סימן קו

בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין היה גדול בחכמה אבל לא במנין במנין אבל לא בחכמה אינו יכול לבטל את דבריו אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו אין האחרונים יכולין לבטל עד שיהו גדולים מהם והיאך יהיו גדולים מהם במנין הואיל וכל בית דין ובית דין של שבעים ואחד הוא זה מנין חכמי הדור שהסכימו וקבלו הדבר שאמרו בית דין הגדול ולא חלקו בו. [ממרים ב, ב].

קרא כאן סגולות חודש כסלו

הרמב״ם פ״(א)[ב] מהל׳ ממרים ה״ב נכתב], דאפילו בטל הטעם שתקנו ב״ד מ״מ אין יכול ב״ד לבטל דברי ב״ד חברו ונראה ראיה לדבריו דתוס׳ במגילה ה,, ב,, ד״ה וביקש, הקשו דאיך רצה רבי לעקור ט׳ באב הא אין ב״ד וכר, ותירצו דלא רצה לעקרו לגמרי רק מחומרותיו שיש בו יותר מבשאר (תעניתם) [תעניות], עוד תירצו דלא רצה לעקרו רק לקבעו בעשירי, ונראה דס״ל לרמב״ם עיקר תירוץ הראשון דעל תום׳ הלא קשה דלעיל ב׳, ב,, פריך הגמ׳ ג״כ מהא דאין ב״ד יכול וכר על הא דאמר שם דתקנו לקבוע ימים אחרים יעו״ש ולדברי תום׳ לא קשיא מידי, ושוב מצאתי בהגהת (בהגהת) הגאון ר׳ הירש חיות, שנתקשה בזה ונדחק מאוד, ואפ״ל ולחלק בין נודע הדבר מתחלה לשנודע הדבר אח״כ וע׳ רש״י במגילה ב,, א׳, דקצת מורה לזה אך גם זה נראה דוחק להרמב״ם [הגה״ה: וכשאני לעצמי נ״ל לתרץ קו׳ התום׳ באו״א דע״כ ל״א אין ב״ד יכול לבטל דברי ב״ד חברו אלא בדבר (שיבעל בלא) שלא יבעל כלל אבל בדבר שיבעל בלא״ה כגון ע״ב אה״נ דבאמת מותר ודו״ק. וע׳ תוס׳ ביצה ה', א', ד״ה [כל דבר] ותוס׳ סנהדרין נ״ע, ב', ד״ה לכל דבר] וע׳ בירושלמי נריש מגילה] דאמר שם דמותר כל החודש לקרות וע׳ שו״ת חת״ס [יורה דעה] סי׳ ני״ג, וליקוטי תשובות סימן פ״ד] ויש להאריך ונ״ל דלכך רצה רבי לעקרו משאר חומרות לפי שאז בימיו היה שלום גדול כידוע מאהבתו עם אנטונינוס והוא היה אוהב לישראל וע׳ ר״ה י״ח, ב׳, א״כ כשהי׳ בזמנו שלום לכן רצה לעקרו מחומרות שיש בו וס״ל דלא כדעת הרמב״ם אלא דע״כ לא תעקור רק בעת צרות ואין שלום אבל לא בעת שהוא שלום כימי רבי ולכן רצה להקל בו, זהו דעת רבי אבל אמר שם דחכמים לא הודו לו, א״כ י״ל דה״ט דלא הודו לו דבשיטת הרמב״ם אזלי וק״ל.

מידע על ציטוטים על נתינה לזולת