דף הבית רוחניות אסטרולוגיה "שלא יהיה להוט אחר דברים הנדמים לאהוב הון עולם הזה
"שלא יהיה להוט אחר דברים הנדמים לאהוב הון עולם הזה
Yafator 14/11/20 |  צפיות: 429

"שלא יהיה להוט אחר דברים הנדמים לאהוב הון עולם הזה, שכל ההולך אחר תאות לבו בטל הוא מעבודת ה’, וצריך האדם להסתפק בהכרחי, והוא מה שרמז באומרו ודי זהב שיאמר לזהב די. או ירצה על זה הדרך שכל מה שיהיה לו יהיה בעיניו דבר מספיק כאילו יש לו כל זהב, והוא על דרך אומרו איזהו עשיר השמח בחלקו, ובזה יטה לבבו לעבודה העליונה היא עבודת ה׳ אלקים חיים”.

פס׳ י - קשה כיצד אומר הפס׳ שה׳ הרבה את ישראל ככוכבי השמים והרי לא מצינו שרבו בצורה ניכרת יותר ממה שיצאו ממצרים? ומתרץ האוה״ח ע״פ הזוה״ק שאין הכוונה שהירבה אותם יותר ממה שהיו לפני כן אלא שה׳ הוא שעשה אותם רבים מתחילה (ע״פ מאורי אור אות סג).

פס׳ יד - חז״ל דורשים פס׳ זה בדרך גנאי על ישראל אך האוה״ח מעלה אפשרות לפרשו לשבח על ישראל, וכן אפשר לומר שהתחכם משה לדבר בשני הדרכים וכל קבוצה בישראל תשמע את המתאים לה.

כנסו למידע כאן ברכת הגומל לאחר לידה

פס׳ טז - קשה מדוע אמר שמוע בין אחיכם והרי פשוט שהדיינים ישמעו את בעלי הדין שהרי אם לא ישמעום כיצד ידונו אותם? אלא כוונת הפס׳ היא שישמעו את בעלי הדין ולא יקוצו וימאסו בטענותיהם אלא ישמעו בתמידות.

”ושמעתי מפי חכם גדול חסיד וגדול בישראל חביב עלי כרוחי ה״ה הרב ר׳ משה בירדוגו זלה״ה שהיה מדקדק בשעת הדין שיהיו עיניו למטה ולא היה נושא עיניו כל עיקר ושהיה מרגיש שאם היה נושא עיניו לצד ההכרח באיזה אחד מבעלי הדין היה מתבלבל שכנגדו, והוא אומרו שמוע בין אחיכם שלא יעשו אלא השמיעה והדברים באים מהטוענים לפניהם באין השתנות לאחד מהם ובזה ושפטתם צדק". [וראה במאורי החיים מה שהביאו מספר שם הגדולים על חכם זה].

פס׳ כה - משה רבינו בדבריו אמר את שתי תשובות המרגלים הרעים והטובים, ועל הרעים סתם ואמר וישיבו אותנו דבר - ולא אמר מה אמרו כי ”לא רצה משה ע״ה לחזור הדברים הרעים שלא לעורר הדין על שכבר מתו ואמר הענין סתם שהשיבו דבר".

כלל בדיני גזירה שווה - ”והגם שאין אדם דן גזירה שוה אלא אם כן קבלה מרבו בכיוצא בזה לגלות פשטי הכתובים הודיעונו רבותינו ז״ל שיכולין לגלות בגזרה שוה כזו, וזה פשוט להולכים באור החיים". [וראה במאורי החיים].

פס׳ לז - קשה כיצד משה אומר שגם בו התאנף ה׳ בגין עוון המרגלים והרי לא מצינו שמשה בעצמו הורע בעקבות חטא המרגלים? אלא שמכיון שבעוון חטא המרגלים נקבעה בכיה לדורות ביום ט׳ באב [חורבן בית המקדש] וחז״ל לימדונו שאם משה היה נכנס לארץ ובונה את המקדש לא היה חרב לעולם וכשעמ״י יחטאו חלילה יצטרך לכלות זעמו בהם וכעת שמשה לא נכנס ולא בונה את ביהמ״ק אזי ה׳ כילה זעמו בעצים ובאבנים של המקדש ולא בעמ״י, א״כ יוצא שעוון המרגלים סיבב בדרך עקיפה שמשה לא יכנס

לארץ ישראל, שהרי אם לא היו חוטאים בחטא המרגלים אזי לא היה נגזר שיחרב הבית ומשה יכל להיכנס לארץ ולבנותו.

כנסו לקרוא על משפטי חיזוק

פרשת ואתחנן

מיקוד:



פרק ג פס׳

כג.

פס׳ לט.

פס׳ כד.


פס׳ מ.

פס׳ כה.


פרק ה פס׳ ג.

פס׳ כו.


פס׳ טו.

פרק ד פס׳

ד.

פס, כה.

פס׳ י.


פרק ו פס, ה.

פס׳ כא.


פס׳ כה.

פס׳ ל.


פרק ז פס׳ ט.

פס׳ לא.


פס׳ י.


מיקוד מורחב:

פרק ג פס׳ כג - משה רבינו בתפילתו באמת עומק כוונתו הייתה להתפלל בשביל ישראל ולא בשביל עצמו, שלאחר שה׳ יתיר לו את הנדר בנקל יוכל להתיר גם לישראל מדין נדר שהותר מקצתו הותר כולו.



דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 Yafator


 


מאמרים נוספים מאת Yafator
 
ענין י״א - בין קדושת שבת לקדושת יו״ט הבדלת נט
16/11/20 | פנג שווי
דברי הראב״ן בפסחים שמפרש החילוק בין קודש שקידש הקב״ה לקודש שקידשו ישראל

תוכן מורחב ומפורט
ענין א׳ - זכר למעשה בראשית א

מלוה מלכה
סעודת מוצ״ש להמשיך ברכה לכל השבוע

מחד בשביך לשבתיך
מצות זכירת יום השבת בכל יום

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

השבת והתשובה
16/11/20 | תראפיה
בכמה מקומות מצאנו שייכות וקשר בין השבת לתשובה, ויובא בזה כמה מקורות בענין זה

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

בקו׳ הראשונים למה בחול לא סגי באות דמילה
16/11/20 | פנג שווי
ובעיקר קושית הרוקח שהקשה מ״ט בחול צריך להניח תפילין והא איכא אות מילה אשכחן בראשונים עוד בזה
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI