דף הבית רוחניות קריסטלים רוחניות נזם זהב באף חזיר אשה
נזם זהב באף חזיר אשה
Yafator 12/11/20 |  צפיות: 255


583נזם זהב באף חזיר אשה יפה 584וסרת טעם (משלי פרק יא׳ פסוק כב׳), ןאומרוהלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות והוא טעמא רבה להיות הישראלי נזוף, שמי שיש לו כלי מחזיק ברכה להתרחק ממידות מכוערות ונמנע ממנו, בדין שיהא נזוף, אך יען בנו של מי שאמר והיה העולם הוא, יחברו אומות העולם מידותיו הרעות לתורה, ויגדל הכיעור בזה ביותר, אבל הישראלי שפרק עול לא יחבר התורה לרעהו הפורק עול, אלא למי אשר חזותו מעידה עליו שיש בו תורה, ואם חס ושלום אינו עוסק בתורה, גרמא הם מידותיו הרעות להרחיק פורקי העול מלשוב מדרכם הרעה, והיפוכו תמצא בעוסקי התורה שכל דרכיהם דרכי נועם, ואומר האדם שעיניו בראשו והלואי ויהיו בניו כמותם, ואלו התלמידי חכמים גרמא הם לשלוח בניו אפילו של פורק העול ללמוד דרכי אבות.

583יש נזם שהוא באף גם באזן, ושעל האף ירד מעל פתיל קשור במצח (אבן עזרא פרק כד׳ פסוק כב׳), וכאן שייך יותר באף, יען הוא בקדמת הפנים וניכר מייד.

כנסו למידע כאן גמ ח רהיטים

  1. לשון סר משמש בכפל משמעות, כמו והענן סר מעל ה&הל (במדבר פרק יב׳ פסוק י׳), וזה כמו אצלנו ר״ל שסר ממנה הטעם, ויש במשמעו ההפך, היינו בא, כמו סר לךאות (שמות פרק ג׳ פסוק ד׳), וכל הסר סר הוא ממקום שהיה בו.

הנה במשמע שבתחילה היה בה טעם, ולאחר מכן סר ממנה, שמעשיה הרחיקוה (עדויות פרק ה׳ משנה ז׳) מהטעם הנכון להיות סרת טעם, ועתה סרת טעם היא, וכדאמר כי עשה האל־הים את האדם ןשר והמה בקשו חשבנות רבים (קהלת פרק ז׳ פסוק כט׳).

על הלחת (שמות פרק לב׳ פסוק טז׳), אל תקרא חרות אלא חרות, שאין לך 586 בן חו׳רין אלא מי

  1. שעוסק בתלמוד תורה, וכל מי שעוסק בתלמוד תורה 588 הרי זה

מתעלה, שנאמר וממתנה נחליאל 589 ומבחליאל במות (במדבר פרק כא׳

. : < •• - • - יך יך • •• • • •• T / |

פסוק יט׳):

  1. בן חורין ממידות רעות, שמי שאינו עוסק בתורה עבד הוא למידותיו הרעות, ולתאוות ליבו, וישעבד רוחו וגופו על מנת להגשים כל תאווה שיש לו, ובאותו מעשה באדם אחד ששמע שיש זונה בכרכי הים והיתה נוטלת ארבע מאות זהובים בשכרה, ושיגר לה ארבע מאות זהובים למלאות תאוותו (ספרי שלח פיסקא קטו׳ ד״ה למען תזכרו).

587ונראה לומר במי שטורח לפרנסת בני ביתו ברוב שעות היממה, אבל כל תאוותו עבור השעה הפנויה שתהא לו לעמול בתורה, שיקרה גם הוא בן חורין העוסק בתורה, שעיקר מהות הבן חורין היא הדעת, וזה בחר בדעתו לזנוח כל הנאות העולם בעבור התורה.

  1. כבר אמר רבי מאיר לעיל (משנה א׳) שכל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ועוד מנה בנוסף הרבה דברים שזוכה להם, ובסופם שמרוממתו על כל המעשים, ונראה היינו מתעלה, ואולי הכא מיירי בשעדיין לא הגיע לשמה, אבל עיקר עסקו בתורה, וזו היא מעלה גדולה, ואפשר שאחר הדברים האלה מתעלה ללמוד לשמה, וזה שאמר וממתנה נחליאל, נוחל אל זה שלומד לשמה.

