אולם, לצד הדיון במלאכות עצמן יש לדון בשאלה הזאת גם מצד המושג הכללי של ׳מלאכת מחשבת׳. כאמור, במעבר ליד מצלמה תרמית פעולת האיסור נעשית בצורה אגבית, ויש לדון האם פעולה כזאת מוגדרת כמלאכת מחשבת האסורה בשבת. הדיון בכך מתחלקת לשניים:
כאן נקרא על נשמת כל חי 40 יום
דבר שאינו מתכוין
להלכה אנו נוקטים כשיטת רבי שמעון שפעולת איסור שנעשית ללא כוונה מותרת בשבת. אך בגמ׳ בשבת דף קלג. מבואר שרבי שמעון רק התיר זאת במקרה שאינו ׳פסיק רישא׳, דהיינו כשקיים ספק האם המלאכה האסורה תתרחש כתוצאה ממעשיו, אך במקרה של ׳פסיק רישא׳ אף רבי שמעון מודה שהפעולה אסורה.
ונחלקו הראשונים האם רבי שמעון יתיר אף במקרה של ׳פסיק רישא דלא ניחא ליה/ דהיינו שמצד אחד פעולת האיסור בוודאי תתרחש כתוצאה ממעשיו אך מצד שני האדם אינו מעוניין בתוצאה האסורה. בעל ה׳ערוך׳ מתיר במקרה של ׳פסיק רישא דלא ניחא ליה/ ואילו בעלי התוספות וראשונים נוספים חולקים עליו וסוברים שבמקרה של ׳פסיק רישא לא ניחא ליה׳ יש לאסור מדרבנן.
להלכה, השולחן ערוך (סי׳ שב סעי׳ יח) פוסק כשיטת התוספות שפסיק רישא דלא ניחא ליה אסור, אך מבואר ב׳משנה ברורה׳ שניתן לצרף את שיטת הערוך כסיבה להקל.
מידע שניתן לקרוא תפילה של אמא
ויש לדון האם המעבר ליד המצלמה תרמית בכניסה לבית חולים מוגדר כ׳ניחא ליה׳. מצד אחד, האדם מעוניין בכך שלא יהיו חולי קורונה בתוך מתחם בית החולים, ואם כן נוח לו שיעשו בדיקת חום לכל הנכנסים לבית החולים. ומה עוד, שאם לא יעבור בדיקת חום לא ירשו לו להיכנס למתחם בית החולים.
מצד שני, בדיקת החום מיועדת עבור החולים ואין שום עניין בבדיקת הבריאים. ולכן, אדם שבדק את עצמו לפני שהגיע לבית החולים ויודע שאין לו חום אין לו שום ניחותא בביצוע בדיקה נוספת ע״י המצלמה התרמית. ואף שבית החולים מקפיד שכל אחד יעבור את הבדיקה, ואם לא יעבור את הבדיקה לא ירשו לו להיכנס, אין זה עניין שלו אלא זה עניין של בית החולים.
ולאור מה שנתבאר לעיל, שהשימוש במצלמה תרמית אסורה הוא לכל היותר איסור דרבנן, הרי מדובר בפסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן שניתן להקל בזה במקום הצורך.
❖ הגדרת מלאכה
אולם, מלבד זאת שחסרה כאן כוונה למלאכה שהיא בעיה ליקוי מצד ׳מלאכת מחשבת׳, יתכן שפעולת המעבר ליד המצלמה אינה מוגדרת כ׳מלאכה׳ כלל.