי משבט דן, יהיה מצוי יותר.
פורק ממנו איבה וגזל ושבועת עזרא.והגס לבו בהוראה, עוויטה רעוע
361וגס רוח:
הוא הןה אומר,אל תהי דן ןחידי,