סיבת העורלה והקשר בין העורלה לטומאת לידה - הכל בסיבת חטא האדם הראשון - ראה בפנים.

חטא האישה (חוה) גדול משל האיש (אדם) ולכן האיש לאחר הסירו את העורלה בברית מילה נפרדת ממנו הטומאה לגמרי אך האישה הטומאה קשורה בה והיא נטהרת ונטמאת כל פעם מחדש (ווסת).

טעם נוסף מדוע התינוק נימול דווקא לשמונה ימים משום שהעובר הוא ירך אמו ולכן הוא ג״כ צריך להמתין שבעה נקיים לפני המילה כי "המילה היא גילוי שמו יתברך באדם וכמו שרמזתי בפרשת וירא אליו ה׳". [במאורי החיים הביאו מהתנחומא שזה גילוי שם שדי ולולא המילה נשאר שד. וראה באות עג שהביאו בשם הספורנו טעם אחר מדוע נימול ליום השמיני].

מאמר בנושא powerpoint 2010 להורדה בעברית חינם

ארבע קליפות שסובבות את הקדושה כמו ארבע קליפות שיש באגוז.

הי״ת ציווה למול את כולם ואף את בני הרשעים ”נמצאת אומר כי יצו ה׳ על המילה בין לבני הצדיקים בין לבני הבינונים בין לבני הרשעים, שלא יאמרו בית דין מה לי לממזר למולו וכלו מלא ערלה תלמוד לומר שאף על פי כן יסיר ערלתו ממנו להתיש כח הקליפה שבו שאם יזכה במעשיו יתעצם בכת מעשיו הטובים ויגבר צד הטוב ויתבטל חלק הרע, ועל זה אמרו ז״ל ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ” [שהממזר ע״י כוח הבחירה יכול להתגבר על הדרגה שנולד איתה והכה״ג על אף שנולד בדרגה גבוה אם לא בחר נכון והוא בדרגת עם הארץ הרי שהממזר שבחר נכון להיות ת״ח עדיף ממנו - ומכאן נלמד מוסר על חשיבות העמל וההשתדלות לא משנה מה נק׳ הפתיחה שלנו ברוחניות].

פרק יג פס’ ב - מקור לדברי המשנה בפי״א משנה א’ שאין הגוים מטמאים בנגעים.

הטומאה של הצרעת בישראל היא רק חיצונית ולא בפנימיות.

פס׳ ג - "ומראה הנגע וגוי. ענין זה יגיד סוד אומרו (תהלים לט) אך בצלם יתהלך איש, והוא מראה הבשר החי, וכשישלוט בחינת הרע באדם ירשום בבשר אדם הסתלקות זוהרת החיוני, ולזה יראה חסרון המראה ויהיה עמוק מהעור, ולזה דבר הכתוב בדרך זה עמוק מן העור".

פס׳ ו - פלפול במח׳ רש״י ורמב״ם בדין כיהוי הנגע, והאוה״ח מביא שיטה משלו ואומר שהיא נכונה ונשאר בצריך עיון על שיטת רש״י ושיטת הרמב״ם ואומר שאפשר לישבם אבל בדוחק גדול.

פס׳ ל - מה הגדרת הצבע צהוב, פירושו של ראב״ע והאוה״ח אומר שמתוך דבריו אפשר להבין פירוש רע ומשום כך (שנתן פתח להבין בדבריו כל מיני פירושים אסורים) גם זילזלו בכבודו של ראב״ע חלק מהחכמים במשך הדורות. [במאורי החיים הביאו שבפרשת קדושים (יט, ג) האוה״ח משבח את ראב״ע על איגרת השבת].

מידע שיש על כלבים בחלום לפי הקבלה

פס׳ לז - קשה שהרי מצד אחד חז״ל אומרים שנמסר למשה את כל התורה אפילו מה שעתיד לחדש תלמיד ותיק ומצד שני חז”ל אומרים שר״ע היה דורש ומשה רבינו לא ידע? "הן אמת שכל דבר תורה נאמר למשה ואין חכם יכול לדעת יותר ממה שידע משה, והגם שתצרף כל דורות ישראל מיום מתן תורה עד שתמלא הארץ דעה אין חידוש שלא ידעו משה, אבל ההפרש הוא כי משה נתן לו ה׳ תורה שבכתב ותורה שבעל פה, והנה האדון ב״ה בחכמתו יתברך רשם בתורה שבכתב כל תורה שבעל פה שאמר למשה, אבל לא הודיע למשה כל מה שנתן לו בעל פה היכן הוא רמוז בתורה שבכתב וזו היא עבודת בני ישראל עמלי תורה ללבש ההלכות שנאמרו למשה בסיני והסודות והדרשות כלן יתנו להם מקום בתורה שבכתב, ולזה תמצא באו התנאים וחברו תורת כהנים וספרי וכו׳ וכל

דרושתם בכת1בים אינם אלא על פי ההלכ1ת !הלבישם בתורת ה’ תמימה שבכתב, ואחריהם ועד היום זו היא עבודת הקודש בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי המאמרים שהם תורה שבעל פה, וזו היא עבודת התורה הנקראת ארץ החיים, וענין זה לא נמסר למשה כולו לדעת כל תורה שבעל פה היכן היא כולה רמוזה בתורה שבכתב, ולזה אמרו ז״ל שדרש רבי עקיבא דרשות שלא ידעם משה, אין הכוונה שלא ידע משה עקרן של דברים הלא ממנו הכל אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, אלא שלא ידע סמיכתם ודיוקם היכן רמוזים בתורה”.

פס׳ מד - ה׳ יתברך חס על כבוד הבריות אך צרוע זה שקיבל צרעתו בקרחתו או בגבחתו הרי זה מורה שה׳ מאס במעשיו ולכן גם קראה לו התורה צרוע הוא ולא כמו שכתוב בדר״כ צרעת היא.