ואם תשאל, מדוע ה׳ לא הביא את בנ״י מיד להר סיני וימתין להם שם עד שיהיו ראויים ויתן להם את התורה ולא יצטרכו לטורח המדבר, אלא שכמו למשל בחתונה - הארוס מתגבר על יצרו וממתין לארוסתו אך כשהיא בביתו וצריך להתגבר על יצרו זה קשה ביותר ה״ה כאן שלא רצה להביאם למקום החופה עד לשעת מתן תורה.

פס׳ ב - ישנם שלושה עניינים שהם עיקרי ההכנה לקבלת התורה:

1. התמדה ועמל בתורה הפך העצלות.

2. השפלות והענווה.

3. התחברות החכמים, ולא לימוד של יחידים [להבנתי - ללמוד בחבורה או בישיבה וכדומה ולא לבד, ואולי בעומק הכוונה שהלימוד יהיה למען הכלל ולא לתועלת היחיד].

פס׳ ג - "ויקרא אליו הי. פירוש כשקדם הוא ועלה תכף קרא לו ה’. ויש לך לדעת כי בחינת הקדושה לא תקדים אלא למזמין אותה ומעיר על הדבר והוא מאמרם ז״ל באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, והוא סוד אומרו ואד יעלה מן הארץ והשקה מלמעלה את כל פני האדמה, וירמוז באומרו ויקרא לשון יקר וגדולה עשה ה׳ למשה על הכנתו וזריזותו בדבר".

כנסו למידע כאן חלום על נחשים

הסבר הכפילות כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל - האוה״ח מסביר [שלא כדברי רבותינו לנשים באמירה רכה ולגברים בדיבור קשה] שנתינת התורה צריכה להיות גם באהבה וגם ביראה - אך האהבה היא העיקר, וכל מידה ללא חבירתה היא חסרה שאם יש יראה ללא אהבה זה לא השלמות והנרצה, ואם יש אהבה ללא יראה יבוא לפעמים לחטוא בחושבו שמצד אהבה הצד השני יוותר או יעלים עינו וכמו שקרה למשה שמרוב גודל קרבתו לה׳ שגג ודיבר לא בצורה הכי ראויה אל הי, לכן אמר ה׳ למשה שגם יאמר ברכות ובאהבה וגם יגיד בקושי ויראה לבנ״י וע״י כך תינתן התורה בצורה מושלמת.

"האדון אלקי ישראל מדותיו הם להטיב ויותר מחשק המקבל חשקו להטיב, וזה לגודל הפלגת בחינת טובו, ויותר מהמה לבני ישראל, ומתחכם הוא יתברך להרבות שכרנו וטובתנו כי זה הוא אשר יחפוץ ה"׳.

שכר המקיים תורת ה׳ ומצוותיו מיראה הוא חצי מהמקיים מאהבה שכך אמרו בגמ׳ בסוטה שישוב סתירת הפס׳ שפעם כתוב אלף ופעם כתוב אלפים זה לעובד מיראה וזה לעובד מאהבה. [וראה בפרשת ואתחנן (ז, ט) "ולשומרי מצותיו לאלף דור. רבותינו ז״ל אמרו שלעושים מיראה לאלף דור ולעושים מאהבה אלפים כאומרו ועושה חסד לאלפים לאוהבי וגו', ונראה כי לא כפל לבד יגיד אלפים כי בודאי שעושה מאהבה אין קץ לשכר מעשיו, ולאלפים האמור באוהביו לשון רבים יכולנו לומר עד מאה אלף, וטעם שאמר סתם כי אין שיעור שוה לאהבה ויש בין אוהב לאוהב כפלי כפלים אלא קטן שבאוהבים כפלים כגדול שביראים"].

פס׳ ד - שוב ה׳ מראה את שני הצדדים של היראה והאהבה. להגיע לדרגת עובד ה׳ מאהבה "צריך התעצמות גדול להשיגה" [וכן כתב הרמב״ם בהקדמתו לפרק חלק "וזו היא מעלת אברהם אבינו עליו השלום (סוטה לא.) שהוא היה עובד מאהבה...ולפי שידעו החכמים ז״ל שזה העניין קשה עד מאוד ואין כל אדם משיג אותג״זה דבר קשה עד מאוד, לפי שאין כל בני אדם משיגים האמת עד שיהיו כמו אברהם אבינו ע״ה. ולכן התירו להמון, כדי שיתיישבו על אמונתם, לעשות המצות לתקוות שכר, ולהינזר מן העבירות מיראת עונש. ומזרזים אותם על זה ומחזקים כוונתם, עד שישיג המשיג וידע האמת והדרך השלם מה הוא, כמו שעושים בנער בשעת הלמוד כמו שהבאתי המשל"].

״ואשא אתכם על כנפי נשרים״ - "פירוש ענני הכבוד היו ממוצעים תחתם".

בדר״כ הקטן מנסה להתקרב אל הגדול והנכבד ממנו, אך ה’ בחסדו ובחיבתו אלינו הביא אותנו אליו ללא שום התעוררות מצדנו.

כנסו לקרוא על הרואה חתול בחלום לפי הקבלה

אם תאמר וגם האומות ה׳ הזמינם אליו אלא שהם לא באו [מדרש חז״ל על הפס׳ "זרח משעיר למו הופיע מהר פארן" שה׳ שאל את האומות אם הם רוצים את התורה] אלא שגם בהזמנתם יש שוני והבדל ולנו ה׳ קרא בחיבה ולהם קרא רק כדי לדחותם בדין.

פס׳ ה - ה׳ אמר לישראל שיעשו תשובה מכל נידנוד חטא ואפילו הקל ביותר לפני מתן תורה [ומכאן שצריך לעשות תשובה לפני לימוד תורה].

"אם שמוע תשמעו" אחד כנגד תורה שבכתב ואחד כנגד תושב״ע ולכן "שמוע" זה לשון הווה התורה שניתנת להם כעת בכתב ו״תשמעו" זה לשון עתיד כי התורה שבע״פ מתרחבת בכל דור ודור, ולזה אמר ’בקולי׳ כי השומע מפי חכם כשומע מפי הגבורה [והמשך הפס׳ "ושמרתם את בריתי" לפי פירוש זה מסביר האוה״ח "כי באמצעות התורה תצילהו מיצר הרע המחטיאו"].