ענין י״א - בין קדושת שבת לקדושת יו״ט הבדלת נט
דברי הראב״ן בפסחים שמפרש החילוק בין קודש שקידש הקב״ה לקודש שקידשו ישראל * קדושת הקב״ה אוסרת גם מלאכה לצורך אוכל נפש * קדושת ישראל מתירה לצורך או״נ * המועדים שורשם במאורעות האומה וע״כ הם המקדשים אותם * היתר או״נ ביו״ט כי אוכל נפש מישראל גדול מקדושת המועדים * חילוק בנוסח התפילה בין תפילת שבת לתפילת יו״ט - בשבת נפתח בשבח השבת וכדו׳ וביו״ט נפתח בבחירה שבחר בישראל * שבת שורשה בקב״ה ששבת וקידש ולא בישראל * מועדים תחילתם בישראל שנבחרו לאומה ומאורעותיהם * הארה בענין שבת חוה״מ - דברי מהרי״ל שנהנה משבת חוה״מ * חומר מי שאינו מזמין עניים ביו״ט ולא בשבת * משל מבעל הש״ש לבאר זה שבת היא ביני ובין בני ישראל יו״ט בין בני ישראל לביני * בשבת חוה״מ יזדמנו להיות גם ביני ובין ב״י וגם בינינו לבינו * הדגש בשבת חוה״מ יותר מיו״ט שחל בשבת.
ענין י״ב - כנסת ישראל היא בן זוגך סה
אמר הקב״ה לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך * ביאור המהר״ל בזיווג דכנס״י והשבת * הבדלת ישראל מהאומות הבדלת שבת משאר ימים * דברי הבית הלוי שבקשה השבת שיהיה לה בן זוג שעל ידו יתברך ויתגדל שמו יתברך תמיד * ביאור פשוט בזה * העתקת ל׳ הביה״ל ששבת בחינת גילוי ההעלם שבעולם * ע״י אור הקדושה שנשפע בשבת ומצטרפים לזה ישראל יתגדל כבוד שמים * קיום השבת ע״י ישראל המשמרים אותה.
מאמר בנושא הרב דוד בצרי קבלת קהל
ענין י״ג - תורה בשבת סט
התורה זיווגה של השבת * ד׳ הפרישה משמעם שענין הזיווג משויך עם זיווג דכס״י והשבת * בתנחומא אי׳ שהקהלת קהילות בכל שבת - המלכת הקב״ה בעולם * דברי הילקוט בזה * ל׳ הרמב״ן דלקדשו נכלל ללכת אל הנביאים ולשמוע דבר ה׳ * כל ׳היום׳ היא שיחתי קאי על השבת * ד׳ המאירי שבדבר דבר היינו שלא ידבר בדברים בטלים אלא בדברי תורה * בשב״ק נשפע שפע תוספת חכמה להבין מעשה ה׳ ולהגות בתורתו * תורה בשבת - הדרך לדביקות שהוא ענין שבת * לימוד אגדה בשבת * חיוב לחדש חידו״ת בשבת * שבת - גילוי כבוד שמים * עסק התורה - גילוי כבוד שמים * השבת והתורה מקיימי העולם.
ענין י״ד - שבת כלה עה
זיווג דשבת וכנס״י נמשל לכלה * הנהגות ישראל בשבת כהנהגת חתן עם כלה * אבודרהם - שבת כלה והקב״ה חתן * ביאור המהר״ל בזה שהעולם מתחבר לקב״ה ע״י השבת * שבת כלה - קידושין נישואין ייחוד * בענין תוספות הקדושה במהלך השבת עצמה.
ענין ט״ו - זמירות שבת פב
מקור הזמירות בסעודה * ביאור הזמירות שמשוררין לשבת ומקור לזה * מעלת הנגינה המענגת לנשמה.
ענין ט״ז - השראת השכינה בשבת פה
מעולם לא זזה שכינה מישראל אפילו בשבתות של חול * פי׳ הרשב״א על וינה ביום השביעי מלשון השראת כבודו יתברך ודברי השערי אורה * בגליון יובא לשון ׳מנוחה׳ המורה על השראת השכינה * דברי הספורנו שע״י שיהא בשבת העסק לה׳ בזה תשרה שכינה על ישראל * מורא מקדש ומורא שבת שב׳ היראים * שורש ומקור השראת השכינה בישראל במדרש * וזהו מקור השראת השכינה בשבת * ביאור היערות דבש שלכן אף כשאין עושים רצונו של מקום * מדוע לא הגנה השבת שלא יחרב המקדש * חומר שיחה בטלה בשב״ק בביהכנ״ס * ב׳ הערות בענין השראת השכינה בשב״ק - בענין עיטוף בכניסת השבת והשייכות דמצות ציצית לשבת קודש, ובענין התנאה לפניו במצות בשבת קודש.
ענין י״ז - שבת - דוגמא של ערה ״ב צו
דברי חז״ל בגמרא ומדרשים ששבת מעין ודוגמא לעוה״ב * יום השבת שמור לדורות ולא יתגלה עד לעתיד לבוא * שבת כנגד האלף השביעי * הנהגות בשבת כנגד עוה״ב - ביאור המטה משה והתורת חיים למאכלי בשר יין ודגים ודוגמת המן * תיבול המאכלים ומלבושים נאים * עסק התורה וחידו״ת * רחיצה * הזכרת נשמות. * בביאור שבת מעין עוה״ב - בשבת ע״י העונג שבת ישיגו טעם מעניני עוה״ב * ד׳ הראשית חכמה - המנוחה והתענוג שירגיש הצדיק בשבת והוא אחד מס׳ לאותו התענוג הנפלא.
מידע שיש על חלום על כלב לפי הקבלה
ענין י״ח - מזמור שיר ליום השבת - טוב להודות לה׳ קב
א. עת נאות וטוב להודות לה׳ - זמן השבת מתאים וראוי להודאה * לשונות האבן עזרא והרד״ק בזה. * השבת ׳יום הודאה׳ - בשבלי הלקט מבואר שהשבת היא יום הודאה * מנהג קדמונים לומר מזמור לתודה רק בשבת * ודוגמא לעוה״ב שישאר רק תפלת הודיה. * ג. שירת הבריאה בעת שלמותה - שלמות ההודאה בזמן שהבריאה הושלמה * דברי מרן רי״ז הלוי בזה ששירה דאדה״ר על הבריאה נאמרה אז * (בהערה יפרש שזה ענין ההודאה על התשובה בשייכות עם השבת) * שירה על ההנהגה ׳מאד עמקו מחשבותיך׳. * ד. הקב״ה בחר ביום השבת רק בשבחות ישראל ולא בשבחות המלאכים - תוספת פסוד״ז בשבת * ביאור חדש באור זרוע שביום זה הקב״ה האמירנו על מלאכי השרת ובחר בשבחותינו * תוס׳ סנהדרין מתשו׳ הגאונים שמנהג א״י לומר קדושה רק בשבת. * ה. ההודאה תיקון לכפירה - טוב להודות לה׳.
ענין י״ט - נשמה יתירה קי
נשמה יתירה ניתנה לו לאדם * א. מדברי הראשונים בביאור נשמה ׳יתירה׳ - ב׳דרכים בתשובת הרשב״א ובפי׳ הגדות שלו * ל׳ הרשב״א וביאור * דברי האבןעזרא והרמב״ן באגרת הקודש על נשמה יתירה * [א״ה - ביאור ב׳ הדרכים דלעיל
שו״ט בחילוק שביניהם * ל׳ רש״י בביצה והדגש בדבריו * ל׳ ס׳ הפרדס לרש״י]
דרך הראשונים ׳יתירה׳ במובן של נשמה נוספת * לשון ׳שתי נשמות׳ מכמה ראשונים. * ב. ליקוטי דברים מקדמונים בענין הנשמה יתירה - ד׳ הזוה״ק בענין נשמה יתירה * דברי הרמח״ל בדרך ה׳ שהנשמה היא בעלת חלקים ומדרגות שמתוספים בחלק מן הזמנים והולכים ממנה אחרי כן - ומכלל זה ענין נשמה יתירה דשב״ק * לשונות האלשיך הק׳ על השפעת הנפש יתירה * ד׳ החיי אדם על נש״י. * ג. תפילת ׳נשמת כל חי מפני הנשמה יתירה - דברי הקדמונים שנשמת בשבת תקנו מפני הנשמה יתירה * דברי הר״ש מגרמייזא שרמז כן בתפילת נשמת * תוספת מסידור שער הרחמים. * ד. לדעת כי אני ה' מקדישכם - סוגיא דביצה ט״ז א׳ * דברי הרמ״ע מפאנו בביאור האות של שבת שהן גופן אות * עוד מדבריו במק״א שקדושת שבת ע״י הנשמה יתירה * דברי החת״ס והנצי״ב שה׳אות, דשבת הוא תוספת קדושה השורה על האדם במתנת שמים * לשון השל״ה הק, בענין הנשמה יתירה המקדשת את האדם בשב״ק כפלים מימות החול וביאורו בסוגי' דביצה.
ענין כ׳ - עומק ענין ׳אין אבילות בשבת׳ קבב
ביאור בענין אין אבילות בשבת ע״פ מדרגת הישראל בשב״ק והנשמה יתירה שבו
וביאור החילוק בין אבלות בפרהסיא לאבלות בצינעא * ענין זה ממרן רבי גדלי׳ אייזמן זצ״ל.
ענין כ״א - מצות עונג שבת קבה
א. מדברי הפוסקים בגדרי המצוה - מקור דין עונג שבת ופלוג׳ דהראשונים אםהוא דין דאורייתא * ל׳ הרי״ץ גיאות דעונג שבת מכלל דרישת ה׳ * עונג במאכלומשתה * עונג בשאר דברים מהיראים וסמ״ק * עונג ע״י בכי ועוד אופני עונג שבת
דברי הירושלמי. * ב. ביאור בענין מצות עונג שבת - השביתה כאילו מלאכתך עשויה מכלל עונג שבת * עונג שבת הוא חלק משלמות המנוחה * כאו״א כפי עניינו וצרכיו להעמידם על מכונם * דברי הבית הלוי שבשבת מקדש הטבע ומעלהו למדרגתו * עונג שבת להעמיד תענוגי עוה״ז במקומם וצביונם האמיתי לשם עבודת ה׳. * ג. בדברי הראשונים בענין עונג שבת - ע״י חיזוק הגוף מתחזקים גם כוחות הנפש, ענין מאכל לחיזוק כוחות הגוף והנפש בדברי הרשב״א
דברי הגר״א שאכילת שבת מתפרשת ע״פ ד׳ הרשב״א * ד׳ הגר״א שמדמה אכילת שבת לאכילת קדשים * ביאור הגר״ח מואלוזין ממוהרח״ו דבכל אכילה יש תזונה לגוף ולנפש * עוד מהגר״א שמקיום מצות עונג שבת נהנית הנשמה יתירה * עוד מהמשך דברי הגר״א שם * מקרא קודש - קדשהו במאכל ובמשתה * דברי הכתב והקבלה בביאור ענין ׳קדשהו׳ במאכל ובמשתה.
ענין כ״כ - בגדי שבת - לכבוד ולתפארת קט
מקור דין בגדי שבת הנלמד מקרא ד׳וכבדתו׳ * א. בגדי שבת לכבוד ולתפארת כמו בגדי כהונה * כן משמע ממה שנלמד מבגדי עבודה דכה״ג * מקור לזה מדברי הראשונים שכ״כ על בגדי כבוד * בהערה נפק״ט ע״פ זה בדין נעלים ובגדים המיוחדים לכסות וד׳ השאילתות בזה * ב. מאני מכבדותי * גי׳ השאילתות וביאורה * ג. ללא בגדי שבת האדם נקרא ערום * כ״כ תורא״ש לגבי ושתי וכן מבו׳ במהר״ל * ׳ושמת שמלותיך׳ זה בגדי שבת * ד. בגדי שבת ■ לכבוד צלם אלוקי של האדם * כבוד הצלם אלוקים ברחיצה לכבוד שבת * ההתדמות לבורא בלבישת הבגדים.
ענין כ״ג - השבת - החורבן והגאולה קמז
א. לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת - מדברי ירמיהו הנביא שהזהיר על חילול שבת קודם החורבן * דברי הרד״ק ואבן עזרא שם * ביאור הדברים שתלו חורבן הבית בשמירת שבת מספר כד הקמח לרבנו בחיי * ענין שבת שהיא אמצעית * שבת מנוחה וארץ ישראל נקרא מנוחה * עוד במה שתלו החורבן בשמירת שבת ע״פ האלשיך הק׳. * ב. אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות מיד נגאלין - מקור המימרא בחז״ל בבבלי והלשון בירושלמי ובמדרשים
לשון בראשונים ממדרש מענין כפרת השבת שמה״ט נגאלים. * הדגשה בהזכרות הגאולה והנחמה בשב״ק - מצאנו בכמה מקומות בתפילה ובברכות שמודגש ענין זה בשבת * ביאור בענין ברית השבת ע״פ ס׳ העקרים שמפרש ענין כריתת ברית * ודוקא בעת הריחוק מודגש יותר ענין הברית.
ענין כ״ד - כפרת השבת באמירת ויכולו קנז
לשון המדרש המובא בראשונים בענין האומר ויכולו מתכפר, אפשרות לבאר דבריהם במה שלמדו כן מפרה אדומה, פרה אדומה כפרת חטא העגל, שמירת שבת תיקון לחטא ע״ז דחטא העגל, תוספת ביאור בשיכות דוקא לאמירת ויכולו * במוסגר יבואר עוד בענין זה.
ענין כ״ה - מורא שבת קסא
דברי היראים שמנה מצות מורא שבת * מקור בתיקוני זוהר שמפרש כן ברמיזת בראשית * עוד מקור לזה מגמ׳ תענית ח׳ ב׳ בפרש״י שם * עוד בראשונים כיראים
הערה ממו״ר שליט״א * דברי השל״ה הק׳.
ענין כ״ו - אור הגנוז - נרות שבת קסד
ל׳ חז״ל בילקוט שבזכות שמירת שבת יאיר לנו ה׳ מכבודו * ברכת השבת באורה * דברי הר״י בר יקר על ׳ושבענו מטובך׳ * אור בשבת כבוד השבת * אור הגנוז מאיר בשבת - וכנגדו תיקנו נרות שבת * דברי ההפלאה שאור הגנוז מתגלה בנשמה יתירה * ד׳ השל״ה הק׳ בזה.
ענין כ״ז - בקשת הצרכים בשבת קסז
א. הארה בענין מה שהשמיטו כל בקשת הצרכים בשבת וכיצד מתקיימת מצות תפילה דאורייתא לדעת הרמב״ם * יבאר שהבקשות הנאמרות בשבת הן הן הצרכים דשבת * ב. במה שביטלו תפילת שמו״ע בשבת- בי׳ הרמח״ל בזה * ג, במעלת תפלה בשבת - תפלת שבת מקודשת * תפלת שבת בדומה לתפלת ר״ה ויוהכ״פ * ד׳ הגר״א שמתקבלת כתפילה בעשי״ת * לקדש הג׳ ברכות ראשונות בשבת.
