דף הבית רוחניות תראפיה השבת והתשובה
השבת והתשובה
Yafator 16/11/20 |  צפיות: 17



השבת והתשובה

בכמה מקומות מצאנו שייכות וקשר בין השבת לתשובה, ויובא בזה כמה מקורות בענין זה.

א. מקורות שמצאנו ׳שבת ותשובה׳

  1. בעל התשובה הראשון - אדם הראשון, מצאנו כי השבת לימדה עליו זכות והגינה עליו כדאיתא בפרקי דר״א פרק י״א ובפרק כ׳, ובכניסת השבת נתכפר אדם הראשון, וכמובא בזה בענין ׳כפרת השבת באמירת ויכולו׳, ע״ש.

  2. ״וישם ה׳ לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו״ - ובתנחומא איתא "יש אומרים שבת נעל בפניו כמו שנאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, כשם שלמד שבת זכות על אדם הראשון כך לימד על קין". ומבואר שזכות השבת עמדה לו לקין כשם שעמדה לאדה״ר.

והנה איתא בבראשית רבה (סוף פ׳ כ״ב> "ויצא קין מלפני ה׳... פגע בו אדה״ר אמר ליה מה נעשה בדינך א״ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדה״ר מטפח על פניו אמר כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדה״ר ואמר מזמור שיר ליום השבת וגו׳, והמכוון הוא על המשך הפסוק "טוב להודות לה"׳ מלשון וידוי, למי שמודה על פשעיו, וכ״ה בשוח״ט מזמור ק׳ עי״ש.

כאן נקרא על יום הולדת עברי סגולות

ולכאו׳ תמוה מה ענין מזמור שיר ׳ליום השבת׳ טוב להודות לה׳ דקאמר אדה״ר עתה כששמע מקין כוחה של תשובה, ומה ענין זה ליום השבת, [והלא עתה לא בא להודות על השבת שלימדה עליו סנגוריא דזה כבר היה קודם לכן (ומצאנו פלוג׳ במדרשים אי מעשה קין הוה אחר ז׳ יום או מ׳ שנה)] ומה

נתחדש עתה ע״י תשובת קין שהודה במזמור השבת. [וע׳ מש״כ לפרש בזה בענין מזמור שיר ליום השבת אות ג׳ בהערה].

אמנם לפי דברי התנחומא הנ״ל יש לפרש דנתחדש בקין ג״ב ענינה של השבת אשר הגנה עליו ולימדה זכות אף על קין, ושוב זימר אדה״ר במזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה׳.

  1. במדרש המובא בארחות צדיקים שער התשובה (צוין בס׳ משיב נפש פ״ג מהל׳ תשובה ה״ג אות ל״א להגרש״צ הכהן שפירא זצ״ל וע״ש מש״כ בעניננו), "אמר רבי לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנא׳ שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך, ואמרו רבותינו ז״ל כשעלה משה לרקיע הראשון מצא כתות של מלאכים פתחו לפניו ספר תורה וקראו מעשה יום ראשון ופסקו והתחילו לספר בשבחה של תורה, עלה לשני ומצא חבילות של מלאכים וקורין מעשה יום שני ופסקו והתחילו לספר בשבחה של תורה ושל ישראל... עלה לשביעי ומצא אופנים ושרפים וגלגלים ומלאכי רחמים ומלאכי חסד וצדקה ומלאכי רתת וזיע, מיד אחז משה בכסא הכבוד, התחילו לקרוא במעשה יום השביעי - ויכולו - ופסקו והתחילו לספר בשבחה של תשובה ללמדך שתשובה מגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה׳ אלוקיך".

למדנו במדרש ששבחה של תשובה קראו המלאכים עם מעשה יום השביעי, כשאחז משה בכסא הכבוד. וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שסיפור שבחה יסופר ביחד עם מעשה יום השביעי אשר בו שבת אל וישב על כסא כבודו, (כמו שאומרים בשחרית לשבת בברכת יוצר, ע׳ במובא ברוקח (פי׳ התפילה עמ׳תקכ״ס ממדרש מעשה בראשית וכ״ה בכל בו).

  1. כ׳ בשבלי הלקט (ענין שבת קכ״ו) "כ׳ אחי ר׳ בנימין נר״ו צא ולמד שבזכות השבת נתרצה הקב״ה על מעשה העגל... וכן בשעה שנתרצה להם וצוום על מעשה המשכן הזהירם על השבת תחילה... ואח״כ ציוום על המשכן וזהו שאמר פני ילכו והניחוחי לך בזכות שבת שהוא יום מנוחה". מבואר דבזכות שבת נתרצה על חטא העגל.