ומכאן ואילך מה שמנה רבי מאיר, כך היה צריך להיות הסדר כאן, אם היה התנא מסדר המשנה לפי סדר עבודת האדם.

כנסו לקרוא על חלומות על נחשים

  1. עילוי אחר עילוי יש לו, בזה ובבא, וכדאמר רבי חייא בר אשי אמר רב (ברכות דף סד׳ עמוד א׳), תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון

’ •• • ••—••• T • •״I • : • v: V v T

(תחלים פרק פד׳ פסוק ח׳).

  1. 590 הלומד

  1. מחברו 592 פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או 593 דבור אחד או אפילו אות אחת, 594 צריך לנהג בו בבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל, 8" • T 8 • T I•• V * T T 8 • I • T " T V ״ T : • IV V •• י

שלא למד מאחיתופל אלא 595שני דברים בלבד, קראו רבו אלופו ומידעו,

V יך - •• •- • T 8 •• 8 TV V ״ ״ 8 Th y T ־ ־ 8 •••ד y

שנאמר ואתה אנוש 596 בערבי

• 8 V 8 V8 T - 8 " V8V V

590וכל שכן אם תיקן שגגה שיש לו שיהא חייב בכבודו.

  1. מכל אדם, וקראו חברו שמתחבר אליו כשלומד ממנו, והיפוכו מה שאמר החכם מכל אדם, גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית (משלי פרק כח׳ פסוק כד).

  2. מדאמר בסיפא אפילו אות אחת, במשמע שהלך התנא מהכבד אל הקל, ולכן צ״ל פרק אחד ויש בו כמה הלכות, כי זה עיקר הלימוד (רש״י סוטה דף מד׳ עמוד א׳).

  3. במשמע חלק מפסוק (ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רמא׳ ד״ה דבר אחר ויושע).

594ונלענ״ד מאותו הטעם יש לנהוג כבוד בספרים.

  1. האחד שלמד מאחיתופל שאין דברי תורה מתקיימין אלא בחבורה של חברים, והשני שיש להלך באימה בבית המדרש.

  2. מה הוא שאמר כערכי, הן אמר ואצכי תולעת ולא איש חרפת אדם

ד • T 8 I 8״ 8 V ״ T T

ובזוי עם (וזהלים פרק כב׳ פסוק ז׳), ולשון ביזיון לא יצדק ילך יחדיו עם ׳אלופי ומידעי׳.

אלא לעצמו יאמר דוד מלכנו ׳תולעת ולא איש׳, אבל לרעהו יפה שאמר ׳כערכי׳, וזה ערכו כמלך, וערך זה יש לכבדו, ואינו יכול למחול על כבוד זה, ותואם אמירתו יען רבנן הוו מלכים, שמולכים ביצרם.

  1. אלופי 598 ומתיעי (תהלים פרק נה׳ פסוק יד׳), 599 והלא ז־בךים קל

  1. אלופי היינו שהמליכו עליו, כמו שתרגם אונקלוס אלה אלופי בני עק)ו בראשית (פרק לו׳ פסוק טו׳), אלין רברבי בני עשו, וגם אפשר לפרש היינו שעשהו לשר אצלו.

  2. פירש הרד״ק (שם) מיודעי, שהייתי מודיע אותך דעתי וסודי כבן אדם לרעהו.

  3. מה הוא הקל וחומר, שמאחיתופל למד שני דברים, וממי שלמד אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד, הן שני דברים שלמים לא ידמו לאות אחת, אם כן איך יאמר על זה קל וחומר.

ואולי כיון שסופו היה להרשיע, וגילה סופו את ראשיתו, אין מעלה כל כך גדולה למי שלמד ממנו, כמו דמצינו ברבי מאיר שלמד מאחר, ולא אמרו שמועות משמו במתיבתא דרקיע לזו הסיבה (חגיגה דף טו׳ עמוד ב׳), אבל מלמד דרדקי גם על אות אחת שלימד צריך לכבדו, וכל שכן שאלו האותיות שלמד בסיס הן לתורה כולה.

וגם נראה לתרץ מהא דאמרו שבשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב״ה שיושב וקושר כתרים לאותיות וכר, והיה עקיבא בן יוסף דורש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות (מנחות דף כט׳ עמוד ב׳), וזה שאמר אות אחת, ר״ל על כל פרטים שבה, ומאחיתופל למד אלו ותו לאו מבלי דקדוק שבהן.

וגם פרק אחד או פסוק אחד או דיבור אחד, ר״ל שיש בהם כמה עניינים דאם לא כן איך תגיד קל וחומר, ועוד כדאמרנו לעיל להוכיח מתורה שלמד רבי מאיר מאחר.

ועוד אפשר קל וחומר דמיירי במלך ישראל שלמד מהדיוט וחלק לו כבוד, לכן דקדק התנא להזכיר מלכותו של דוד, כל שכן אדם מחברו כערכו, ולזה הטעם אמר דוד המלך ואתה אנוש כערכי, וראה לעיל אשר פירש הרד״ק מיודעי.

וחו*מר, רמה דוד מלך ישראל קולא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד

V T " ־ IV V • T ״ : T ״• •• יך - •• •- • T : J TV V ״ • : T

קראו רבו אלופו ומידעו, הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או* פסוק

TH - ־ 8 ••״T * ״ •• ״״ 5" •• I T TV T T T V I VV

אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהג TV ״ 8 TV" ״ TV ״ ״ ״ ״ 8 T ״ T 8 • I • T V T

בו כבוד,ואין כבוד אלא תורה, שנאמר כבוד חכמים ינחלו (משלי

T TV T I •• 8 * T י V8V V ״ Z T 8 • • T “8 T

פרק ג׳ פסוק לה׳), ותמימים ?בחלו טוב (שם פרק כח׳ פסוק י׳), ואין טוב אלא תורה קזנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעובר (שם פרק ד׳ V8V V T T V ״ ״ T V ״ • T V T ״ ״ ״ 8- ׳ I

פסוק ב׳):

  1. כך היא דךכה קזל תורה,

603פת במלח האכל ומים 604במאורה תשתה 605ועל הארץ תישן

" " " •• - ״ - : I T • I VT T - : ••• : • T

606וח#י צער תחיה 607 ובתורה אתה עמל 608 אם אתה עשה כן

• : ••• - V T - • •• T T - T •״I

  1. מה הוא המלח שדקדק התנא לומר, וכי בלי מלח אי אפשר לו לאדם הקיום.

וכתבו התוספות שרבי מנחם היה מדקדק מאד להביא מלח על השלחן, כדאיתא במדרש, כשישראל יושבין על השלחן וממתינין זה את זה עד שיטלו ידיהם, והן בלא מצות, השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגין עליהם (ברכות דף מ׳ עמוד א׳).

ונראה גם דאפשר לומר לאו דווקא מלח, אלא ר״ל עניין הצמצום, כמו מים במשורה, ובלבד שמקיים את לימוד התורה.



דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 Yafator


 


מאמרים נוספים מאת Yafator
 
ענין י״א - בין קדושת שבת לקדושת יו״ט הבדלת נט
16/11/20 | פנג שווי
דברי הראב״ן בפסחים שמפרש החילוק בין קודש שקידש הקב״ה לקודש שקידשו ישראל

תוכן מורחב ומפורט
ענין א׳ - זכר למעשה בראשית א

מלוה מלכה
סעודת מוצ״ש להמשיך ברכה לכל השבוע

מחד בשביך לשבתיך
מצות זכירת יום השבת בכל יום

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

השבת והתשובה
16/11/20 | תראפיה
בכמה מקומות מצאנו שייכות וקשר בין השבת לתשובה, ויובא בזה כמה מקורות בענין זה

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

בקו׳ הראשונים למה בחול לא סגי באות דמילה
16/11/20 | פנג שווי
ובעיקר קושית הרוקח שהקשה מ״ט בחול צריך להניח תפילין והא איכא אות מילה אשכחן בראשונים עוד בזה
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI