בקו׳ הראשונים למה בחול לא סגי באות דמילה
ובעיקר קושית הרוקח שהקשה מ״ט בחול צריך להניח תפילין והא איכא אות מילה אשכחן בראשונים עוד בזה.
הסמ״ג <מ״ע ג׳> כתב "דרשתי להם (בגלויות ישראל) כי מתרי״ג מצות שנצטוו ישראל אין לך שום מצוה שתהא אות ועדות כי אם שלש מצות והם מילה ושבת ותפילין שנכתב בשלשתן אות והם שלשתן אות ועדות לישראל שהם עובדים להקב״ה, ועל פי שנים עדים יקום דבר, כל אחד מישראל אינו יהודי שלם אא״כ יש לו שני עדים שהוא יהודי, הלכך בשבת, ויו״ט נקרא שבת, ושבת נקרא אות פטור אדם מלהניח תפילין כי די שיש לו שני עדים שהוא יהודי, עדות שבת ועדות מילה, אבל בחול חייב כל אדם להניח תפילין כדי שיהא לו שני עדים אות תפילין עם אות המילה". [עי״ש עוד שב׳ דלפי ששניהם אות ועדות נשקלו כל אחד כנגד כל התורה כולה עי״ש]. (כד׳ הסמ״ג הובא בכד הקמח ערך תפילין, ובאבודרהם (שחרית עם׳ נ״ס בשם הסמ״ג).
מאמר בנושא עין שמאל קופצת לפי הקבלה
בהנחת תפילין בשבת יש בו משום זלזול באות השבת
ע״פ המבואר מדברי הראשונים עד כאן לא אשכחן ׳איסורא׳ להניח תפילין בשבת כי אם דינא שאין צריך להניח תפילין בשויו״ט כיון שיש כבר אות דשויו״ט, ובלשון הטור או״ח סימן ל״א "שבת ויו״ט לאו זמן תפילין הן" לא נזכר לשון איסור, [וכמבו׳ בבי׳ הגר״א סימן ל״א דאין איסור לדעת הטור]. אולם המחבר פסק בסימן ל״א סעיף א׳ "בשבת ויו״ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות, ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם", ויסודו ע״פ מה שהביא ממדרש הנעלם (זוהר חדש שיר השירי□) בטעמא דמילתא שאין מניחין תפילין בשבת, וראה בב״י שם שמביא מרשב״י שהמשיל בזה למלך שרצה לשמור על עבדו א״ל שיעשה דיוקן כמו של חותם המלך, וכל זמן שחותם זה עליך כולם יפחדו ממך, לאחר זמן מרוב אהבתו לעבדו נתן לו המלך את חותמו בעצמו, וכיון שקיבל מהמלך את חותמו האמיתי מיד עזב העבד את החותם שעשה כדוגמת חותם המלך, ואם העבד דוחה את חותם המלך בגלל החותם שהוא עשה דוגמת חותם המלך הרי הוא בר קטלא שמבזה את חותם המלך. כך ישראל - אסורים להעביר את התפילין דמארי עלמא - שבת ויו״ט חותם המלך השורה עליהם, ולהניח תפילין שהן דוגמת דיוקן חותם המלך. ע״כ דברי רשב״י אשר על פיהם פסק המחבר שאסור להניח תפילין בשבת כיון שהוא זלזול באות השבת ויו״ט שהם אות המלך עצמו.
מידע שיש על חלום על נחש
ולשון הלבוש (ל״א א׳> "כבר ידעת שהתפילין נקראו אות שנא׳ והיו לאות על ידך וגו׳ ופירושו שהם לנו לאות שאנו עבדי ה׳ ומקיימין מצוותיו וקבלנו עלינו עולו ית׳, ושבת ויו״ט ג״כ נקראו אות שע״י שאין אנו עושין בהם מלאכה במצות הש״י והוא סימן ואות עלינו ג״כ שאנחנו עבדיו עובדים עבודתו ית׳ כל הימים, והימים הללו אנו שובתים לכבודו ית׳ להיותם לנו לאות... לפיכך אסור להניח בהם תפילין, וכל המניח תפילין בהם לשם מצות אות הוא מזלזל באות שלהם ועבירה גדולה היא בידו שאינו רוצה לקבל אות ההוא שנתן לו הש״י ביום הזה ובוחר לו באות אחר והרי מורד בהש״י".
"אע״פ שמשמעות דוהיו לאות אינו משמע שיש בו שום איסור אלא שאינו צריך כמו שכתבנו לעיל, מ״מ הוא מן המושכלים שהשכל נותן שאם יניחם הוי כמבזה אות של שבת והוא כמורד באדונו ית׳ שאינו רוצה האות שנתן לו היום ואין לך מרידה גדולה מזו וראוי לעונש". עכ״ל הלבוש.