ענין כ״ח - ישמח משה במתנת חלקו קעד
צ״ב ענין תפילה זו והדגשת שמחת משה * א. משה שמח על שעלה בחלקו השבת׳ * ב. בביאור שמחתו של משה * ישמח משה כנגד שבת דמרה * ג. טעם למה בחר משה מצות שבת קודם מתן תורה.
עניןכ״ט - שבת לאו זמן תפילין - שהן גופן אות קעט
א. בבירור האות דשבתות וימים טובים * ב. ב׳ עניני אות נזכרו לגבי שבת במקראות - דברי מרן הגרי״ז בזה * ג. בקו׳ הראשונים למה בחול לא סגי באות דמילה * ד. בהנחת תפילין בשבת יש בו משום זלזול באות השבת - דברי הב״י ממדרשו של רשב״י * ה. אות התפילין - השראת השכינה * עיקר השראת השכינה בגלות ע״י התפילין ושבת * ו. דברי הרמח״ל במה שא״צ בשבת ויו״ט לעיטור התפילין.
ענין ל׳ - השבת והתשובה קפה
א. מקומות שמצאנו ׳שבת ותשובה׳ * צ״ב באמירתו של אדה״ר מזמור שיר ליום השבת על התשובה * דברי המדרש שאחר שקראו המלאכים במעשה יום השביעי דיברו בשבחה של תשובה * בדברי הט״ז ששבת במקום מירוק הייסורין * הנשמה יתירה מרקת העוונות שבפני האדם - מהאריז״ל * שמירת שבת תיקון לכל האברים * בהערה מדברי הג״ר יצחק אלחנן בביאור המדרש עשיתי תשובה ונתפרשתי * ב. בביאור ענין התשובה וקבלתה, עם השבת * מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול והקב״ה יכול למחול * ג. מחילה מכח הייחוד - שבת מורה על הייחוד * הנהגה זו מתגלית בעיקר אצל ישראל בעדותם על הייחוד.
ענין ל״א - שבת זכור קצג
א. מלחמת עמלק משום חילול שבת של ישראל * על טענה באמונה שלח הקב״ה את השונא - עמלק * ב. זכור את יום השבת - זכור את אשר עשה לך עמלק * תמיהתם של ישראל כיצד תתקיימנה שני זכירות ותשובתו של משה * ג. עוד מדברי חז״ל בענין ב׳ הזכירות ובביאורם * מדברי ה׳דעת שלמה׳ בזה - ריקנותו של עמלק מול המילוי שבקדושה * ציונים בענין ברית שבת וברית מילה.
ענין ל״ב - מחד בשביך לשבתיך קצט
מצות זכירת יום השבת בכל יום * א. בביאור הנהגת מחד בשביך לשבתיך - משום כבוד השבת * ב. מכלל מצות זכירת שבת לזמן כל חפץ יפה לשבת * דברי הרמב״ן בביאור מנהגו של שמאי הזקן * ג. בבירור מצות זכירת שבת בכל יום ומטרתה.
ענין ל״ג - מלוה מלכה רד
א. סעודת מוצאי שבת להמשיך הברכה לכל השבוע * מקור הדברים ברי״ץ גיאות ולשון האריז״ל בזה * דברי החת״ס שנכלל זה במצות זכירת יום השבת ושבזכירה משפיע שפע לימות השבוע * ב. בענין שאבר יש באדם שאינו נהנה אלא באכילת מוצ״ש * ביאור הדברים מהאחרונים שלא נהנה מאכילת עץ הדעת
* גילויו של היעב״ץ בביאור ההנאה דוקא בסעודה זו * חילוק לדינא בין סעודת מוצ״ש לחיוב ג׳ סעודות דשבת * המשכת ברכת השבת דוקא מסעודה זו והפקעתה של שבת מקללת עץ הדעת.