שבת קי״ח ב׳ אמר ר׳ חיא בר אבא א״ר יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפי׳ עובד ע״ז כדור אנשו מוחלין לו. וכ׳ הט״ז ריש סי׳ רמ״ב "איכא למידק אי לא עשה תשובה שבת מאי מהני, ואי עשה תשובה שבת למה לי, ונראה דמיירי שעשה תשובה, אלא דתשובה לא מהני שיהא מוחלין לו כדאי׳ בפרק יוה״ב עבר על כריתות ומיתות ב״ד תשובה ויוה״כ תולין ויסורין ממרקין (ע״פ תיקון הפמ״ג> וקמ״ל כאן דאם בעשותו תשובה שומר שבת כהלכתו מהני תשובה שיהא נמחל לו", ומחודש בדבריו שמכוון הגמ׳ שע״י שמירת שבת א״צ למירוק הייסורין. ןועמש״כ בב״י שם בשם מהר״י אבוהב שלפירושו קאי דוקא על עע״ז ששמירת שבת הוא כנגד זה]. וע׳ בגליון מש״כ בזה מהגאון רבי יצחק אלחנן זצוק״ל.

מידע שניתן לקרוא תפילה להצלחה בטסט

והנה מבואר בט״ז דשמירת שבת כהלכתה במקום ייסורין, וציין מו״ר שליט״א לע׳ בחיי אדם כלל קל״ב דין מ״ב בתוך דבריו במש״ב שם שת״ח שתורתו אומנותו לא יתענה לכפרה, רק "שישוב לפני ה׳ בלב שלם ויבכה מקירות הלב וילמוד יותר ממה שהוא רגיל... וישמור שבת בכל דקדוקיה ופרטיה"." ע״ש וכן ציין לגר״ז (בסוף הקו״א) שב׳ בזה״ל "ולהיות מחמת חלישות הדור אין כה בכל אחד ואחד להתענות כראוי לו, לזאת עצה היעוצה כמארז״ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עוונותיו, ׳כהלכתו׳ דייקא לכן מוטל על כל אחד ואחד להיות בקי בהלכתא רבתא לשבתא. וגם יזהר מאד שלא לשוח שום שיחה בטילה ח״ו בשבת. עכ״ל ע״ש עוד בזה.

  1. בספר קרבן שבת (מתקופת גזירות ת״ח ת״ט> פרק ג׳ סימן ג׳ הביא מתיקוני שבת להאריז״ל שכתב בכתביו "שהעבירות הם נחקקין בפני האדם כל מה שעבר ואז יש רשות למקטרג לתבוע דין עליו וכשבא לאדם בע״ש נשמה יתירה אזי היא ממרקת העבירות האדם...". וע׳ להלן אות ז׳ ממש״כ הצל״ח.

  2. בספר דרך חכמה מהחסיד המקובל רבי יהודה ליב והביאו החיד״א בדרושיו בכמה מקומות והאריך מאד בתיקון לחטאים הנעשה ע״י שמירת שבת, ומפרש במה שאחז״ל שאם עשה האדם חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות, ע׳ באריכות במדרש ויק״ר כ״ה [ובשערי תשובה ש״א אות ל״ה], וע׳ שמירת שבת ה״ז כעושה מצות בכל חלקי ואברי גופו, ומתקן הפגם שפגם בכל האברים. עי״ש באורך.

וציין מו״ר הגרא״מ שטיינפלד שליט״א להקדמת האגלי טל [ומבאר שם התיקון הגדול שבלימוד הל׳ שבת ביגיעה ועיון, ועי״ש עוד שמחדש "שכשם ששמירת שבת שקול ככל המצות כן ללמוד וללמד בהלכות שבת שקול כללמוד וללמד בכל המצוות].

  1. כתב הצל״ח (דרושי הצל״ח דרוש ב׳ לעשי״ת אות ג׳) וז״ל "ותדעו שאין עיקר התשובה הצום והסיגופים, שהרי אם אומרים עשרת תשובה - והרי אין ׳עשרה׳ בלא שבת ולפעמים ב׳ שבתות, ומה סיגוף יש בשבת וקראת לשבת עונג כתיב אבל החרטה היא גם בשבת, ואדרבא בחול צריך סיגוף כדי

להתיש כה הקליפה שיוכל להתחרט בלב שלם, אבל שבת קדושת היום מתיש ומבטל הקליפה ויכול להתחרט בלב שלם".

"וגם קדושת הנשמה היתירה שלא נשקעה בקליפה כי לפי דברי רז״ל האדם בודאי נזהר בשב מעבירה ובדמאי אמרו שואלו בשבת משום שאימת שבת עליו, ולכך הנשמה יתירה טהורה היא ואין לקליפה אחיזה בה ולכך יכול לקיים מצות תשובה בלי סיגופים".

