אם אינו הולך איך ידע את אשר עליו לעשות, וצ״ל שעושה מהמפורסמות שבעשיה, כגון צדקה, אבל גם בזה בחסר יבואנו כי אין לך מצווה שאין בה מעלות וחסרונות בעשייתה, והמשובח שבצדקה מתן בסתר (משלי פרק כא׳ פסוק יד׳) יען יכפה אף (שם), והנותן ורואים אחרים כבר יש לו כבר קצת שכר שמכבדים אותו האנשים, ועוד שיש למקבל בושה לקבל ויש גם צד של הלבנת פנים.
וכדהוה מעשה במר עוקבא דהוה עניא בשיבבותיה, והוה רגיל כל יומא דשדי ליה ארבעה זוזי בצינורא דדשא, יום אחד אמר איזיל איחזי מאן קעביד בי ההוא טיבותא.
ההוא יומא נגהא ליה למר עוקבא לבי מדרשא, אתיא דביתהו בהדיה, כיון דחזיוה דקא מצלי ליה לדשא נפק בתרייהו, רהוט מקמיה עיילי לההוא אתונא דהוה גרופה נורא, הוה קא מיקליין כרעיה דמר עוקבא, אמרה ליה דביתהו, שקול כרעיך אותיב אכרעאי וכר, ומאי כולי האי, דאמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב התא בר ביזנא אמר ר״ש חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים (כתובות דף סז׳ עמוד ב׳).
קרא כאן תפילת הודיה לבורא עולם לנשים
(טו) 507 אךבעמדות ביושבים לפני חכמים. ספוג, ומשפך, משק.ךת, ונפה.
TT :
ונראה לענ״ד שבשעה שקם מן הספר החסיד יחפש בכל אשר יפנה את המעשה שיש לעשות, אבל מי מהולכי בית המדרש, והיה כי יקרא המעשה לפניו, אינו נמנע מלעשות, אינו בכלל רשע.
507וכי אלו אינם מההולכים לבי רבנן, כדאמר לעיל, אלא שם דיבר בעניין חפץ הלימוד, והבא בתכונת לימודם בבית המדרש, ועניין משל השמרים צריך ביאור לסיבת שאי אפשר שיעלה על הדעת שבלימוד התורה יש דיברי תיפלות.
הנה מנה בתלמידים מי שאינו מאבד כלום מאשר ישמע, וזה הספוג שקולט הכול, והמשפך היפוכו הוא, המשמרת הגרוע מכולם שעיקר הלימוד ישכח, וזוכר את הטפל לו, והמשובח שבהם היא הנפה שמבין מדעתו עיקר הלימוד, ואל תאמר שאין שכר לזוכר את הטפל, כי גם לדברי אגדה צריכים, או שמי שהוא כנפה ישאיר לעצמו רק את עיקר הלימוד, וישליך הקמח, לטעם שגם לקמח צריך, אלא יש בו התבונה לסדר הלימוד כפי הראוי להיות, דבר דיבור על אופניו, ושונה מהספוג, שאין הלימוד ערוך לו כלל, והכל אצלו בעירבוביה.
מידע על ברכה להצלחה בלימודים
ספוג, שהוא סופג את הבל.מעופך, שמכניס בזו ומוציא בזו*. מעומרת, עומוציאה את היין וקולטת את העומרים. ונפה, שמוציאה את הקמח וקולטת את ה&לת: " ¥י " : י V ••• V ־ V
(טז) כל אהבה עזהיא 512תלויה בדבר, בטל רבר, בטלה אהבה. וראינה ׳ T V ־ 5“ T •• V : T " T ’ T T •• T ’ T T J T S • V T תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת
$ T J T •• J T •• " T T $ T •• • " :״ J- ,TT5 T J" T
אמנון ותמר. 513ושאינה תלויה בדבר, 514זו אהבת דויד ויהונתן:
־ 5 ,TT: T : T •• V J T T J I I T T • •T
(יז) 515כל מחלוקת שהיא
גם אהבת החוכמה והמידות הטובות שיש באדם הן תלויות בדבר, כגון שאם יתהפך בדעתו הטובה, תסור ממנו האהבה, אלא שאלה התכונות עצמותו של האדם הן כעת, ולהן ראוי להיות נקראים שאינן תלויות בדבר, היינו דבר חיצוני, אבל הממון ואפילו היופי, אינן עצמותו של האדם, ואוהבים הבריות את הדבר הנילווה אליו, ואם יפסיד הונו או יזקין ויחלוף יופיו תחלוף עמם האהבה, ואלו יותר קרובות להפסד, מאשר הפסד החוכמה והמידות הטובות.
מה הוא הלשון תלויה בדבר, ואפשר דיבר בלשון בני אדם, ועוד נראה לומר כדדרכנו לעיל, שכל זאת האהבה, אם אינה כאמיתה של תורה, אינה אהבה, ואין לך תלות גדולה מזו, וגם אפשר ר״ל תלויה בדבר אחר שאינו אהבה.
כדאמר דוד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נקוים (שמואל ב׳ פרק א׳
פסוק כו׳), שאהבת נשים אי אפשר שאין בה גם תאוות הגוף, אבל אהבת דוד ליהונתן רק אהבת הנפש יש בה, כי אי אפשר לשניים שישמשו בכתר אחד (חולין דף ס׳ עמוד ב׳), ולכן חרה אף שאול ביהונתן בנו, ואמר לו בן נעות המרדות הלויא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך וכר, כי כל J" I V 5 " ":״ I V 5 T " •• • • J "T ״ " T • 7 I J J T J
הימים אשר בן יעזי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך (שמואל א פרק - T - I • T T-: T - - - • I v v • T ־ : ״•״ I Z I
כ׳ פסוקים ל׳, לא׳).