המשמעות האמיתית של המילה מצויה במילה עצמה, שמסתכמת בקיצור של שתי מילים- הסיפור שלו. כמה פעמים משטרים זייפו את ההיסטוריה כדי לשים את עצמם באור הזרקורים? האם באמת נוכל לזייף את ההיסטוריה? אם ההיסטוריה מסולפת, אז במובן האמיתי, היא לא מספרת את סיפורו אלא היא פיסת תעמולה. זו הסיבה שהאפריקאים סובלים היום בגלל החוליים של סיפור אחד. וההיסטוריה רואה במשטר אדולף היטלר משטר קשוח, בעוד שרוויזיוניסטים מנסים להביא איזון להיסטוריה בראשות המנצחים הסופיים של מלחמת העולם השנייה תמלול דיבור.

בהתבסס על הנחת יסוד זו, האם אי פעם ניתן יהיה לקבל תיעוד מדויק לחלוטין של אירועים ציבוריים ללא עיוות? התשובה היא בהחלט כן. אבל גם בזה, הסיפור תלוי גם באישיותו של המספר.

סוג זה של היסטוריה כרוך בסיפור הסיפור על ידי צפייה בסרטון המדויק של אירועים לא ערוך בזמן שהם מתגלגלים. זה מערב אנשים עם יכולות "מדיום" מוגברות. כדי להסביר זאת יותר, יש לומר מילה על פעילותם של מדיומים. אנשים אלה הם מה שניתן להתייחס אליהם כאל פורטלים פתוחים שדרכם מגיעות קרינה גבוהה יותר לסביבה. מכאן שאמצעי, במקרים אידיאליים, פשוט פותח את עצמו כערוץ. הם יכולים לראות דברים רק לפי הבגרות הרוחנית שלהם. הכוונה לבגרות רוחנית היא שאמצעי לא יכול לראות מעבר למישור האתר שהוא עלול להגיע אליו כשהוא עובר הלאה. מדיומים מסוימים יכולים לראות רק דברים אסטרליים בעוד שאחרים רואים דברים אתריים. רק מעטים מאוד יכולים לראות דברים רוחניים. חלקם רואים רק דברים באזורים הנמוכים והאפלים יותר, כפי שניתן לראות אצל רוב אנשי הרפואה האפריקאית, או אתרי גבוה יותר, כפי שניתן לתאר את הפעילויות של כמה מה שנקרא-סופר-מדיום של העולמות המערביים, למשל. הראייה שלהם מבוססת על העובדה שרוב הדברים שקורים על פני האדמה קורים במעבר קודם לפני שהם קורים על פני האדמה. פרק הזמן לפני הביטוי שלו תלוי בגובה הפעולה שנרשמת. לפעמים מה שנראה עשוי להתבטא בצורה מוחלשת פיזית תמלול דיון.

אבל היסטוריונים עתידיים יהיו מדיומים שיכולים לקטוף אירועים שכבר התרחשו ולצפות ולהקליט אותם, כמו תמלול מצלמת וידאו. אז אותו דבר יכול להיראות על ידם או באסטרלי או במישורי האתר, שלמעשה מסתכלים על אותו דבר מנקודות מבט שונות. לפיכך, מה שקורה עכשיו ייקרא בעתיד על ידי סוג זה של היסטוריה ולא על ידי תעמולה אינטלקטואלית של המנצח.