  1. בביאור ענין התשובה וקבלתה עם השבת

אנסה בעזה״י לסדר ממה שראיתי בביאור ענין התשובה וקבלתה עם ענינה של השבת, ויה״ר שלא אכתוב טעות, ושיהי׳ לתועלת ולסידור הדברים (אף שהדברים עמוקים וארוכים, אולי מקיצור תיתכן איזה תועלת).

פשטות הדברים, הנה אשכחן בגמ׳ קידושין ל״ב דאף שהרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול מ״מ הקב״ה יכול למחול שנאמר וה׳ הולך לפניהם יומם, ואמר רבא הכי השתא התם הקדוש ב״ה עלמא דיליה הוא ותורה דיליה היא מחיל ליה ליקריה.

ומסקנת הגמ׳ שם שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, וע״ש במהרש״א דהקב״ה עלמא דיליה ומלכותא דיליה ומצי מחיל ליקריה.

ונמצא שמחילת מלכו של עולם על כבודו שורשה במאי דעלמא דיליה ומלכותא דיליה היא, וגילוי זה מתגלה בשבת קודש כשמלך על כסאו.

ובזה ביאר רבי שלמה יאנאתסקי (מגיד יק׳ פיטרקוב ודשא שנת עת״ר בסדר קבלת שבת שהדפיס, ונדמ״ח בספר לקראת שבת) את אשר אדה״ר פגש את קין ושאלו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי מיד אמר אדה״ר מזמור שיר ליום השבת וכו׳ (וכמובא לעיל הלשון), ופירש״י בזה דכיון שאמר לו קין עשיתי תשובה ונתפשרתי, א״כ מוכח דכולי׳ עלמא דיליה ויכול למחול, ומהיכן מוכח דכולי עלמא דיליה מיום השבת, לפיכך פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת.

נמצא דכה המחילה וקבלת התשובה מתגלה ביחוד ביום שבת, בו מתגלה כבוד מלכותו של ה׳ ומתברר דעלמא דיליה ומלכותא דיליה ומצי מיחל ליקריה. ןוע״ע בעיון יעקב על העין יעקב (לבעל השב יעקב) שבת קי״ט ב׳ על מה שאמרו שם כל המתפלל בע״ש ואומר ויכולו שני מלאכי השרת אומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר].

  1. מחילה מכח הייחוד - שבת מורה על הייחוד

בספר דעת תבונות מבאר הרמח״ל (סימן ל״ו עמ׳ ט״ז> את ענין האמונה בייחוד, "המאמין ביהוד ומבין ענינו צריך שיאמין שהקב״ה הוא אחד יחיד ומיוחד, שאין לו מונע ומעכב כלל ועיקר בשום פנים ובשום צד אלא הוא לבדו מושל בכל", ואין שום שליטה ושום כה בעולם כלל, והכל מושגה על ידו בהשגחה פרטית, והכל נולד מרצונו ומגזרתו בעליונים ובתחתונים, לא במקרה לא בטבע ובמזל כלל.

"ומעוצם יחוד שליטתו הוא שאין לו שום הכרח וכפיה כלל, וכל סדרי המשפט וכל החוקים אשר חקק - כולם תלויים ברצונו, ולא שהוא מוכרח בהם כלל. הנה כשרוצה - משעבד רצונו כביכול למעשי בני האדם... וכשהוא רוצה אינו חושש לכל המעשים ומטיב בטובו למי שרוצה, וכמו שאמר למשה רבינו ע״ה ׳וחנותי את אשר אחון׳ - אע״פ שאינו הגון... ואז נאמר יבוקש את עון ישראל ואיננו וגו׳ כי אסלח לאשר אשאיר׳, וכן נאמר ׳למעני למעני אעשה כי אין יחל׳ ׳אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור׳..."

נמצא דמהלך הסליחה ומחיית הפשעים היא ממידת ייחודו ית׳ שהכל תלוי ברצונו, ולמענו יעשה אף כאשר אין זכות ולא יעניש ע״פ המעשים הרעים.

[וראה בהרחבה ובביאור מש״כ הגר״ח פרידלנדר זצ״ל (דע״ת שם בעיתים 7) ובשפתי חיים - יוהכ״פ שנתבאר היטב שבמידה זו נמצא שגם הפשעים והרע נהפכים לכלי ואמצעי לגילוי כבוד שמים, ע״י גילוי רחמי ה׳, ומידת ייחודו שמתגלית בזה גופא שאינו משועבד למעשי האדם למרות הקלקול שנוצר].

