פס׳ טז - מדוע משה הוסיף ליהושע אות י׳ לשמו והרי יכל להתפלל עליו גם בלי שינוי שם? ”ואולי שנתן כת בשמו בתוספת היו״ד שמספרה עשרה כדי שיוכל נגד העשר מרגלים, עוד כדי שיטול זכות וחלק הטוב של כל העשרה כמאמרם ז״ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו".
פס׳ יז - מדוע כפל הפס׳ שמשה שילחם הרי זה כבר נאמר? אולי לומר שמשה עשה להם לויה, ”עוד ירצה שנתכוין בלויה לדרך אשר יתורו שכן משפט הלויה” שהמלווה חבירו צריך להראותו הדרך שהוא רוצה ללכת.
מאמר בנושא ורדים ושושנים
פס׳ יח - "למה שינה סדר שלקח הכתוב בכל ההדרגות שהקדים בהם חלק הטוב ואחר כך הזכיר חלק הרע, החזק הוא ואחר כך הרפה, הטובה היא אם דעה הקדים הטובה, וגם מבחן החזק הוא חלק הטוב לדעת טובת הארץ שמגדלת חזקים, וכן במאמר האחרון הקדים לומר השמנה היא ואחר כך אם רזה, וכמו כן היש בה עץ ואחר כך אמר אם אין ולמה כשהזכיר המיעוט והריבוי הקדים לומר המעט הוא אם רב, והיה נראה לומר כי גם במבחן זה הקדים חלק הטוב והוא שאם הם מועטים הוא יותר טוב לישראל, וזה אינו כי לא יסתפק בטובה שיודע החלט שלילתה. אכן הכוונה היא על זה הדרך המעט הוא וגו׳ פירוש חוזר למאמר החזק הוא וגו׳ אם חוזק העם הוא דבר גדול שמעטים הם כיוצא בהם אם רבים כיוצא בהם בעולם, וכפי זה הקדים חלק המעולה לשבח הארץ שאין כמותה מגדלים חזקים בכל הארצות, או לצד הכרת הנס גם כן כמו שכתבתי, ולדרך זה לא תקשה למה הפסיק בענין במאמר ואת העם וגו׳ באמצע עניני הארץ שהרי אחר כך הוא אומר ומה הארץ וגומר, ולדברינו בענין הארץ הכתוב מדבר”.
פס׳ כו - מדוע לא הגנה המצוה על המרגלים והרי הם היו שלוחי מצווה? ”אמר וילכו ויבואו פירוש להקיש הליכתם לביאתם מה ביאתם בעצה רעה אף כשהלכו בעצה רעה אם כן אין כאן מצוה כל עיקר ואדרבא שלוחי עבירה הם".
”ובדרך רמז יתבאר אומרו וילכו ויבואו על דרך אומרם ז״ל בעלי הסוד כי אדם גדול כשיזדמן לפניו עבירה ויגש לעשות פורחת ממנו נפשו הרמה ונכנסת בו רוח שטות ואז יקרב לעשותה, ולצד שהכתובים מעידים שהאנשים ההמה נשיאי ישראל וגדולי הנפש לזה העיד הכתוב כי בשעת מעשה הרע כשבאו למשה לדבר דברי רשע הלכו, פירוש פרחו מהם אורות הקדושות מנשמתם ואז ויבואו”.
מידע שיש על פירוש חלום על אבא שנפטר
מדוע המרגלים לא נענשו ומתו בשליחותם וכך לא היו חוזרים !מדברים סרה על הארץ? סיבה ראשונה חש ה׳ על כבוד משה שהיו צריכים להשיבו דבר הריגול, סיבה שניה כדי שיראו כולם מעשי ה׳ וניסיו שהעביר את המרגלים בין כל האומות והענקים וכו׳ וניצלו ואע״ס שבעקבות חזרת המרגלים יהיה חטא גדול ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, ומכיון שאפשר ללמוד מכך משהו טוב אע״פ שיש מי שילמד מכך משהו רע זה בעיה שלו.
”וישיבו אותם דבר. העלים הכתוב תשובתם הרעה ואמר דבר סתם, שאין דרך הכתוב לכתוב מעשיהם של רשעים אלא לצד ההכרח, כמו שתמצא שלא כתב הריגת חור ביום מעשה העגל, וגם מעשה העגל אמרו בגמרא שלא נכתב אלא ללמד ישראל שאם חטא ציבור אומרים להם כלך אצל ציבור, וכמו כן במה שלפנינו העלים הדברים עד שהוצרך לומר שישראל רצו לשוב למצרים וימרו בה׳ ח״ו חל עליו לומר סיבת הדבר וגילה דבר שהוציאו דבת הארץ, וטעם שהוצרך הכתוב לומר המראת ישראל, הוא להודיע טעם עכבתם במדבר מ׳ שנה שהיה לסיבת המראתם ואומר ואת כל העדה פירוש שהשיבוהו כשהיה את כל העדה ולא יחדוהו לדבר אליו דברים הרעים בפני עצמו שנתכוונו להבאישו בעיני כל ישראל".