רבי שמעון בן ןהודה משום רבי שמעון בן יוחאי אומר,הנוי 684והב ח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה
685 והשיבה 686 והבניםנאה לצדיקים ונאה לעולם, שנאמר עטרת תפארת שיבהבדרך צדקה תמצא (משלי פרק טז׳ פסוק לא׳),
נוי לשון נאה הוא, והוא המראה הנאה, כמו ומךאיך נא.ןה (שיר השירים פרק ב׳ פסוק יד׳).
הנה לעיל (פרק ה׳ משנה כא׳)אמר בן שלשים לכח וגם בן ששים לזקנה ובן שבעים לשיבה ולא הזכיר כלום בעניין הצדקות, אלא תולדת הגיל הם בלבד, ויבוא ממילא.
לכן צ״ל שכל אלה שאמר ועוד הוסיף שנאה לצדיקים היינו בכל גיל, אבל הכוח בדרך כלל יהיה מצוי בבני השלושים, שכן מצינו בבני לוי מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן המשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה 8 • T T T ־־ 8 T T J "J" TT- T T TT • • "5 I %• "8 T
באהל מועד (במדבר פרק ד׳ פסוק ג׳), והזקנה והשיבה לא בעי טירחה בעבורם, רק שירחם ה׳.
מאמר בנושא נחש מכיש בחלום
כי מקדשים את שמו בעולמו ולצדיקים יפה אריכות ימים, ואמר באבות
דרבי נתן, מיתה לרשעים נאה להם ונאה לעולם, לצדיקים רע להם ורע לעולם (פרק מ׳ ד״ה מיתה).
כיון שהצדיקים נושאים אשה ההוגנת להם ומקדשים עצמם בשעת תשמיש, וגם מבקשים רחמים ממי שהבנים שלו, (נדה דף ע׳ עמוד ב׳ דף עא׳ עמוד א׳), להם נאה הבנים, דמסתמא בנים אלו הגודלים בין ברכי חכמים נאים הם גם לעולם, לכן אמר לקמן שאלה המידות נתקיימו ברבי ובבניו.
ואומרעטרת זקנים בני בניםותפארת בנים אבותם (משלי פרק יז׳ פסוק ו׳),
פרק מג׳ ד״ה שבעה, וראה שם הטעם לכל אלה שמנה לנו כאן), לעתיד לבוא יהיה אבל עתה רק נאה להם ולעולם.
בדרך צדקה תמצא, ואפשר בדרשה להא, מאותו מעשה באדם אחד שהיה רגיל בצדקה, נכנס וישב בספינה באת הרוח וטבעה את הספינה בים, וראהו רבי עקיבא ובא להעיד על אשתו שתנשא לאחר, והלך אצל ישיבה להעיד עליו.
ולא הגיע עת לעמוד עד שבא אותו האיש ועמד לפניו, אמר ליה בני לא אתה שטבעת בים, אמר לו הן, אמר לו ומי העלך, אמר לו רבי צדקה שעשיתי, אמר לו בני מנין אתה יודע, אמר ליה כשירדתי למקום מצולה שמעתי קול רעש גדול שהיו אומרים זה לזה רוץ ונעלה אותו האיש שהוא בעל צדקה (ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקפט׳).
הנה בדרכו על נתיבי מים רבים מצא את צדקתו, שנאמר שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו (קהלת פרק יא׳ פסוק א׳), וגם העיד החכם מכל אדם וצדקה תציל ממות (משלי פרק י׳ פסוק ב׳).
מידע שיש על משפטי חיזוק רבי נחמן
ואומר 690 תפארת בחורים פחםוהדר זקנים שיבה (משלי פרק כ׳ פסוק : • : T •• • - T • - VV ׳ I I
כט׳), ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה
•• : t : t -:ידיד t - - t
פי מלך יהוה צבאותבהר ציון ובירושלםונק־ זקניו כבוד (ישעיהו פרק כד׳ פסוק כג׳):
רבי שמעון בן מנסןא אומר, אלושבע מדות שמנו חכמים לצדיקים, כלם נתקימו ברבי ובבניו:
T ״•1 * T ״ 5 "J ?I " ״ : T T
(י) אמר רבי יוסי בןקסמא, פעם אחת הזיתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזךתי לו שלום, אמר לי, רבי מאיזה מקום אתה, אמךתי לו, מעיר גדולה של חכמים ושל סופךים אני, אמר לי, רבי ךצונך שתדורעמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דנרי זהב
T • T V ״ I J ״• ־ J" ״ V ״• T "J IV V I 5 I ״ ״ :״״ T T
ואבנים טובות ומרגליות, 699 אמרתי לו אם אתה נותן לי כל כסף וזהב
TT:Iv••• T T - • • : - T * • T : - • T -
ואבנים טובות ומךגליות שבעולם,
ראה אשר פירשנו הפסוק ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי
• I V • • I T T •• : - %• v - T : • II
בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה
T " I: "J" T •/: T 5 • V "J" " T T J I %• V •• J I T T
או גדולה (במדבר פרק כב׳ פסוק יח׳), בספרנו אדרת שנער על התורה.