ובשפתי חיים (ח׳׳ג מאמר ׳שבת ומשכן מלמדים שהכל ברא לכבודו׳ עמ׳ תט״ז) "המבט הכולל של בחינת השבת מבואר בזוה״ק (תרומה קל״ה, תפילת כגותא): "רזא דשבת איהי שבת דאיתאחדת ברזא דאחד" יסוד וסוד השבת הוא בסוד האחד, כלומר ההכרה המושלמת שכל הבריאה על כל חלקיה היא שלימות אחת, ויש לה מטרה אחת ויחידה - ריבוי כבוד שמים, במבט זה אין רע כלל כי גם הוא משמש רק לשלימות עבודת השם, ובזה מתגלה יחודו יתברך - שאין דבר החורג מרצונו יתברך".

ויעו״ש שמבאר הגר״ח פרידלנדר זצ״ל בהרחבה בענין זה שכאשר כילה הקב״ה מלאכתו וירא את ׳כל אשר עשה׳ והנה טוב מאד, ובשבת קודש הוטבעו בתפילה מטבע של ׳הכל׳ יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה׳, שזהו המבט של שבת הרואה את כל הבריאה בשלימותה עי״ש. [וע׳ בענין ׳שבת שלום׳ - ומשלימים הדברים זה את זה].

ונמצא כי השבת מורה על האחדות ובסוד הייחוד היא, וכה זה הוא השורש והמקור למדת הסליחה והמחילה וקבלת התשובה, שממדת ייחודו לסלוח ולמחול למי שהוא רוצה.

השבת בעצמה - יום שביתת הקב״ה אשר בו ראה את הבריאה בשלמותה ותפארתה (כל׳ הרשב״א "לפי שהיה עומד על השלימות ועל המילוי וראוי שישרה בו כבודו ותפארתו יתברך״ - פי׳ אגדות).

והנה ישראל בשביתתם מצטרפים לזה, "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וצ״ב מה ענינה של תפילה זו לשבת דייקא, וביארו בזה תום׳ בחגיגה ג׳ ב׳ "אמרינן במדרש שלשה מעידין זה על זה, ישראל ושבת והקב״ה, ישראל והקב״ה מעידים על השבת שהוא יום מנוחה, ישראל ושבת על הקב״ה שהוא אחד, וקב״ה ושבת על ישראל שהם יחידים באומות, וע״ז סמכינן לומר אתה אחד במנחה דשבת".

ומבואר במדרש כי בשביתתנו מצטרפים אנו עם השבת לעדות על הקב״ה שהוא אחד, ומעידים אנו על הקב״ה "שהוא אחד והכל נעשה בדברו" <רש״י המובא בשבה״ל), וכמובא ברמב״ן שבה נעיד על כל עיקרי האמונה בחידוש ובהשגחה.

ונמצא דבישראל בייחוד מתגלית הנהגת הייחוד בשבת קודש בעדותם על הייחוד, ומכה זה יתכן שתושפע הנהגת כפרה ומחילה. (ויעויין בס׳ מצות השקולות עמ׳ ק״ו ענין ׳עצם המנוחה מסוד האחדות׳).

וכ׳ מו״ר שליט״א, יש להוסיף דכל חטא פוגע בבריאה ומכניס חורבן, ומצריך יסורין למרק החורבן אמנם שבת מקור הברכה ובשמירת שבת כהלכתה כשלימות מוסיף ברכה בעולם.

וע״ב אף אצל קין ואדה״ר קודם שניתנה שבת לישראל, השבת עצמה המורה על האחדות הגנה וכפרה, אמנם אצל ישראל יש תוספת מיוחדת בהצטרפם לזה בעדותם ושמירתם, ומכח זה נשפעת הנהגת כפרה ומחילה.



דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 Yafator


 


מאמרים נוספים מאת Yafator
 
ענין י״א - בין קדושת שבת לקדושת יו״ט הבדלת נט
16/11/20 | פנג שווי
דברי הראב״ן בפסחים שמפרש החילוק בין קודש שקידש הקב״ה לקודש שקידשו ישראל

תוכן מורחב ומפורט
ענין א׳ - זכר למעשה בראשית א

מלוה מלכה
סעודת מוצ״ש להמשיך ברכה לכל השבוע

מחד בשביך לשבתיך
מצות זכירת יום השבת בכל יום

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

שבת זכור
מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל

השבת והתשובה
16/11/20 | תראפיה
בכמה מקומות מצאנו שייכות וקשר בין השבת לתשובה, ויובא בזה כמה מקורות בענין זה

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

אות התפילין - השראת השכינה
והנה התפילין "נקראים ׳תפילין׳ לשון פלילה שהן אות ועדות לכל רואינו שהשכינה שורה עלינו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ודרשינן אלו תפילין שבראש"

בקו׳ הראשונים למה בחול לא סגי באות דמילה
16/11/20 | פנג שווי
ובעיקר קושית הרוקח שהקשה מ״ט בחול צריך להניח תפילין והא איכא אות מילה אשכחן בראשונים עוד בזה
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI