ולכן, יחיד היודע על מניין מסוים בעירו או במדינתו שיתפלל מוסף באותו היום, עליו להמתין עד שהמניין הזה יסיים את תפילת המוסף ולאחר מכן יוכל להתפלל מוסף ביחידות ולהזכיר ׳מוריד הטל׳.
אולם, יש להסתפק לגבי מדינה שבה התפילה במניין של עשרה אנשים אסורה על פי חוק (כך המצב כיום בישראל ובארה״ב) כיצד ינהגו המתפללים ביחיד לגבי הזכרת טל. והפסיקה המקובלת היא שגם במצב כזה על היחיד להזכיר את הטל בתפילת מוסף, ועדיף שכל קהילה תקבע זמן אחיד בו כל חבריה יתחילו מוסף.
כנסו למידע כאן חלום על עורבים
ולגבי אמירת תפילת הטל נחלקו הדעות. יש שכתבו שעל היחיד להגיד את התפילה הזאת, ויש שכתבו שהיחיד אינו מוייב לאומרות שכן תפילת טל היא חובת הציבור, והזכרת הטל ע״י היחידים בתוך תפילת העמידה ישמש כהכרזה של הצבור.
ב. ברכת החודש
שאלה:
אדם שמתפלל ביחידות האם אומר ברכת החודש בשבת שלפני ראש חודש?
תשובה:
ברכת החודש הוא מנהג קדום שמתקיים בשבת שלפני ראש חודש שבו אנו מכריזים מתי יחול ראש חודש, ונאמרו שני טעמים למנהג זה:
כנסו לקרוא על ספינז
❖פרסום והודעה לציבור שידעו באיזה יום חל ראש חודש - מהסיבה הזאת נוהגים לברך את החודש בתפילת השבת בזמן שהציבור כולה מתקהל בבתי הכנסת וישמעו את ההכרזה.
❖ זכר לקידוש החודש של בית הדין - ולכן המנהג לאמרה בעמידה, וכן מזכירים את הזמן המדויק של המולד.
לשני טעמים אלו נראה שאין חובה לומר ברכת החודש ביחיד, שכן הצורך בהודעת היום של ראש חודש הוא צורך ציבורי, וכן קידוש החודש היא חובה ציבורית שמתקיימת בבית הדין.
ולכן, מעיקר הדין אין חובה לומר ברכת החודש ביחיד, אך טוב לומר אותה שבכך יזכיר לעצמו באיזה יום ראש חודש חל באותו שבוע. כמו כן, מי שרוצה לומר את התפילות שנוהגים לאומרם לפני ואחרי ברכת החודש רשאי לעשות זאת.
שאלה: אדם שנמצא בבידוד ביתי האם יכול לומר קידוש לבנה בתוך ביתו?
הרמ״א (או״ח סי׳ תכו סעי׳ ד) פוסק שאין מקדשים את הלבנה תחת גג, והב״ח (ד״ה מרימר) מסביר שהסיבה לכך היא שמצות קידוש לבנה דומה להקבלת פני השכינה, ואין זה מדרך כבוד שהמברך יעמוד בפנים אלא יש לצאת לתוך הרחוב כאדם שיוצא להקביל פני מלכים. אולם, הב״ח (שם) מוסיף שאדם שאינו יכול לצאת החוצה רשאי בדיעבד לברך ברכת הלבנה בתוך ביתו ואף כשרואה את הלבנה דרך החלון, וכן נפסק במשנה ברורה (ס״ק כא).
עם זאת, המגן אברהם (ס״ק יד) מביא שהרש״ל נהג לפתוח חלון לפני שבירך על הלבנה, והשערי תשובה (סי׳ א) והשער הציון (אות כה) כותבים שלכתחילה ראוי לפתוח את החלון כדי לראות את הלבנה בצורה בהירה ללא שום חציצה. ואמנם, הבאר היטב (ס״ק א) מביא בשם הדבר שמואל שאין לברך ברכת הלבנה על ראיית דרך זכוכית, אך רוב האחרונים כתבו שראייה דרך זכוכית אינו מעכב בדיעבד.
למעשה, אדם שנמצא בבידוד ביתי ואינו יכול לצאת לרחוב עדיף שיצא למרפסת לא מקורה בשביל לומר קידוש לבנה תחת כיפת השמים, או אפילו למרפסת מקורה, וייחשב לו כיציאה לקבלת פני השכינה. אך בית שאין בו מרפסת, או במקרה שהיציאה למרפסת אינה אפשרית, מותר לכתחילה לקדש את הלבנה מתוך הבית כאשר ראיית הלבנה היא דרך החלון, אך לכתחילה עדיף לפתוח את החלון. ואכן, הברכי יוסף (סעי׳ ד) נשאל שאלה דומה לגבי אדם שנמצא בבידוד ביתי עקב התפשטות של מגיפה, והוא משיב שמותר לברך מתוך הבית ואף בראייה דרך זכוכית החלון: "שאלני חד צורבא מרבנן. וז״ל, מספקא לי הלכה למעשה כגון אנו שאנו סגורים מחמת המציק מדבר באופל ואין אנו יכולים לראות הלבנה כי אם דרך חלון אי אריך לברך דרך חלון...והן בפיו תוכחות להוכיח במישור דרואה מתוך הזכוכית גוף הדבר דמסתכל ברקיע דרך זכוכית ראיה מעליא היא, עש״ב.
באופן דבנדון דידן יכולים לברך ברכת הלבנה בלי פקפוק".