הנה ברש״י פירש ׳מלא ביתו כסף וזהב׳, למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים עכ״ל.
אבל ראינו כעין זה (אבות פרק ו׳ משנה ט׳), אמר רבי יוסי בן קסמא, פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום, אמר לי רבי מאיזה מקום אתה, אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני, אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו, ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות, אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה עכ״ל.
ולא מצינו מי שיגיד לנו שאפילו בהרהור נפשו של רבי יוסי בן קסמא מחמדת ממון אחרים, אף שענה לאותו האיש שפגע בו, אם נותן לי כל כסף וזהב וכר, אם כן איך אמרו בבלעם שנפשו מחמדת ממון של אחרים, והיא שאלה הנשאלת להרבה חכמים, כל אחד ונימוקו עמו.
ואדרוך במשעול הפשט לומר שבבלעם הן איש לא פתח לה בפרשתא עניין של ממון, אבל הוא שנפשו מחמדת ממון, ענה להם לפי מה ששלח בלעם מהתם כי כבד אכבדך מאד (במדבר פרק כב׳ פסוק יז׳), וכך מענהו, הן יקר הוא הכבוד ביותר, אבל אני דואג על הדמים, ומוטב ויהיו ׳מלא ביתו כסף וזהב׳, דייקא ׳מלא ביתו׳ בית של מלכים, שהוא רחב רחב, ולא בית בסתם.
אבל אותו אחד שפגע ברבי יוסי בן קסמא, הוא דפתח לה בפרשת השקלים, ולא רבי יוסי בן קסמא, ונהפוך הוא, דאין רצונו של הצדיק לדור במקום שהממון עיקר הוא, שכך משמע מדברי האיש שפתח לדבר בממון, לכן ענה לו אל תרבה לי בלהג דברים של ממון, שכל ממון שבעולם לא ישנה דעתי לגור אלא במקום שעיקרו התורה ע״כ.
700איני דר אלא במקום תו׳רה,
y T I : • TV T • ••
וכן כתוב בספר תחלים 701 על ידי דוד מלך ישראל, טוב לי תורת פיך
מאלפי זהב וכסף (תהלים פרק קיט׳ פסוק עב׳), ולא עוד, 702אלא שכשעת
ובעי בירור אם עיניהם לממון למה להם את רבי יוסי בן קסמא, דמסתמא תאוה נפשו גם במקומם להביא חכמים עמו, שבת אחים גם יחד, ודעת בעלי בתים אלו הן הפך דעת תורה היא, לכן אמר לו עמנו במקומנו, היינו דעתנו מעורבת יחד, וראה עוד שכתבתי לבאר הפסוק (אדרת שנער על התורה), ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים V " T : " T : • V •V: T" 1 V ״ ״ :T T I J I :״T •
קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה וכר, וילך עם
T t- v I - : T • I•• I :״ : Vlv••- 1 V - I V •••
שרי מואב, מוזר אף אלהים כי הולך הוא (במדבר פרק כב׳ פסוקים כ׳ - כב׳).
למה זה ׳ויחר אף אלהים׳, הן ברשותו יצא שנאמר ׳לך אתם׳, לטעם זה כתב רש״י ׳עם שרי מואב׳, לבו כלבם שוה עכ״ל.
ונראה דיש לחלק בין משמעות ׳עם׳ ל׳אתם׳, שתיבת עמם כדאמר רש״י, ראתם׳ אינו אלא רק לצורך המסע, אבל מטרת המסע אינה שווה לאלו שיהלך אתם עכ״ל, ועוד שרבי יוסי בן קסמא מקורב למלכות, ויכול להועיל להם, כגון שלא יכביד השלטון ארנונא עליהם.
ומדאמר אותו האיש לרבי יוסי בן קסמא, ואני אתן לך, משמע הוא לבדו, בלי הצטרכות של כל אנשי העיר, ור״ל לו שאינו צריך להסכמת שום אדם אחר, יען הוא בעל המאה ומימלא גם בעל הדעה, ומאחר דרבי יוסי בן קסמא מקורב למלכות נראה דרוצה האיש להשתמש בכתר תורה של הרב גם להקל בארנונא לא רק לעצמו אלא גם לאחרים ונמצא שלטונו בעירו שלם מבלי כל עוררין, והוא שווה כסף הרבה בעבורו.