"ודרכו של בעל מעשה ה’ [הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא חי בתקופת הרדב״ז והשיטה מקובצת - ויקיפדיה] עלה כולו קמשונים ואין בו לא מלח ולא תבלין וקלני מזרועי לטרוח לדחות הדברים הדחויים במחילה מכבודו".
"ודבר ידוע כי אין עושין נס אלא לצד הכרח גדול" [וכן ראה במאורי החיים].
מדוע משה ואהרן נענשו בצורה כ״כ קשה? אלא "עומק הדברים הוא שאם היו משה ואהרן עושים קידוש ה׳ הגדול באמצעות שהיתה העדה גם כן כולה שלימה וצדיקים היו מחליטים אמונת ה׳ בלבם שלימה והיה נגרש מהם חלק הרע והיה כח בהם להעמיד אמונתם לדורי דורות, ומעתה היו משה ואהרן נכנסים לארץ והיה משה בונה בית המקדש ואין חשש להשלכת חמתו על ישראל כשיהיו חוטאים כאמור בדבריהם בפסוק מזמור לאסף וגו׳ וכתבנוהו במקומות אחרים, וכיון שבא תיקון הדבר על ידיהם ולא עשאוהו נחלט הדבר ואמר ה׳ לכן פירוש בשביל זה גם לשון שבועה שלא יביאו וגוי, כי ראה ה׳ מה שעתידין לעשות באחרית הימים בארץ ישראל, וכמו שאמר להם משה עצמו ידעתי כי השחת תשחיתון, ולזה אם יכנס משה לארץ ויבנה בית המקדש יצטרך ה׳ להשליך עליהם חמתו כשירשיעו ולא על בית המקדש ויכלו כל ישראל ח״ו, לזה אמר לכן לא תביאו וגו’, ודקדק לומר את הקהל הזה, אמרו במדרש הזה אינכם מביאים אבל אתם מכניסים את כל ישראל לעתיד לבוא דכתיב וענתה שמה כימי נעוריה זה משה ואהרן עד כאן, ומתוכיות הדברים נשמע שאם היו מקדשים שם שמים לעיניהם היה הדור ההוא כדור שבן דוד בא שיעביר ה׳ את רוח הטומאה ומלאה הארץ דעה את ה’".
כנסו למידע כאן סגולות לחנוכה הרבנית ימימה
והשקית את העדה - מדוע צריך להשקותם והם לא ישתו בכוחות עצמם? או משום שלא ישתו יותר מדי לצד צמאונם הגדול ויהיו ניזוקים, או להפך שייתן להם שישתו ככל הצורך משום שמים אלו ניסיים בכל פרטיהם ולא יוזקו על ידם.
[ראה במאורי החיים שמביא כמה שיטות האם יש הבדל בין שתיה לאכילה לעניין הקדמת הבהמה לאדם].
פס׳ יב - מדוע בהודעת ה׳ את משה ואהרן שלא יכנסו לארץ אמר הפס׳ אמירה שזה מורה על דברים המסעדים את הלב, ולא אמר וידבר לשון קשה? אלא שיש כאן טובה למשה ואהרן שלא יגידו שהם שוים לדור הרע הזה ומתו בכללם לכן פירט הפס׳ את חטאם לומר שרק בשל חטא זה נענשו ואינם בכלל הדור הרע הזה.
פס׳ יג - המריבה שעשו בני ישראל שהתלוננו על המים היא מריבה צודקת והכתוב מצדיקם.
פס׳ כד - חטאו של אהרן במי מריבה היה שלא שנה פרק אחד על הסלע ושאר השגגות ששגג משה אין אהרן חוטא בהם אלא "שכללו ה׳ עם משה לצד עיקר הדבר ששגגו בו יחד".
כנסו לקרוא על ערבים בחלום
פרק כא פס׳ ה - "מטבע הולכי דרכים לאכול דבר שהוא קצת קשה להתעכל כי באמצעות ההליכה ממהר להתעכל וכל שנתעכל צריכין למזון פעם אחרת ולזה כשהם אוכלים לחם הם מתחזקים והולכים בכח מה שאין כן באכילת המן שהוא דבר רוחני ותכף מתעכל וזה יסובב שיהיה להם טורח הדרך כי הבטן ריקנית, ולזה הקדים הכתוב ואמר לסבוב את ארץ אדום וגו׳ וזה סיבה להרגשת העם שדברו ואמרו אין לחם וגו; ונפשנו קצה בלחם הקלוקל פירוש שמתקלקל תכף ומיד ואינו שוהה להתעכל".
פס׳ ו - הסבר דברי חז״ל במדרש ששאלו לנחש ארי דורס ואוכל וכוי ולך איזה הנאה יש בהכשתך והנחש משיב אמרו לבעל הלשון, וכוונת תשובתו של הנחש שיש מין עבירה (לשון הרע) שממנה יצא מין נזק שבו [כי מעשה היזק הנחש הוא לא כמו היזקו של בעל הלשון אלא הוא תוצאה ממעשיו של בעל הלשון, שכאשר אדם מדבר לשון נברא מזיק והוא הנחש - ע״פ המאורי אור].
פס׳ ח - (וראה גם פס׳ ו) עמ״י חטאו בשני דברים שדיברו בה׳ ובמשה ולכן קיבלו שני מיני עונשים נחשים שרפים ולכן גם ה׳ ציווה שהתיקון יהיה לשני החטאים.